Skip to content

לראשונה בהיסטוריה המודרנית של מצרים: עימות טלוויזיוני בין המועמדים לנשיאות

הבחירות לנשיאות במצרים נכנסות להילוך גבוה: המועמדים המרכזיים נפגשו הערב לעימות טלוויזיוני ראשון שבו עסקו בכל הסוגיות הנמצאות בליבה של מערכת הבחירות
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

הבחירות לנשיאות במצרים נכנסות להילוך גבוה: המועמדים המרכזיים נפגשו הערב לעימות טלוויזיוני ראשון שבו עסקו בכל הסוגיות הנמצאות בליבה של מערכת הבחירות

מאת סלאמה אבו רביעה, הילאל עאדל ועידן בריר

המועמדים לוחצים יד בתחילת העימות (צילום מן הטלוויזיה המצרית)
המועמדים לוחצים יד בתחילת העימות (צילום מן הטלוויזיה המצרית)

הערב (ה'), התקיים בפעם הראשונה בהיסטוריה המודרנית של מצרים עימות טלוויזיוני בין שני המועמדים המובילים לנשיאות מצרים – המועמד החילוני עמרו מוסא, ששימש כשר חוץ תחת הנשיא הקודם מובארק וכן כנשיא הליגה הערבית, ומולו ד"ר עבד אל-מונעם אבו אל-פתוח, מועמד אסלאמיסט, שפרש לפני ההתמודדות מתנועת האחים המוסלמים שבה היה חבר משך שנים.

דבר קיומו של העימות הטלוויזיוני, הראשון מסוגו במצרים ובעולם הערבי כולו זכה לתהודה תקשורתית גדולה במיוחד שמטרתה למשוך את תשומת הלב של אזרחי מצרים ולהדגיש את חשיבותו של העימות לעתידה של מצרים. מנחי התוכנית בת השעה שקדמה לעימות עצמו הדגישו פעמים רבות כי העימות הוא תחילתו של עידן חדש במערכת הפוליטית במצרים, עידן של דו-שיח בין המועמדים והבהרת עמדותיהם ומצעם בפני הציבור, כדי שיקל עליו לבחור את המועמד המתאים.

פורמט העימות שאומץ במצרים דומה לזה של העימותים הטלוויזיונים המוכרים מארצות הברית או צרפת. המטרה היא להראות שהתרבות הפוליטית במצרים עברה שינוי שקיום העימות הוא הביטוי המוחשי ביותר שלו. העימות נערך בסטודיו של ערוץ הלווין און טי-וי (ON TV) בבעלות איש העסקים הקופטי נגיבּ סאוירס, הידוע בהתנגדותו למפלגות האסלאמית ומהקוראים למדינה אזרחית במצרים.

מנחת העימות, מונא א-שאזלי (צילום מתוך הטלוויזיה המצרית
מנחת העימות, מונא א-שאזלי (צילום מתוך הטלוויזיה המצרית

בתשובה לשאלת הפתיחה של מנחת העימות, מונא א-שאזלי, "מהי מצרים שבה אתה חולם לשרת כנשיא", השיב אבו אל-פותוח, המועמד האסלאמיסט כי הוא חולם על "מדינה דמוקרטית עצמאית, מדינה ששומרים בה על זכויות האזרח" וחזר והזכיר את הסיסמה הזכורה מימי המהפכה –  "לחם כבוד וחירות". על אותה שאלה השיב מוסא כי הוא חולם על "מדינה עצמאית, הזוכה לכבוד באזור ומהווה בו כוח מוביל השוכה לכבוד מצד כולם. אני חולם על מדינה שלה חוקה מוסכמת, שמכבדת את חוקיה ומגנה על אזרחיה. מדינה חדשה". לצד זאת הבטיח מוסא ללחום בשחיתות, לדאוג לחברה המצרית, לשפר את תנאי המחייה של השכבות החלשות, ולחזק את האחדות הלאומית במצרים.

עמדות המועמדים בסוגיות פוליטיות פנימיות

ההתיחסות לסוגית הסכם השלום עם ישראל הייתה חטופה. אבו אל-פותוח אמר שיבטל מיידית את ההסכם עם מדינת האויב ואילו מוסא אמר שישראל היא כוח יריב באזור וכי יש לבחון מחדש את ההסכם עימה על סעיפיו השונים.

עמר מוסא באולפן העימות, אמש (צילום מתוך הטלוויזיה המצרית)
עמר מוסא באולפן העימות, אמש (צילום מתוך הטלוויזיה המצרית)

עמרו מוסא הפנה שאלה ישירה לאבו אל-פותוח וטען נגדו כי היה בהפגנות באל-עבאסייה ואף הנהיג כמה הפגנות ורק אחרי יום או יומיים חזר בו מעמדתו והכריז, שההפגנות היו דבר לא טוב והן עוררו כאוס במדינה. אבו אל-פותוח השיב על כך: "אף אדם לא יכול לעמוד מנגד שאנשים נהרגים בהפגנות וזו הסיבה שביקרתי באל-עבאסייה. מעבר לכך, ההפגנות הי הפגנות לא-אלימות, שנכחו בהם אנשים נורמטיביים שרק לאחר מכן תיארו אותם בתקשורת כמעוררי כאוס, כביריונים וכו'…

אבו אל-פותוח השיב בשאלה עוקצנית משל עצמו: "עמרו מוסא שירת כשר במשטר הקודם שהעם המצרי הפיל, האם הוא אינו רואה בעיה בהתמודדות כעת? אני שולל השתתפות של כל האנשים ששירתו את המשטר הקודם.

מוסא טען בתגובה כי אין לו כל קשר לשלטון הישן ושהוא אינו קשור אליו בכל צורה. הוא ציין כי כששירת כשר, הוא יצא באופן פומבי נגד המדיניות של המשטר הקודם ולכן יצא ממנו, ולמעשה הוצא ממנו, וכאשר נפל המשטר, הוא כבר לא היה חלק ממנו משך הרבה מאוד שנים. "עזבתי את המשטר לפני עשר שנים. וישנו ניסיון להטיל אחריות על כל אחד שהיה קשור בשלטון הקודם גם אם לא היה לו קשר רב לכך". מוסא הוסיף עקיצה משלו לאבו אל-פותוח: "אתה מגן על האחים המוסלמים ואילו אני דואג לעם המצרי".

שני המועמדים נשאלו גם על יחסיהם עם המועצה הצבאית העליונה לאחר היבחרם למשרת הנשיא. מוסא השיב כי על הצבא לחזור למימדיו הטבעיים ולמטרתו המקורית – הגנה על המולדת. "אנחנו חייבים לכבד את הצבא ולהרחיק אותו מלשון הרע ופגיעות. יש לצבא תפקיד חשוב במדינה ובמנגנון השלטון התקין. עם זאת, יש למצוא את האיזונים ההכרחיים בתוך המנגנון השלטוני, כשהצבא הוא רק חלק ממנו ולא כל-כולו", אמר מוסא.

אבו אל-פותוח אמר כי הצבא המצרי הוא צבא מיומן ומקצועי ומהווה מקור גאווה לעם המצרי. "השלטון הלא ראוי והעימות בין השלטון הקודם והעם לא היה קשור בשום דבר לצבא. אלא שאין שום דבר שעומד מעל החוק ומעל לחוקה. אנו נותנים כבוד לכל הקצינים והחיילים אך הם אינם מורמים ממנגנון השלטון. יש לשמור על האיזונים בבניית המדינה וחיזוקה והצבא הוא רק תחום אחד. אנחנו נחזק גם את תחומי החינוך, המדע, הבריאות וכו'" אמר אבו אל-פותוח.

עמדות המועמדים בנושאי הדת והמדינה

ויכוח מעניין התפתח בין המועמדים בעניין יחסם לשריעה האסלאמית, שילובה בחוק המדינה והתיישבותה בכפיפה אחת עם שמירה על זכויות האזרח במדינה. מוסא, בקריצה לעבר האסלאמיסטים ובניסיון לקרבם אליו, אמר כי הוא מכבד את דת האסלאם והוא רואה בה הבסיס המרכזי לחקיקה אך יש להפרידה ושאיפתו היא למצוא פשרה בין האסלאמיסטים לבין החילונים מחד גיסא והקופטים מאידך גיסא.

עבד אל-מונעם אבו אל-פותוח, המועמד האסלאמיסט העצמאי, באולפן העימות, אמש (צילום מתוך הטלוויזיה המצרית
עבד אל-מונעם אבו אל-פותוח, המועמד האסלאמיסט העצמאי, באולפן העימות, אמש (צילום מתוך הטלוויזיה המצרית

בעניין זה הוסיף מוסא עקיצה: "ד"ר אבו אל-פותוח מדבר על יישום השריעה ועקרונותיה בחקיקה. אני מדבר רק על החלק השני – רק על יישום עקרונות השריעה אבל לא על יישום השריעה עצמה. אני תומך באסלאם הווסטי, של דרך האמצע, ולא כמו אבו אל-פותוח שאינו ברור, ושפעמים מייצג את האסלאם המתון ופעמים אחרות את האסלאם הסלפי".

אבו אל-פותוח התייחס גם הוא לעניין השריעה: "אין שום ניגוד בין דת למדינה באסלאם. השריעה האסלאמית היא המקור הראשי לחוקה המצרית, שלא כהשקפתו של מוסא, שרק רואה בה אחד ממקורות החקיקה. האיסלאם הוא למען האינטרס של האנשים. הדת היא הבסיס למדינה ונקודת המוצא של כל חיינו. הדת שלנו נותנת חופש ביטוי ופולחן-דת לבני כל הדתות בלי כל הבדל. הדת האיסלאמית היא צדק, הגינות, עשייה והתקדמות". אבו אל-פותוח סיים וטען כי יש התקפה מתוכננת על האסלאמיסטים במצרים מצד חלק מן הפוליטיקאים במדינה שמטרתם להרוויח הון פוליטי מההתגוללות על האסלאם.

בשלב זה הפנה מוסא שאלה ישירה לאבו אל-פותוח: "שמענו את דבריך ואת עמדותיך בעניין מקומה של הדת במצרים החדשה. בריאיון בעבר אמרת למונא (מנחת העימות) שזכותו של מוסלמי להפוך נוצרי ולהיפך. האם זו עדיין דעתך? אבו אל-פותוח השיב כי "לאדם יש זכות לחופש בבחירת הדת והאמונה. למי שחוזר בו מן האסלאם וממיר את דתו, צריך לתת חופש לבחור בכל דת אחרת על פני האסלאם אך בהחלט יש לנסות ולשכנע אותו לחזור לאסלאם. אני אינני שייח' ולא איש-דת אסלאמי אולם אני מתנגד נחרצות למשחק ברגשות האנשים בסיסמאות הדתיות

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן