כחלק ממלחמת הסייבר אותה היא מנהלת, מנסה איראן למזער את מגעה עם העולם המקוון על ידי ניתוק הדרגתי מהאינטרנט הבינלאומי ומעבר לאינטרנט לאומי. תאריך ההשקה של רשת האינטרנט הלאומית אמור להיות באוגוסט או בספטמבר השנה

מאת נמרוד זגגי 

נראה כי קרב היום בו איראן תתנתק (או לפחות תנסה) מהאינטרנט. זה זמן מה שמפתחים באיראן רשת אינטרנט פנימית למדינה, שלמעשה תנתק או לפחות תגביל את גישתם של רבים מתושבי הרפובליקה האסלאמית לעולם החיצוני. בנוסף לכך, כבר במהלך שנת 2011 הוקמה באיראן משטרת סייבר, שנועדה לא רק להתמודד עם איום ההאקרים, אלא גם לפקח מקרוב על דפוסי גלישת האינטרנט המקומיים.

הצעדים לקראת ניתוק המדינה מהאינטרנט העולמי החלו לתפוס תאוצה כבר לפני כמה חודשים, אז התחילה איראן לחסום או לצנזר, בצורה גורפת, אתרי אינטרנט בינלאומיים רבים. כמו כן, כחלק מצעדי ההכנה, הורתה המדינה לרשתות האינטרנט קפה להתקין מצלמות אבטחה, לפקח אחר הלקוחות ולהתריע בפני הרשויות על כל פעילות חשודה.

בנוסף להגבלת מהירות האינטרנט בשנים האחרונות, נחסמו גם אתרי תקשורת מאובטחים שונים, כמו גם אתרים ספציפיים דוגמת יו טיוב והאתר של האולימפיאדה.

עתה, בזכות תקנה חדשה, שעל פי משרד התקשורת והטכנולוגיה האיראני, נועדה למנוע מספקי דואר אלקטרוני זרים לשמור פרטים ומידע של אזרחים פרטיים, נראה שניתוק זה קרוב מתמיד.

אתמול (יום א')  פורסם, שמשרד התקשורת והטכנולוגיה האיראני מתקן תקנה, שעל פיה אוניברסיטאות, מוסדות פיננסיים (דוגמת בנקים וחברות ביטוח) וחברות תקשורת אמורות לנתק כל מגע עם שרתי דואר אלקטרוני זרים. על פי תקנה זו, חברות אלה יוכלו לעשות שימוש אך ורק בכתובות דואר אלקטרוני השייכות לשרתים באיראן. כלומר, יוכלו לעשות שימוש רק בכתובות דואר המסתיימות ב- ir ולהתנהל רק מול לקוחות שלהם כתובות דואר אלקטרוני עם סיומת דומה. בנוסף, ארגונים ממשלתיים מחויבים גם הם לעשות שימוש בסיומת gov.ir או ir.

המשמעות היא, שכל אותם חברות ואנשים פרטיים, שמחזיקים בחשבונות דואר אלקטרוני זרים כמו ג'ימייל, יאהו ודומיהם, לא יוכלו לנהל תכתובת בתוך איראן וייאלצו לעשות שימוש בשירותי הדואר האלקטרוני המקומיים.

על פי רזא תקיפור, שר התקשורת והטכנולוגיה, תאריך ההשקה של רשת האינטרנט הלאומית אמור להיות באוגוסט או בספטמבר הקרובים.

האם אפשר לנתק מדינה שלמה מהאינטרנט?

נשאלת השאלה, אם אכן יושק פרויקט האינטרנט הלאומי האיראני, האם האיראנים, בדומה לסינים, רוצים לנתק את המדינה לחלוטין מהאינטרנט?

אין ספק שבידודה הגובר והלך של איראן, במיוחד לנוכח ניתוקה ממערכת הסוויפט, בהחלט מקל עליה ואולי אף דוחף אותה לקראת קבלת החלטה מסוג זה. אולם יש לזכור, כי ניתוק מוחלט עלול לפגוע קשות בכלכלתה המדשדשת של המדינה. כמו כן, אין ביטחון שאיראן אכן תצליח לעשות זאת בצורה מוחלטת. בזמן המהומות, שהחלו ביוני 2009, הצליחה איראן לפגוע קשות בתנועת האינטרנט לתוך ומחוץ למדינה. דבר זה התאפשר לאחר שהמדינה הורתה לספקי האינטרנט הגדולים במדינה להפסיק את פעילותם. למרות זאת, נותרו ספקי אינטרנט קטנים שהמשיכו לפעול והמדינה לא הצליחה לאתר את כולם.

לכן, כל עוד נותרים ספקים קטנים ומחתרתיים, תיתכן פעילות אינטרנט חיצונית. מהי, אם כן, מטרתו האמיתית של המשטר באיראן, אם אין להתנתק באופן מוחלט מהעולם הווירטואלי החיצוני?

מעבר לאבטחת המידע שעובר בתכתובות אלקטרוניות במדינה, על ידי מעבר לשירותי דואר אלקטרוני מקומיים, נראה כי המשטר האיראני מחפש בעיקר שליטה טובה יותר במידע שזורם לתוך ומחוץ למדינה. על ידי האטה של מהירות האינטרנט ושליטה על מירב המידע הזורם במדינה, יוכל המשטר לנטר ולצנזר ולפעול נגד הגורמים המאיימים עליו.