מדענים מצאו את הנקודה החמקמקה. ניתקו אותה ממקומה וביתרו אותה לעיני העולם. מאת גרשון גירון
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
מדענים מצאו את הנקודה החמקמקה. ניתקו אותה ממקומה וביתרו אותה לעיני העולם. תשמחו ודאי לדעת, שצורתה צורת דמעה, והמתבוננים מקרוב הבחינו שיש עליה אפילו כתמים כחולים
מאת גרשון גירון
החדשות הטובות הן, שמדענים מצאו את נקודת הג'י, באמת מצאו שיש דבר כזה. מדווח פיטר פארקהר באתר ניוז.קום האוסטרלי.
החדשות הרעות הן, שמדענים מצאו את נקודת הג'י. אז גברים ונשים, מאהבות ומאהבים – חסל סדר תירוצים והתחמקויות.
כמובן, היא תמיד היתה שם. אולם עתה מודים המדענים הנבוכים – לשמחתן של אינספור נשים בלתי מסופקות ברחבי העולם – שהם פשוט חיפשו בנקודה השגויה.
נשים מדווחות זה מאות שנים על נפיחות בחלקו העליון הקדמי של איבר המין כאשר הן מגורות מינית, למרות שהמבנה האנטומי של התופעה לא נקבע במדויק מעולם.
לשם כך נערכו אינסוף נסיונות להוכיח את קיומה של נקודת הג'י מאז שעוררה את סקרנות המדענים בשנות ה-50 של המאה שעברה. המפורסם בהם היה הגינקולוג הגרמני ארנסט גרפנברג, שעל שמו היא קרויה.
עוד בשנת 2010 הכחישו מדענים את קיומה של נקודת הג'י וטענו שהיא עורבא פרח, פרי דמיונן המפותח יתר על מידה של נשים.
מצד שני, אלה היו מדענים בריטים. בה בעת, שני חוקרים צרפתים הפריכו את טענת עמיתיהם שמעבר לתעלה, באמצעות שימוש בשיטת מחקר בדוקה – סריקת אולטרה סאונד של זוגות המקיימים יחסי מין, כדי לזהות "עדויות פיזיולוגיות".
מובן מאליו שהאיטלקים הקדימו אותם, וטענו עוד בשנת 2008 שנמצא קשר בין היכולת להגיע לאורגזמה לעובי הרקמה שבין הנרתיק לשופכה. אך בסופו של דבר נדרשה שיטה לא סקסית בעליל כדי להוכיח את הנקודה.
מותר לכולנו להודות לד"ר אדם אוסטז'נסקי, מהמכון הגינקולוגי בסן פטרסבורג שבפלורידה, שמאז ומתמיד האמין בקיומה של נקודת הג'י, אך התקשה להוכיח זאת, או להניח את אצבעו כל מיקומה המדויק, תרתי משמע.
ובכן, הדוקטור הנחוש הבחין בכך ששום ניתוח של איברי המין לא התעמק גבוה דיו בחזיתו הקדמית של איבר המין הנשי כדי למצוא משהו בעל ערך. כל שהיה עליו לעשות היה לנתח שכבה אחר שכבה, עד שדבר מה צץ. וכך קרה – בגופת אישה בת 83 – והוא הסיר את הדבר והציגו לעיני כל העולם.
"נקודת הג'י זוהתה כשלפוחית עם דפנות המזכירה בגדול את רקמות החיבור הסיביות, קל היה להבחין בה, והמתווה שלה משורטט היטב", כתב אוסטז'נסקי בדוח שפורסם השבוע בכתב העת The Journal of Sexual Medicine.
"מודל קליטוראלי מונוליטי של תגובתה המינית של האישה"
דוקטור אוסטז'ינסקי טוען שההליך היה נחוץ מפני ש"ידיעת המבנה האנטומי של נקודת הג'י…. עשויה להוביל להבנה טובה יותר ולשיפור בתפקודה המיני של האישה". ואלה חדשות טובות לנשים, הוא מאמין, מפני שהכחשת קיומה הובילה ל"מודל קליטוראלי מונוליטי של תגובתה המינית של האישה". הוא הוסיף: "עם זאת, נשים עמדו בתוקף על טענתן לקיום אזורים מובחנים בפנים קדמת הנרתיק האחראים לתחושת הנאה מינית מופלגת".
פארקהר טוען שיש תצלומים של נקודת הג'י ומבטיח קישור מתאים למישהו אמיץ ממנו, שיעז לפרסם אותם ברשת. בינתיים הוא מפרסם מדריך קצר, לשקדנים שבינינו.
אז איפה היא נמצאת?
אי שם בין חמישה לשמונה סנטימטרים בתוך הדופן העליונה, אלא שהיא ערמומית ועשויה להסתתר בין שלושה ל-15 מילימטרים בפנים הדופן.
מה זה בכלל?
מעין שלפוחית דמוית דמעה שרוחב חלקה העליון כ 3.5 מ"מ, האמצעי כ-3 מ"מ ורוחב זנבה כ 1.5 מילימטר. ויש עליה כתמים כחולים, למתבוננים מקרוב.
יותר מדי מידע. איך מפעילים אותה?
קרוב לוודאי לא כפי שקיווית, ולבטח לא בתנוחה המיסיונרית. הבה נסתפק ב"תשומת לב ולחץ מתמשכים", ומותר להיעזר בצעצועים.
מכל מקום, שלא כעמיתינו האוסטרלים, אנחנו במגפון מוכנים לצאת מגדרנו להנאת קוראינו.