בהסכם התחייבו האסירים לחדול מפעילות טרור מתוך כתלי הכלא. ההסכם כולל גם את האסירים שיגיעו לבתי הכלא בעתיד ומציין במפורש כי הפרתו תגרום לביטול ההבנות. ההסכם הושג בעזרת שירותי הביון המצריים והרשות הפלסטינית

מאת אליק מאור

ברשות הפלסטינית חגגו היום בגאווה את הצלחתה של שביתת הרעב המתוקשרת של האסירים הביטחוניים הפלסטינים בישראל. אתמול נחתם הסכם שהוביל להפסקת השביתה. אך בעוד שכותרות התקשורת הפלסטינית דנו בהצלחת השביתה, הצניעו הפלסטינים את נוסח ההסכם. שביתת הרעב של

האסירים הביטחוניים בבתי הכלא בישראל החלה ב-14 באפריל ונמשכה כחודש ימים. השביתה יצרה חשש אמיתי למותם של אסירים שובתי רעב.

השב"כ הודיע, כי מנהיגי האסירים הביטחוניים הכלואים בישראל חתמו ביום שני, 14 במאי 2012, על התחייבות להפסקה מוחלטת של פעילות טרור מתוך בתי הכלא בישראל והודיעו על סיומה של שביתת האסירים. זאת, בעקבות הבנות שגובשו בימים האחרונים בתיווכן של מצרים והרשות הפלסטינית. התקדמות זו התאפשרה בעקבות התחייבות שניתנה על ידי מפקדי הארגונים מחוץ לכלא למנוע פעילות טרור כזו, ולאחר שניתן אור ירוק מצדם למנהיגי האסירים הביטחוניים לחתום על כתב ההתחייבות.

על פי כתב ההתחייבות זה, האסירים הביטחוניים יימנעו מכל פעילות שתהווה תמיכה מעשית בטרור , לרבות: גיוס אנשים לפעילות טרור, הנחייה,  מימון, תיאום בין מגויסים, מתן סיוע למגויסים וכיוצא באלה. יצוין כי מנהיגי האסירים הביטחוניים חתמו על כתב ההתחייבות בשמם של כל האסירים הביטחוניים, מכל הארגונים ובכל מתקני-הכליאה בישראל, והוא יחייב גם אסירים אשר ייעצרו  בעתיד.

בתמורה להתחייבות זו, הסכימה ישראל לבצע שורה של הקלות הנוגעות לתנאי המאסר של הכלואים. בין השאר, להחזיר לאגפים הכלליים אסירים המוחזקים כיום בתנאי הפרדה וכן לאפשר ביקורים של בני משפחות מקרבה ראשונה, של אסירים ביטחוניים מרצועת עזה ומיו"ש.

ההבנות עם האסירים, גובשו ברוח הסכם קודם, שנחתם עמם במאי 2000. אז גובש ההסכם בתום סדרת פגישות דיסקרטיות וכובד על ידי הצדדים במשך תקופה ממושכת. בכתב ההתחייבות הנוכחי, שעליו חתמו מנהיגי האסירים, נאמר: "פעילות נגד הביטחון שתבוצע מתוך בתי הכלא או חידוש שביתת האסירים בבתי הכלא בישראל  יביאו לביטול התחייבותה של ישראל לביצוע הקלות בתחומים הנ"ל".

השב"כ ציין, כי לאורך כל הדיונים, האמצעים אותם נקטה ישראל כלפי האסירים הביטחוניים נבעו מכורח המציאות, לנוכח מעורבות האסירים בפעולות טרור שהתרחשו בשנים האחרונות בישראל. לטענת ישראל, אמצעים אלו עולים בקנה אחד עם דרישות הדין הבינלאומי והאמנות הבינלאומיות. בכתב ההסכם מצוין בהדגשה, כי מעורבות נוספת של אסירים ביטחוניים בפעולות טרור תביא להפעלתם מחדש של האמצעים האלו ולביטולן של ההבנות.