Skip to content

ג'אם עצוב בלוינסקי

בשנים האחרונות הפכה התחנה המרכזית הישנה להיות לאבן השואבת, המרכז אליו מתנקזים מרבית הפליטים שמגיעים לישראל מאריתריאה וסודאן. כולם פליטים חסרי כל למעט הבד הדל שעל גופם
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

כתב וצילם: דן בר דוב

המתופפים צילום דן בר דוב

במדינות מתוקנות אולי הייתה הממשלה מנסה להתמודד עם בעית הפליטים. לא בעיית ההסתננות (שהיא מן הסתם בעיה לכשעצמה), אלא במתן יחס וטיפול אנושי בפליטים שכבר כאן, ועובדה קיימת, שהרי אי אפשר לעזוב אותם לחסדי שמיים. מסתבר שבישראל 2012 זה אפשרי. אבל עם ישראל רחמנים בני רחמנים ומה שלא עושה המדינה, עושים אזרחים שאכפת להם. כך נולד "מרק לווינסקי" – יוזמה של תושבים היוצאים מידי יום לגן לווינסקי בתל אביב עם מרק חם, לחם ושאר מאכלים שבישלו או אספו, כדי להשביע ולחמם מעט את חסרי קורת הגג. הם גם דואגים לספק להם שקי שינה ובגדים חמים ובימי החורף הקשים ודואגים להם למחסה.

ג'אם לווינסקי. צילום: דן בר דוב

עם הזמן התפתח גם "ג'אם לוינסקי" ובימי שישי עם האוכל מתארגן מעגל מתופפים ומחוללות שמנסה להרקיד את הפליטים ולהעלות חיוך קל על שפתותיהם, למרות שרובם בעיקר צופים מהצד, בג'אם סשן שמתחולל לנגד עיניהם. למען האמת, מסיבות מובנות, לעת עתה המסיבה היא בעיקר של המארגנים. לפליטים עצמם אין הרבה סיבות לשמוח.

תופים אפריקנים, צילום: דן בר דוב

 גלריה של כל התמונות מאת דן בר דוב

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן