שלוש פצצות פוליטיות, משפטיות ומדיניות הוטלו היום על שולחן בג"ץ, בעתירה בה ביקשה הפרקליטות דחייה של שלושה חודשים בפינוי המבנים בשכונת האולפנה ודיון מחודש בבג"ץ. ההודעה לפיה תיבחן מחדש המדיניות כלפי כל המבנים שנמצאים על קרקע פלסטינית פרטית, הודאה שמרבית בית אל, נבנתה שלא כדין והעובדה שהממשלה מרסקת ערכי יסוד בסיסיים שעליהן מושתתת החברה בישראל

מאת צבי זינגר

מדיניות חדשה בתחום ההתיישבות ביהודה ושומרון. על פי מדיניות זו ייבחן כל מקרה של בנייה על קרקע פלסטינית פרטית. במילים אחרות – לא כל מבנה בלתי חוקי, שנבנה על קרקע פלסטינית פרטית, יפונה וייהרס. ייבחנו גם אפשרויות אחרות. כך נחשף הבוקר בעתירה שהגישה המדינה לדחייה של שלושה חודשים בפינוי שכונת האולפנה וביקשה לדון מחדש בעתירה שהוגשה ע"י "יש דין", בנושא השכונה בבית אל. נציג העמותה אומר, כי המדינה רומסת חוקים וערכי יסוד "כדי לסייע למתנחלים לגזול אדמות פלסטיניות".

בבקשה נאמר, כי את ההערכה המחודשת יבצע צוות שרים בראשות בנימין נתניהו ובתוך שלושת החודשים הבאים תוגש לבית המשפט הגבוה לצדק עמדתה המעודכנת של המדינה בעניין שכונת גבעת האולפנה.

"אין זה אחד מהמאחזים הבלתי חוקיים החדשים או בנקודות היישוב הבלתי חוקיות שבהן מתמקדת האכיפה", נאמר בבקשת המדינה לבג"ץ. "להריסה עלולות להיות השלכות על יחידות דיור רבות ביהודה ושומרון". עוד נכתב בבקשה, כי היישוב בית אל הינו ישוב ותיק, שהוקם בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת ומתגוררים בו אלפי תושבים.

הפרקליטות אומרת בבקשתה, כי לאחרונה נערכו דיונים רבים בקרב שרי ה"שמיניה" ובדרגים המדיניים הבכירים ביותר, בהם ראש הממשלה, שר הביטחון, היועץ המשפטי לממשלה ושרים נוספים, בנוגע לסוגיית המבנים שהמדינה התחייבה לפנותם, משום שנבנו על קרקע פרטית. "לאחר שניתנה הדעת להשלכות החברתיות רחבות ההיקף שיכולות להיות ליישום החלטות אלה, הוחלט לקיים חשיבה מחודשת לגבי סדר העדיפות באכיפת הדין באזור, המשלבת לצד ההיבטים התכנוניים והקניינים גם שיקולים מדיניים, ציבוריים ומבצעיים".

בפרקליטות הסבירו עוד, כי ראש הממשלה החליט להקים צוות שרים ופקידים בראשותו ובהשתתפות שר הביטחון, השרים משה יעלון, בני בגין ונציגי היועץ המשפטי לממשלה. על הצוות לבדוק את סוגיית הבתים שנבנו ללא היתר על קרקעות פרטיות.

המדינה מגלה, אגב כך, גם כי עבודה שנעשתה ע"י המינהל האזרחי, ביחס להתפתחות הבנייה בבית אל, העלתה כי חלקים מהיישוב, הכוללים יחידות דיור ומבנים נוספים, נבנו במהלך השנים שלא כדין, מחוץ לצו התפיסה הקיים באזור – שטח שרובו ככולו ,למעט חטיבת קרקע קטנה יחסית שבבעלות הימנותא, הינו על קרקעות פלסטיניות פרטיות. מדובר בבנייה שראשיתה עוד בשנות ה-80.

עוד אומרת המדינה, כי יש להעדיף השעייה של ביצוע צו ההריסה, עד למיצוי הליך הבירור המשפטי המתקיים בבית המשפט המחוזי בשאלת הבעלות על הקרקע. זאת, משום שגבוה מאוד הסיכוי, כי בית המשפט המחוזי יכריע כי הבעלות היא של המתנחלים ולא של הפלסטינים העותרים.

תושבי שכונת האולפנה הגיבו בשביעות רצון מכך ש"הממשלה אחזה סוף סוף במושכות הריבונות והביאה לידי ביטוי מוחשי את שלטון הצדק החוק והמוסר".

התושבים אומרים, כי "משמח להבין שגם פרקליטות המדינה והיועץ המשפטי במשרד הביטחון קיבלו אחריות על השכונה שנבנתה ע"י ממשלת אהוד ברק לפני 12 שנה, תוך מתן תמריצים, מענקים למשתכנים והנחת התשתיות. כל הגורמים בממשלה ובזרועותיה מבינים כעת, כי שכונת האולפנה הינה רק קצה קרחון של 9,000 יחידות דיור ביהודה ושומרון, שעל הממשלה להביא להסדרתם".

עו"ד מיכאל ספרד, היועץ המשפטי של ארגון "יש דין", אמר בתגובה לבקשת המדינה, כי ממשלת ישראל הכריזה מלחמה על שלטון החוק ועל בית המשפט. לאף אזרח לא היה מתאפשר לפתוח מחדש תיק שניתן בו פסק דין ובקשת המדינה שוברת את כל הכללים וחוקי המשחק. כדי לסייע למתנחלים לגזול אדמות פלסטיניות, מוכנה הממשלה לרסק גם ערכי יסוד בסיסיים שעליהן מושתת החברה בישראל.