תשובה: יקירתי הצעירה, את נכנסת לקבוצה מכובדת של נשים צעירות שעוברות מסכת של "חינוך ועיצוב" על ידי גבר חזק ומבוגר, במסווה של זוגיות. אבל עם יד הלב: מה החלק שלך בזה? 

מאת עירית קליינר פז

שאלה:

אני בת 27 ובן זוגי בן 34 , אנחנו חיים יחד מזה שנה. בחודשים האחרונים היחסים שלנו עלו על שרטון, ואנחנו לא יודעים איך להציל את הספינה לפני שהיא שוקעת. יש לנו אהבה ענקית, אבל נראה שהבעיות גוברות עליה. הבעיה העיקרית היא שבן זוגי מנסה לשנות אותי ואת אורח החיים שלי בקריירה, בחברים, ביחסים, ואפילו בסקס. באחרונה אני מרגישה שלא משנה מה אני עושה, אני לא בסדר. לדעתו, אני וכחנית, המקצוע שלי לא טוב וכל תחנה בחיי זקוקה לשיפוץ מהיר. הוא כל הזמן צריך לשמוע אותי מבקשת עזרה, שאבוא ואבקש ממנו דברים .

גם במישור הכלכלי ישנן בעיות: אני צעירה בתחילת דרכה, ואילו הוא מבוסס, עם משכורת של עשירון עליון, אבל עדיין  מתחשבן איתי על הכל, חצי-חצי. זה לא שאני דורשת ממנו דברים, אולי טיפה יותר ג'נטלמניות בתחושה. הוא אומר שאין לו בעיה לתת יותר, כשירגיש שאני משתנה, עושה דברים למענו ובאה לקראתו.

אני לא חושבת שיש קשר בין כלכלה משותפת לשאר המישורים בזוגיות. כסף מבטא יכולת ואינו יכול לקנות הערכה וכבוד.

האם הוא מנצל את כספו כדי לשנות אותי?

בעקבות הטענות שלו התחלתי להשתגע, עזבתי את העבודה, התרחקתי מאנשים יקרים, הלכתי למגוון טיפולים בעצתו כדי להתחבר ל"אני הפנימי שלי", והוא יושב כמו מפקח, צופה בהתפתחות שלי ומחלק לי ציונים.

מה לעשות כדי לשפר את היחסים האלה, או שאולי עדיף להיפרד?

תשובה:

יקירתי הצעירה, את נכנסת לקבוצה מכובדת של נשים צעירות שעוברות מסכת של "חינוך ועיצוב" על ידי גבר חזק ומבוגר, במסווה של זוגיות. אכתוב כמה מילים על זוגיות כזו, שבה יש הפרש גילים גדול והגבר לוקח על עצמו תפקיד של מחנך.  אני מקווה שפרישת היתרונות והחסרונות ובעיקר – הסכנות – יעזרו לך לקבל החלטה כיצד לפעול בהמשך.

ראשית, את כותבת "יש לנו אהבה ענקית" ואני שואלת על כך, האם אהבה איננה כוללה גם לקבל את האחר, לאהוב אותו למרות ובלי קשר לנקודות החולשה והתורפה שלו? נראה שבן זוגך חושב שתפקידו כחבר הוא תפקיד אבהי/אמהי – לחנך, לעצב, ולהקנות לך הרגלים שנראים לו נכונים יותר.

שאלה חשובה, שקשה לענות עליה, היא מה המניעים שלו. האם הוא 'מעצב אותך' כדי שתתאימי לצרכים שלו, או שמדובר בכוונות טהורות לשנות אותך, מתוך אמונה שככה יהיה לך טוב יותר.

בכל מקרה, נשמע שהוא מגזים מאד בריבוי התחומים ובתדירות של הביקורת והלחץ שלו שתשתני. המחאה שלך מאד מובנת, וטוב שאת שמה לב למה שקורה, כדי שלא תמצאי עצמך בעוד כמה שנים מרגישה שאיבדת את עצמך ושהתאמת עצמך יותר מדי לתכתיבים של מישהו אחר.

יש סכנה שהמתח היומיומי הזה יכרסם באהבה ובמשיכה

הוויכוחים והמריבות שלכם נשמעים לי כמו תוצאה הגיונית של המצב, שבו הוא מפעיל עלייך לחץ להשתנות, ואת מפעילה כוח נגדי, להתמרד, להתקומם מול הלחץ הזה. אבל, המחיר של ההתקוממות הוא כמובן ויכוחים, ריב, ויש סכנה שהמתח היומיומי הזה יכרסם באהבה ובמשיכה ויביא לפירוק הקשר.

הסיפור שאת מציגה מעניק הזדמנות לחדד נקודה חשובה לגבי בחירת בן זוג: חשוב להבחין בין "התכונות שלו" לבין "היחס שלו אליי". יש הרבה אנשים שהתכונות שלהם מצויינות "על הנייר"; הם יכולים להיות יפים וחכמים, מושכים, רגישים, מעניינים, מצליחים וכדומה. ובכל זאת, היחס שלהם אלינו, כבני זוג, הופך אותם ללא נעימים ולא מתאימים. יכול להיות שבן זוגך הוא מהסוג הזה, יש בו תכונות שגרמו לך להתאהב, אבל היחס שלו אלייך הוא פטרוני, בעל-ביתי, וכעת נשאלת השאלה האם אפשר גם לחנך אותו.

אני מציעה לך לתפוס איתו שיחה שקטה, ביום שבו אתם רגועים ואין ריב, ולהציג לו את הדילמה שלך באופן רציני ומבין. לבטא את מה שאת כותבת כאן: אני אוהבת אותך, אבל אני לא מוכנה להיות "חניכה" שלך ואינני צריכה עוד אבא שיעצב אותי. תשאלי אותו האם הוא אוהב אותך מספיק, כדי לקבל את מי שאת כיום ולהיות סבלני ולגלות איך את מתבגרת ולאיזה כיוון את הולכת מבחינה מקצועית, מבחינת תיפקוד בבית וכדומה. אם יש לו טענות לגבי דברים שפוגעים בו, כמו נושאי סדר ותחזוקת בית, מובן שזכותו להתלונן ולחפש דרך שתשתפו פעולה. אבל יש הבדל גדול בין לבטא ביקורת "כי לי זה מפריע" לבין הטפה וביקורת "כי את לא בסדר".

נסי לברר איתו אם הוא מבין את ההבדל בין לבקש שתתאימי את עצמך לחיים משותפים, לבין הדרישה הלא-לגיטימית שתשתני מפני שהוא חושב שככה לא נכון.

הרבה מאד תלוי במידת הבגרות שלו, להבין שאת אדם נפרד, עם חופש בחירה ועצמאות, ואת בגיל מספיק מבוגר כדי לנהל את חייך ולהחליט על המקצוע ועל הכיוון שלך.

ועכשיו שאלה, עם יד על הלב – מה החלק שלך בזה? האם בתחילת הקשר אהבת את היחס הפטרוני שלו? האם יש לך הערצה כלפיו ואת מרבה להתייעץ איתו ולהביע תלות? בדקי את עצמך, האם את לא עושה דברים שמלבים את הנטייה שלו לחנך, האם את לא מזמינה את הביקורת שלו כשאת, למשל, מראה חוסר אונים בתחומים מסויימים. אני מאמינה שבלי קשר לגיל, אם תעבירי מסר ברור ש"אני מבינה שאנילא מושלמת אבל זו אני ותן לי לגדול בשקט", יש סיכוי שמשהו ישתנה גם ביחס שלו, והוא יוותר על התפקיד המחנך. אם לא, אז ייתכן שיש לך בן זוג שתלטן שמתקשה לקבל את הנפרדות שלך, ואז, אולי, לא תהיה ברירה אלא להיפרד.

בכל מקרה, תמיד חשוב לפני פרידה לנסות ולברר מאין נובעת ההתנהגות שלו, ושלך, ואיך אפשר ליצור דיאלוג אחר שבו כל אחד מביע מה שהוא רוצה, ומה שהוא צריך, בלי לכופף לשני את היד.

ולסיום, המלצה תרבותית: חפשי את הסרטים והספרים שעוסקים בנושא הזה: פיגמליון, גבירתי הנאווה, לחנך את ריטה ועוד. המוטיב הזה של גבר חזק שמנצל את כוחו כדי לעצב את בת זוגו הצעירה הוא מוטיב עתיק ובעיה שמלווה הרבה קשרים שמתחילים מנקודת פתיחה של יחסי כוחות לא שוויוניים בגלל גיל, כסף או מעמד. יש כוח משיכה גדול עבור גבר להרגיש גדול וחזק מול אשה קטנה, וגם נשים רבות נמשכות למצב הזה של הישענות מוגזמת ותלות בגבר החזק. שינוי במאזן הכוחות לכיוון יותר שוויוני יאפשר לכם להמשיך לחיות יחד בשלום.

בהצלחה!

• ניתן לשלוח שאלות בנושא יחסים, ואולי נוכל להתייחס אליהן כאן. לצערנו, לא יתאפשר לנו להשיב לכל שאלה. האתר של עירית פז

צילום אילוסטרציה: Ambro / FreeDigitalPhotos.net