אין כמו אתר היכרויות כדי להיווכח בכך שבאמת יש עוד אלף כמוני, וגם אלף כמוהם. פרק 5: נסים ונפלאות. מאת עופרי כרמלי
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
אין כמו אתר היכרויות כדי להיווכח בכך שבאמת יש עוד אלף כמוני, וגם אלף כמוהם. פיזרתי "אהבתי" לעבר כמה בחורים ושלחתי את החיוך שלי בחזרה לבחור אקראי, אתם יודעים, רק כדי לרפד את האגו למקרה שהעומד בדרישות לא יתקשר בסופו של דבר. סקס, ייאוש ויונה יהב, פרק 5: נסים ונפלאות
מאת עופרי כרמלי
>>> הפרק הקודם: הרפתקאות דייטינג בעיר הגדולה: נערה, קעקוע ודרקון
בשבת בלילה, בחזרה בעיר הקטנה, הייתי שרועה על המיטה, נטולת תוכניות ומאוכזבת מהנומך של דור שגאל אותי מהדרקון. כדי להסיח את דעתי החלטתי לבדוק מה התחדש עם הכרטיס שלי באתר. גיליתי שבינתיים התיבה שלי התמלאה בהודעות, קריצות, כרטיסי ברכה, חצאי רמזים, הרבה "היי" ו"אהלן" והודעת נאצה אחת: "מסננת הא?! מרימה את האף שלך?! חושבת שאת יותר טובה מכולם פה?!!! לכי לכי יש עוד אלף כמוך!!!!!"
דוגרי? צודק… ואין כמו אתר היכרויות כדי להיווכח בכך שבאמת יש עוד אלף כמוני, וגם אלף כמוהם. למעשה, במידה מסוימת זה אפילו קצת מנחם.
אחת המעטפות באינבוקס דווקא הגיעה מבחור שלפחות בתמונה נראה ממש חמוד, פנים יפות, גבר נאה, לא מוסר יותר מדי מידע על עצמו (מסתורי? משעמם? לא משקיע? ייבש? מופנם? איש שב"כ? לא יודעת! כאמור, לא היו הרבה פרטים בכרטיס), אך על-פניו עונה על כל הדרישות היבשות שהצבתי לעצמי, כלומר למיועד, כבר לפני שנים, כשעוד חשבתי שלדרישות יבשות יש איזושהי חשיבות מעשית בחיי היומיום. אבל מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין, ולא כל-כך מהר אסכן שוב עוד שעה מזמני ואת שארית שפיות הדעת שנותרה לי.
ביום ראשון התקשרו מהעירייה: "ראש העיר לא יהיה זמין בימים הקרובים, הוא בבוסטון, בענייני ערים תאומות וסטייקים טובים. אבל אולי אני יכולה לעזור בינתיים?".
"אני מבינה, טוב, תשמעי, אני בדרך כלל מעדיפה לדבר ישירות עם יונה, הוא כבר מכיר אותי ועד עכשיו הוא היה בסדר, אבל אולי… מי את?"
"אני דינה המנקה, אבל אין לך מה לדאוג, אני גם ככה מנהלת את כולם פה. בלעדיי הם לא זזים מטר. מנהרות הכרמל? מה את חושבת, זה הכל יוזמה שלי! אבל וואי וואי כמה אבק ניקיתי אחר-כך, כבר כמעט התחרטתי על כל היוזמה… בכל אופן, יונה יחזור בשבוע הבא, ולי יש עוד כמה משרדים לנקות וכמה טלפונים לעשות, אז מה את מחליטה נשמה?"
הממממ בסדר, מה יש לי להפסיד, היא נשמעת כמו אישה עם חוכמת חיים, ואני לא יכולה להחזיק את החיים שלי על הולד עד שיונה יחזור.
"טוב, אני לא יודעת אם את מבינה בזה, אבל החבר'ה מהלשכה של יונה המליצו לי, ונרשמתי לאתר היכרויות…"
"כבר ביקשנו בשבילה ברכה אצל כמה באבאות, נסענו לעמוקה עשינו הקפות"
"אני לא מבינה בזה? חבּיבּתי, אני מבינה בזה טוב מאוד! יפית, הבת שלי, בגיל 22 הכירה את הבעל שלה כפרה עליו באינטרנט. אבל חגית, בת אחותי, מסכנה בת 35, לא מצליחה למצוא מי שיקח אותה, רשומה בכל האתרים. כבר ביקשנו בשבילה ברכה אצל כמה באבאות, נסענו לעמוקה עשינו הקפות, איפה שאפשר הדלקנו נרות, שחור נגד עין רעה, סגולה בעד גזרה צרה, תרומה ליד שרה, מה לא עשינו. מסכנה אמא שלה, אין לה נחת. דווקא ילדה טובה, רק מה, הייתה בררנית, ועכשיו את יודעת איפה היא יכולה לברור? בבנק הזרג… אהה, הזרע".
"כן… אממ… אז אני לא בטוחה אם הבעיה היא רק בחגית, פשוט רוב הבחורים שם באמת על הפנים, אבל יש דווקא אחד…"
"נו, אחד זה מספיק!!! מה את צריכה אלף? צריך רק אחד, יאללה תביאי אותו נראה!" אמרה דינה המנקה.
"מה להביא אותו? לאן להביא אותו?"
"מצטערת מאמי, אני צריכה ללכת, זהבה המזכירה בדיוק נכנסת, אבל תשמעי מילה של דינה, צאי! מה כבר יכול להיות, שרפת שעה על קפה? עדיף שלא תשרפי את כל החיים שלך לבד כמו חגית…"
טוב, אז נלחצתי קצת, וחזרתי לאינבוקס באתר. גילגלתי אחורה, מצאתי את החמוד ההוא, וידאתי שאכן הוא עומד בכל הדרישות היבשות (גובה, השכלה, מיקום גיאוגרפי), השבתי לו בהודעה חצי פלרטטנית חצי מתוקה, לפצות על הדיליי, וצירפתי את הטלפון שלי מבלי שנתבקשתי (כי אחרי ג', רק להכנס לאתר מעביר בי עדיין קצת חלחלה). על הדרך, לפני שסגרתי את האתר ודחקתי אותו לפינה אפלה בתודעה שלי, פיזרתי "אהבתי" לעבר כמה בחורים ושלחתי את החיוך שלי בחזרה לבחור אקראי, אתם יודעים, רק כדי לרפד את האגו למקרה שהעומד בדרישות לא יתקשר בסופו של דבר.
לא משנה מה הלב שלך אומר, ולא משנה שהתוכניות היחידות שקבעת זה שידורים חוזרים של "גמר נולד לסרוג עם כוכבים", אסור לך להסכים לדייט מתי שהבחור מציע
למחרת הוא התקשר. בחמש אחה"צ. וואלה, בחור לעניין. מסתבר שקוראים לו הראל, והוא דווקא לא דתי ולא מתנחל. דיברנו קצת, השיחה זרמה לא רע בכלל, והוא הציע שנצא לשתות משהו יותר מאוחר. קבענו. למחרת… כי אם למדתי שני דברים מ"למה גברים אוהבים ביצ'יות", זה שדבר ראשון לא משנה מה הלב שלך אומר, ולא משנה שהתוכניות היחידות שקבעת להערב זה לצפות בשידורים חוזרים של "גמר נולד לסרוג עם כוכבים", אסור לך להסכים לדייט מתי שהבחור מציע. הציע שתיפגשו היום? את יכולה רק מחר, הציע שתיפגשו מחר? את יכולה רק מחרתיים. הציע שתיפגשו בינואר 2013? את כבר תהיי תפוסה חזק עד אז, או ששניכם תהיו אבק כוכבים ונשורת גרעינית, אם אתם מעדיפים להיתפס דווקא לנבואות זעם.
הדבר השני שלמדתי אגב, זה שלהיות ביצ'ית עובד, אפילו עובד מצויין, אבל מדובר בעבודה קשה, שמחייבת לפעול ההיפך מרוב מה שנראה לי הגיוני, ושאני בחיים לא אצליח להתמיד בזה, אז עדיף כבר למצוא מישהו שיאהב אותי כמו שאני – ישירה, אימפולסיבית וזקוקה לאישוש קיומי שלוש פעמים ביום לפחות, או במילים אחרות, איך נאמר… קרציה.
המשך: סחתיין, את נראית מיליון דולר! אז מה אם זה לקח ארבע שעות. דייט כמעט מושלם