לקובי אפללו יש קול נעים ולהקת ליווי מצוינת, אבל רוב הזמן הוא אינו מצליח לסחוף אחריו את הקהל, שמילא אמש (חמישי) את אמפי' שוני בבנימינה כדי לחגוג עימו את השקת אלבומו החדש, "שמע". למזלו שני אורחים מסעירים הופיעו לצידו – מירי מסיקה ואברהם טל 

ציון 7

כתב וצילם גרשון גירון

כאשר אני בא להופעה אני מצפה שהיא תוביל אותי לתהומות ולשיאי רגש, שתפוצץ לי את האוזניים ואת הנשמה. וזה קרה אתמול (חמישי) באמפי' שוני בבנימינה, אבל מעט ולא ברגעים הנכונים.

קובי אפללו השיק את אלבומו החדש "שמע" (http://megafon-)news.co.il/asys/archives/32890), שר שירים חדשים וישנים, או ישנים וחדשים, אלא שהם לא נשמעים שונים בהרבה זה מזה, הטקסטים הכאילו אמוניים חוזרים על עצמם, די רדודים לטעמי, גם המלודיות זהות פחות או יותר, עד שאחרי כמה מהם מצאתי את עצמי מרותק לעצמי, שקוע בהרהורים, צופה בקהל, הכול – מלבד נסחף עם אפללו. נדמה שהוא עושה הכול כדי לא להרגיז אף אחד, לא לעורר פרובוקציות לא להטריף את הקהל שלו.

אז מה היו השיאים? רגעי החסד בהופעה? הראשונה לעשות לי את זה היתה מירי מסיקה, מלכת הדרמה, שאי אפשר להישאר אדיש לנוכחותה הקולית והגופנית (ולהיפך). ומסמר הערב – עשר דקות מתומצתות של אברהם טל שלא דופק חשבון לאף אחד, כולל לעצמו. אלה היו הרגעים שבהם גם קובי אפללו התעורר מהנינוחות שבעת הרצון – והבמה סערה וגם הקהל.

אנא ממך קובי, צא קצת מעצמך, או הרשה לעצמך לרדת למחוזות עמוקים יותר בתוכך ולשתף אותנו במה שנגלה שם לעיניך.

והתמונה האחרונה כאן למטה מסמלת, לצד שבילי החניה המאובקים מאוד, את הקרתנות הנחמדה שלנו, תושבי מאונט כרמל.