ליהוק מוצלח, בימוי מבריק ואקשן סוחף המאחד את גיבורי הקומיקס הגדולים – הם המרכיבים שעושים את "הנוקמים" לאחת ההצלחות הקולנועיות הגדולות
ציון 8
ביקורת סרט / שי שגב
לעיתים קרובות סרטים שנעשים בהשראת גיבורי קומיקס הם תרגיל אמנותי חסר טעם. בדרך כלל הכישלון הוא בביצוע ובהמרת הסיפור מנייר עיתון למסך הכסף, תוך מצגת ענפה של אינספור תלבושות ססגוניות, טיפוסים מפלצתיים ושאר כוחות משונים המתרוצצים על המסך הגדול.
זו הסיבה למשל, שלכל "באטמן" איכותי יש כמה באטמנים גרועים ובלתי נגמרים, "אקס מן" ו"ספיידרמן" לא מסתיימים לעולם, ומתוך 21 סרטי "מארוול קומיקס", רק 4 החזירו בצורה נאה את תקציב ההשקעה, ואחרים כמו "המעניש" אפילו לא החזירו את ההשקעה של ימי הצילומים.
למרבה המזל הבמאי ג'וס וידון ("באפי", תסריטאי "צעצוע של סיפור" ו"ספיד") יודע את העבודה. התוצאה: "הנוקמים" הוא אחת ההצלחות הקולנועיות הגדולות ביותר בעידן סרטי גיבורי העל. כריס אוונס וכריס המסוורת' מגלמים את אותו התפקיד שהצטיינו בו בסרטים הקודמים. עבור ה"ענק הירוק", שכולו מבוסס על טכנולוגיית CGI, לא הייתה הרבה עבודה, מלבד להביא אותו לחיים בצורה ברורה מתמיד. עם זאת, הדובדבן שבקצפת מגיע מרוברט דאוני ג'וניור בתפקיד איירון מן ומסקרלט ג'והנסן היפהפייה בתפקיד האלמנה השחורה.
באשר לעלילה, בסיסית לחלוטין, כפי שנעשים מרבית סרטי הקומיקס: אקשן סוחף, המאחד את כל גיבורי הקומיקס הגדולים למאבק למען הצלת האנושות. כלל הגיבורים המוזכרים לעיל, ועוד כמה פחות מוכרים, יוצאים לעזרתו של מנהל הסוכנות לשמירת השלום העולמי (סמואל ל. ג'קסון). גיבורי העל נאלצים להילחם באיוּם, תוך מאבק על הכבוד בינם לבין עצמם.
הצלחת "הנוקמים", שהכניס בסוף השבוע של הבכורה כ-220 מיליון דולר הוא לא רק תוצאה של ליהוק טוב. הבימאי וידון יודע למקם את המצלמה בתצפית הטובה ביותר שמאפיינת את קצב הפעולה, תוך הבנה דרמטית ותלת מימדית של הנראה לעין – כאילו הצופה הוא גיבור העל בעצמו.
הנאה נעימה אך לא מתוחכמת לעונת האביב עבור חובבי קומיקס, ילדים ושאר מושבעי אקשן חסר משמעות.