Skip to content

"לעזאזל אנחנו הולכים להתרסק"

"לעזאזל אנחנו הולכים להתרסק", צעק הטייס דייויד רוברט, ארבע שניות לפני שמטוס אייר פראנס, בטיסה 447, התרסק לתוך האוקיינוס. באסון ניספו 228 בני אדם . לקראת פרסום דו"ח התאונה הסופי בחודש הבא מביא עתון הטלגרף את רגעי האימה האחרונים של הטיסה ואת תרומת תכנון מטוס איירבס A330 לאסון
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

צעק הטייס דייויד רוברט, ארבע שניות לפני שמטוס אייר פראנס, בטיסה 447, התרסק לתוך האוקיינוס * באסון ניספו 228 בני אדם * לקראת פרסום דו"ח התאונה הסופי בחודש הבא, מביא עתון הטלגרף את רגעי האימה האחרונים של הטיסה ואת תרומת תכנון מטוס איירבס A330 לאסון

מאת עמי אטינגר

ב-1 ביוני 2009, התרסק לתוך האוקיאנוס מטוס איירבס A330 בטיסת אייר פראנס 447 מריו דה ז'ינרו לפריז. בחודש יולי 2011 פרסם הארגון הצרפתי לחקירת התרסקויות מטוסים BEA – Bureau d’Enquêtes et d’Analyses – דו"ח ביניים שלישי על נסיבות ההתרסקות.

עבור אייר פראנס הדו"ח היה מוחץ: הוא קבע, כי צוות האוויר של המטוס התעלם בהתמדה מקריאות אזהרת ההזדקרות וניסה להמשיך לטפס כלפי מעלה, במקום להתיישר, או להנמיך, כדי להרוויח מהירות ולשמור בכך על העילוי של המטוס. כתוצאה מההתעלמות מקריאות האזהרה, הגיע המטוס למהירות כה נמוכה עד שהפסיק לטוס.

ההקלטות הקוליות של הטייסים שהושמעו מתוך ה"קופסאות השחורות", שהוצאו מעומק הים כמה חודשים לאחר ההתרסקות, הוכיחו, כי אחד הטייסים התעקש להמשיך לנסוק, במקום להנמיך. אולם גם אז לא הפסיקו אנליסטים לשאול, מדוע שני הטייסים הנוספים שהיו במטוס, נכשלו באיתור הבעייה שלה גרם הטייס שהטיס את המטוס. כשהטייסים גילו את הבעיה, הם כבר אחרו את המועד.

אחרי ארבע שעות, מתוך 11 שעות, שבו הייתה אמורה טיסה 447 של אייר פראנס לטוס מריו דה ז'ינרו לפריז, נלכד מטוס האיירבס A330 על ידי אסון וגורלו וגורל 228 נוסעיו נחרץ. כשעתיים קודם לכן עזב הקברניט הוותיק מרק דובוא (Marc Dubois) את תא הטייסים ויצא למנוחה שגרתית. בתא נשארו סגנו הטייס המנוסה דייויד רוברט, שהיה מסוגל להתמודד בהצלחה בסופת הרעמים הטרופית, שהמטוס טס מולה, והטייס הצעיר פייר-סדריק בונין (Pierre-Cédric Bonin), שהטיס את המטוס.

מטוס איירבס A330 של אייר פראנס. טעויות אנוש וכשלים טכניים. צילום ויקיפדיה
מטוס איירבס A330 של אייר פראנס. טעויות אנוש וכשלים טכניים. צילום ויקיפדיה

עיתון הטלגרף מתאר את אשר ארע, שלב אחרי שלב:

כאשר המטוס נכנס לאזור הסוער מאוד, הודיע בונין לדיילים בתא הנוסעים להתכונן לטיסה בתוך מערבולות. שמונה דקות אחר כך, כל מי שהיה במטוס, כבר לא היה בין החיים. זמן קצר לאחר ההודעה לדיילים, סתמה הקרחה את צינור ה"פיטו", דרכו חודר זרם האוויר למכשיר המודד את מהירות המטוס ובתא הטייסים נשמעה אזהרה שמערכת הטייס האוטומטי התנתקה.

התנהגות מוזרה

על פי המידע של "הקופסה השחורה", החל בונין להתנהג באופן מוזר. הוא משך את ידית ההיגוי לאחור ובניגוד לכל היגיון הרים את אף המטוס למעלה. כתוצאה מכך מהירות המטוס ירדה לרמה מסוכנת ומערכת אזהרת ההזדקרות החלה להשמיע ברמקול את הקריאה: "הזדקרות! הזדקרות!". לרוברט הטייס המנוסה יותר לקח 20 – 30 שניות להבין את המתרחש ואז הוא אמר לבונין "זה אומר שאנחנו עולים ולכן תנמיך". שניה אחר כך הוא צעק "תנמיך!". ההוראה הייתה במקומה ולכשהיא הופעלה במשך כמה דקות, התאושש המטוס ומערכת אזהרת ההזדקרות השתתקה. אבל, רוברט, שנחרד מהמתרחש, הזמין את הקברניט לחזור לתא הטייסים.

בינתיים, כך התברר, שוב משך בונין את ידית ההיגוי לאחור והשאירה במצב אחורי, למרות שמערכת האזהרה הכריזה 75 פעם, בקול רם, על הכניסה למצב המסוכן. במקום לדחוף את מוט ההיגוי קדימה ולהוסיף בכך מהירות למטוס, הוא המשיך לטפס כמעט בשיעור הטיפוס המקסימלי האפשרי. אם היה מעביר את ידית ההיגוי למהלך נייטרלי ומחבר מחדש את הטייס האוטומטי הכל היה מסתדר ולא היה קורה דבר.

חשב שהוא בגובה נמוך

עוד התברר, שברגע שהטייס האוטומטי התנתק מילמל בונין משהו מוזר: "אני ב-TOGA הא?" המשמעות של TOGA בשפת הטייסים: Take Off, Go Around , כלומר- תמריא ולך סביב. בונין היה כה מבולבל עד שהאמין שהוא טס בגובה נמוך, במצב דומה שבו נאלץ טייס להפסיק גישה לנחיתה, לנסוק, להסתובב סביב שדה התעופה ולחזור לנחיתה בניסיון שני. הנוהל הסטנדרטי בעת הפסקת נחיתה הוא העברת המנועים לכוח מקסימלי, הטיית המטוס בזוית של 15 מעלות ולנסוק מעלה.

אבל, טיסה 447 לא הייתה בגובה של כמה מאות רגל מעל מסלול נחיתה ולכן בתוך רגע הרקיע המטוס לגובה 38 אלף רגל. האוויר שם כה דליל שלמטוס לא התאפשר להמשיך לטפס ואז, כאשר הדחף קדימה נעלם, החל מומנטום של הידרדרות כלפי מטה. במקום שהכנפיים יפלחו בצורה מסודרת את האוויר, גרמה להם הגדלת זווית ההתקפה לחסום את זרימת האוויר ובתוך 40 שניות נפל המטוס 3,000 רגל. כאשר זווית ההתקפה הגיעה ל-40 מעלות, החל המטוס לאבד מהירות בקצב מהיר והכנפיים נראו מול השמים כמו להבי בולדוזר מגושמים.

בונין התקשה לעכל את המצב. קריאות זוויות ההתקפה המשתנות נשלחות אומנם למחשבי המטוס, אך במטוסים המודרניים אין בלוח התצוגות אפשרות להעביר את המידע הקריטי הזה לטייסים. זו הסיבה שאחת ההמלצות שהועלתה בדו"ח הבנייים של ארגון החקירות הצרפתי (BEA ), שחקר את התאונה, היתה למצוא פתרון לחיסרון הזה.

התעקשותו של בונין להתאמץ ולנסוק שלל אפילו מהמחשבים את האפשרות לקבל את המידע על זווית ההתקפה החיונית למטוס. זווית ההתקפה במטוס A330 נמדדת באמצעות סנפיר הבולט מגוף המטוס. כאשר מהירות המטוס נופלת ל-60 קשר, כפי שקרה, ישנה זרימת אוויר לא יעילה סביב הסנפיר והמכנזים לא עובד. היות והמחשבים מתוכננים לא לספק לטייסים מידע מוטעה, הם לא יכלו להבין את הנתונים שהתקבלו ולכן שיתקו כמה מכשירים בתא הטייסים, ביניהם את מערכת אזהרת ההזדקרות.

שיטות הטסה מיושנות

במצב זה היה על הטייסים לפעול בשיטות ההטסה המיושנות. ללא מידע על מהירות המטוס, או זווית ההתקפה, הדבר הבטיחותי ביותר לביצוע כדי למנוע הזדקרות הוא להנמיך במתינות את המטוס, על מנת לאסוף מהירות. זה מה שרוברט דירבן את בונין לעשות. אבל, משהו מבלבל אירע כאשר בונין הוריד את חרטום המטוס מטה והמהירות גברה, חזר המכניזם לפעול ובשלב שבו המהירות עדיין הייתה נמוכה, החלה לפעול שוב הכריזה: "הזדקרות, הזדקרות, הזדקרות". כך קרה שבאופן טרגי כאשר בונין ביצע את הדבר הנכון כדי לצבור מהירות, התריע המטוס כאילו הוא ביצע מעשה לא נכון. אם הוא היה ממשיך בהנמכה המהירות הייתה גוברת והקריאה הייתה נפסקת, אבל הוא נכנס לפאניקה ובחר לחזור לנסיקה הפטאלית.

במצב שבו בונין היה כבר מעבר לידע ולניסיון שלו, המפתח להבנת ההתרסקות הוא כשלונו של רוברט, שלא הבין את הטעות שעשה הקולגה שלו ויתכן שהאשמה מוטלת על תכנון תא הטייסים. הסטת איירבס A330, כמו במטוסים מודרניים נוספים, מתבצעת באמצעות ידיות היגוי, הממוקמות לצד הטייסים והדומות לידיות משחקי מחשב. בקרת הטיסה של הטייסים להגהים לא מועברות על ידי כבלים, או מוטות, כפי שנעשה במטוסים המיושנים, אלא באמצעות פקודות בקרת מחשב למנועים החשמליים, או ההידראוליים המפעילים את ההגהים. למערכת הזאת, המכונה: fly-by-wire, יתרונות רבים, ביניהם חסכון במשקל וחיסכון בדלק ויתרונות נוספים בתחומי הטסת המטוס.

החיסרון – מיקום ידיות ההיגוי

החיסרון הבולט של ידיות ההיגוי הוא מיקומן. כאשר אחד הטייסים מטיס את המטוס, ידית ההיגוי, בצד של הטייס שלא מטיס, נשארת במצב נטרלי ולכן אין הוא יודע אם הטייס המטיס מושך או דוחף אותה. הוא לא יודע אם המטיס רוצה לנסוק, או להנמיך, אלא אם הוא מתאמץ מאוד להביט לצד השני של תא הטייסים. זה לא קל, מה גם שידית ההיגוי מופעלת במשך שניות ספורות ולכן הטייס, שלא מטיס, חייב להבחין בתנועת כף היד הקטנות של המטיס.

"איבדנו את השליטה במטוס"

בגלל נתון זה התקשה רוברט להבין, מה בונין עושה, כאשר בונין הרים את אף המטוס בזמן ההזדקרות הקטלנית. תעתיק ההקלטות מראה בבירור, כי רוברט שיער שהמטוס טס מאוזן, או אפילו מנמיך ובבהלה הוא קרא לעבר בונין: "עדיין יש לנו מנועים!", "מה לעזאזל קורה?", "אני לא מבין מה מתרחש!". 90 שניות לאחר שהחל מצב החירום חזר הקברניט לתא הטייסים ותבע: "מה לעזאזל אתם עושים?" שני הטייסים ענו: "איבדנו את השליטה במטוס!".

הקברניט דובוא התיישב במושב שמאחורי שני הטייסים, כשהוא נבוך. בחוץ שרר חושך כבד, אורות אזהרה נצנצו וכמה מסכים היו חשוכים. הטייס שישב לפניו, כנראה, חסם לו את ראיית המכשירים, ובוודאות  לא הבחין שמד האופק מראה שאף המטוס מורם כלפי מעלה.

מהר מאוד החל האיירבס ליפול במהירות של 11 אלף רגל בשניה, מהירות כפולה ממהירות טיסתו קדימה. רק 45 שניות לפני ההתנגשות באוקיינוס, פלט בונין, כי הוא מנסה במשך כל מצב החירום לנסוק. בכך הוא איפשר לקולגות שלו להבחין ולהבין, בפעם הראשונה, את הביצוע השגוי שלו.

להלן השיחה הדרמתית האחרונה שהתקיימה בין הטייסים:

02:13:40 (רוברט) "טפס… טפס… טפס… טפס…"

02:13:40 (בונין) "אבל אני כל הזמן עם הידית לאחור!"

02:13:43 (דובוא) "לא, לא, לא… אל תטפס… לא, לא"

02:13:43 (רוברט) "להנמיך… תן לי את השליטה… תן לי את השליטה"

רובט לוקח את השליטה וסוף סוף מוריד את אף המטוס. אבל, באותו הרגע, נשמע קול אזהרה, האומר להם כי פני הים מתקרבים במהירות. רוברט מזהה את האמת המזעזעת, שאין לו מספיק גובה שיאפשר לו להגביר את מהירות המטוס ושהטיסה נועדה למות.

02:14:23 (רוברט) "לעזאזל אנחנו הולכים להתרסק… זה לא יכול להיות"

02:14:25 (בונין) "אבל מה הולך פה?

הקברניט, שעכשיו מודע מאוד לשיפוע המטוס, אומר את המילים האחרונות:

02:14:27 (דובוא) "שיפוע של 10 מעלות…"

כאן הסתיימה ההקלטה…

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן