Skip to content

הכרס של גיל העמידה דווקא הגיונית, מבחינה אבולוציונית

שאנשים בגיל העמידה הם פיתוח אנושי הכרחי, מהווים קאסטה עילית של אנשים מיומנים, מנוסים וספקי-על, ועליהם נסמכים יתר הפרטים בחברה. מאת שושי שמר-בלוך
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

בגיל העמידה הכישורים השכליים כמעט שאינם משתנים, ואילו מערכות אחרות אף מתייעלות, קובע ד"ר דייויד ביינברידג', וטרינר מקיימברידג', בספר חדש

מאת שושי שמר-בלוך

יש בינינו המבכים את הגיעם לגיל העמידה, הנתפש בעיניהם כתחילת ההתדרדרות. אך ספר שפורסם באנגליה באחרונה קושר לגיל זה כתרים ומייחס לו תפקיד חשוב בהצלחתו בטבע של מין האדם, תפקיד שעוצב ע"י הברירה הטבעית.

במאמר שהתפרסם ב"ניו סיינטיסט" וב"וושינגטון פוסט" קובע מחבר הספר, ד"ר דייויד ביינברידג', וטרינר מקיימברידג', כי מהלך חייו של האדם הוא יוצא דופן בעולם החי: תקופת ההתבגרות ממושכת, החיים ארוכים וההתרבות נפסקת באמצע החיים.

בגיל העמידה הכישורים השכליים כמעט שאינם משתנים, ואילו מערכות אחרות אף מתייעלות, במונחים אבולוציוניים. לדוגמה, אין לנו כבר צורך דוחק בעור גמיש ויפה, טוען מחבר הספר "גיל העמידה: היסטוריה של הטבע". משתנה מיקומו של שומן הגוף . אותו מאגר אנרגיה מופלא, שהציל את חייהם של רבים מאבות אבותינו, נודד מהעור ומאברים אחרים – להם העניק מראה צעיר, יפה ומושך – ונוטה להיאגר במרכז הגוף, שם יהיה נגיש יותר בעיתות מצוקה. יעיל יהיה יותר להשתמש בו להישרדות ולהותיר מזון לקרובי משפחה צעירים.

מדובר בתקופת חיים שהיא נעימה, בריאה, יעילה אנרגטית ופוריה

לכן מציע ביינברידג' לשדרג את מיתוגו של גיל העמידה מגיל של התדרדרות לגיל של התפתחות בתהליך מתוכנן מראש ומבוקר. לדבריו, מדובר בתקופת חיים שהיא נעימה, בריאה, יעילה אנרגטית ופוריה, שתורמת תרומה מכרעת להצלחתו של מין האדם. התפקידים שהיא ממלאת רבים, מורכבים ושלובים זה בזה ואף הופכים אותה, לדעתו, למועמדת לכבוש את פיסגת ההישגים של הברירה הטבעית.

אך אם גיל העמידה חל לאחר תום ההתרבות, כיצד יכלו הגנים האחראיים לו לעבור מדור לדור, למשל, אלה המזכים אותנו בצמיגי שומן סביב המותניים? ביינברידג' מסביר: נהוג לחשוב על חיי האדם בתקופה הפרהיסטורית כעל חיים קשים וקצרים, ולסבור כי מעטים בלבד זכו לצלוח את גיל 40. אך לא כך היה.
תוחלת החיים אכן היתה נמוכה, אך זאת בגלל תמותה גבוהה של תינוקות. מאלה ששרדו, רבים חיו חיים בריאים וארוכים.  טענה זו נתמכת ע"י ממצאים משלדים רבים שנתגלו, שגילם עד 100,000 שנים. אותם בני אדם שחוננו בתכונות מועילות, יכלו לתרום ביתר הצלחה לטיפול בדור הבנים ובדור הנכדים. וכך גבהו סיכויי הסבים והסבתות להעביר את מעלותיהם לדורות הבאים.

אך מדוע התפתח גיל העמידה כפי שהתפתח?  מאז הפרהיסטוריה ועד היום, הישרדות האדם תלויה בכישוריו להשיג לשימושו מהסביבה משאבים רבי ערך, חלקם נדירים. יהיו אלה פירות, דלק או תרופות. לדוגמה, בחברות שבטיות של ציידים-לקטים מבחינים לעיתים קרובות בשיטות מתוחכמות לאיתור מזון ולעיבודו, שיטות שמיומנות גבוהה בהן מחייבת הכשרה ממושכת וניסיון רב. קיימות עדויות לכך ששיא הכישורים הייעודיים באותם שבטים אינו מושג לפני גיל 40.

אספקה של כמות מספקת של קלוריות היא קריטית להצלחתה של חברה אנושית, בפרט מאחר שגידולם של בני אדם צעירים הוא כה ממושך. עפ"י מחקרים, כל ילד זקוק למשאבים שמסופקים ע"י כמה וכמה בוגרים. לדוגמה, ממחקר שנערך לאחרונה על ציידים-לקטים בדרום אמריקה עולה, שכל זוג שם נזקק לעזרתם של לפחות 1.3 מבוגרים שאינם מתרבים, כדי לספק את צרכי הילדים.

קאסטה עילית של אנשים מיומנים, מנוסים וספקי-על

לכן טוען ביינברידג', שאנשים בגיל העמידה הם פיתוח אנושי הכרחי, מהווים קאסטה עילית של אנשים מיומנים, מנוסים וספקי-על, ועליהם נסמכים יתר הפרטים בחברה.

אך בזה לא מתמצה תפקידו של גיל העמידה. תפקיד חשוב נוסף מוטל על כתפיו: העברת התרבות: כישורים, ידע ומנהגים. אנו נולדים דלים בידע ובכישורים, וזקוקים לכאלה כדי לשרוד. דרך המלך להעברת התרבות היא ע"י אנשים בגיל העמידה, המגידים לבניהם ולצעירים אחרים ומייעצים להם מה לעשות: בשדות הציד, במשרדים, באתרי בניה ובמגרשי הספורט. אנשים בגיל העמידה יכולים לעשות יותר, להרוויח יותר ובקיצור – הם מנהלים את העולם.

1 Comment

  1. Tuco
    6 במאי 2012 @ 23:49

    תכף תספרו לי שבזכות הטחורים המין האנושי שרד בסוואנה.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן