נועז? אולי. סקסי? ממש לא

הגר בן-אשר ביימה בכישרון רב סרט מלנכולי, עצוב ומטריד, שבו היא מגלמת אישה יפה ואבודה, שמעניקה שירותי מין לשלושה גברים במקביל ובתמורה זוכה מהם ל"הטבות". מעולם הסקס לא היה מייאש ומנוכר יותר כמו בסרט "הנותנת", ואפילו האביר על הטנדר הישן אינו מצליח להצית את האהבה ★★★★★ תמר, אם יחידנית לשתי בנות, נולדה ומתגוררת במושב אפרורי. דמות בעייתית משהו, […]

נועז? אולי. סקסי? ממש לא

הגר בן-אשר ביימה בכישרון רב סרט מלנכולי, עצוב ומטריד, שבו היא מגלמת אישה יפה ואבודה, שמעניקה שירותי מין לשלושה גברים במקביל ובתמורה זוכה מהם ל"הטבות". מעולם הסקס לא היה מייאש ומנוכר יותר כמו בסרט "הנותנת", ואפילו האביר על הטנדר הישן אינו מצליח להצית את האהבה ★★★★★ תמר, אם יחידנית לשתי בנות, נולדה ומתגוררת במושב אפרורי. דמות בעייתית משהו, […]

הגר בן-אשר ביימה בכישרון רב סרט מלנכולי, עצוב ומטריד, שבו היא מגלמת אישה יפה ואבודה, שמעניקה שירותי מין לשלושה גברים במקביל ובתמורה זוכה מהם ל"הטבות". מעולם הסקס לא היה מייאש ומנוכר יותר כמו בסרט "הנותנת", ואפילו האביר על הטנדר הישן אינו מצליח להצית את האהבה

★★★★

דמות נשית בעייתית. בן-אשר

תמר, אם יחידנית לשתי בנות, נולדה ומתגוררת במושב אפרורי. דמות בעייתית משהו, מחזיקה לול לפרנסתה ומנהלת קשרים מיניים עם, לפחות, שלושה גברים במקביל (איצ'ו אביטל, צחי חנן, יואב לוי). לחייה נכנס גבר רביעי (ישי גולן), חבר ילדות, שאולי ישנה במשהו את השגרה האומללה. תמר היא הגר בן-אשר, שכתבה את התסריט, ביימה ומופיעה בתפקיד הראשי בסרט "הנותנת".

הסרט, כראוי לשמו, זרוע סצנות סקס גלוי או מרומז. האקטים המיניים טכניים ברובם, אינם פורנוגרפיה ובהחלט לא מדובר בארוטיקה חושנית. סקס לשם סקס כמעט לצאת ידי חובה. 

בן-אשר מביימת בכישרון רב סרט מלנכולי, עצוב ומטריד. העלילה מלווה את הצופה בתחושת ניכור מתמדת עם טקסטים קצרים ומועטים, פסקול מינימליסטי, ובעיקר בצילומים יפיפיים מזוויות שאינן מקובלות בקולנוע, שאנו רגילים לראות.

במרבית הסצנות זוויות הצילום מראות יותר את גב השחקנים מאשר את הפנים, מצלמה גבוהה במיוחד או נמוכה במיוחד, וקלוז אפ ברגעי משבר או שקר. סצנות הסקס, חלקן מרומזות, חלקן בוטות ורובן מנוכרות או מביכות.

סצנת הסקס היחידה בה מוגשות לצופים תשוקה ואינטימיות, מוצגת בין אור לחושך, כך שהאקט עצמו נמצא במרכז הפריים, אך רגשות הזוג ומחשבותיהם נמצאים במחשכים. זה סקסי, זה ארוטי, ועדיין אפל ומעורר שאלות.

בוגדת סדרתית. גולן ובן-אשר

יתכן ובן אשר מושפעת מהז'אנר הקולנועי האפלולי והלא מתיפייף מבית מדרשו הריאליסטי של הבמאי הצרפתי ברונו דימון. בכל מקרה הסרט יכול להתקיים גם בעיירה צרפתית שכוחת אל, בחברה סגורה, מול נופים מרהיבים ומרחבים ללא סוף כאשר הייאוש נוכח כמעט בכל סצנה.

בן-אשר מעבירה לצופים את תמר כדמות נשית בעייתית בהתנהלותה החברתית. מנוצלת ונצלנית. אימא לא מתפקדת, בת זוג בוגדנית משהו, אך מעל הכול עצובה ואומללה, אשר מאמינה שכל מה שנחוץ לה ניתן להשגה באמצעות סקס ועם הגברים המתאימים לצורך העניין.

היא מענגת את הגברים השונים עד לפורקן ובתמורה זוכה ב"הטבות" כגון תיקון פנצ'ר, החלפת גדר, אופניים לילדות ועוד.

פשוט כי כך רגילים כולם. כי זה קל ונוח. והמין זמין.

הגברים משדרים תחושה של "מגיע לי" בגלל שהם מספקים לה את אותם שירותים קטנים וחסרי ערך משמעותי מבחינתם תמורת שירותיה המיניים. וכאשר היא מחפשת תירוצים לא לשכב איתם כשהם רוצים, הם מתנהגים כמו ילדים קטנים, שלא קיבלו את הממתק בו הם חושקים. עם זאת, ברגע האמת הם נקראים לעזרתה כשהיא תובעת אותה.

תמר לא מסוגלת לצאת ממעגל ההרס העצמי שלה וגם האביר על הטנדר הישן שחוזר לחייה, הפעם כווטרינר ובן זוג פוטנציאלי, המנסה להחיות אהבת ילדות ישנה, לא עושה זאת. הוא נכנס לחייה ולחיי בנותיה, אך לא מצליח למלא את התפקיד שיועד לו. להיפך. תמר אינה בוחלת במתן חסדיה המינים גם במקביל לקשר ביניהם ואפילו לעיניו המשתאות.

יותר מזה, נראה שהתנהגותה של תמר מנחילה לילדותיה את עתידן וכאילו מובילה אותן לאותו קוד התנהגותי בו היא נוהגת. מעין מעגל חיים פתטי של הנצחת השימוש הציני בסקס.

יש סקס אפל. גולן ובן-ישי

בראיון עיתונאי תיארה בן אשר את התנהגותה של תמר כאילו היא משתמשת בסקס ככוח. ניתן לראות זאת כך, אך לא ניתן להתעלם מהעובדה, שהכוח הזה הוא סוג של חרב פיפיות.

בן אשר מתארת את תמר כ"אישה שמתענגת ממשחק השליטה", אך אין זה בא לידי ביטוי בסרט. תמר נראית יותר אומללה ועצובה מאשר חזקה או בשליטה, וכאילו מחפשת תירוצים שלא לממש את תפקידה כ"נותנת" – בצורה ילדותית עד מוזרה.

בן אשר מצביעה על כך שאין אלמנטים אוטוביוגרפים בסרט, אך אומרת כי הביאה איתה לסרט את מנגנון הריצוי כיצר הישרדותי עוד מימי ילדותה בהוד השרון, ודרך התמסרות טוטליות לבני הזוג איתם חיה לאורך השנים.

בן-אשר היא אישה יפה וסקסית, ואולי בסרטים אחרים תשחק בתפקיד האישה הנחשקת, פצצת סקס ופאם פטאל – אבל זה ממש לא מה שאנחנו מקבלים בסרט הזה. 

אם אתם מעדיפים סרטי איכות רציניים, מעט אפלוליים ומעוררי מחשבה על פני סרטים רומנטיים, סרטי אקשן או קומדיות קלילות, הסרט הזה עבורכם. אם זה הדייט הראשון שלכם, הייתי בוחרת בסרט אחר. 

הגר בן-אשר ביימה בכישרון רב סרט מלנכולי, עצוב ומטריד, שבו היא מגלמת אישה יפה ואבודה, שמעניקה שירותי מין לשלושה גברים במקביל ובתמורה זוכה מהם ל"הטבות". מעולם הסקס לא היה מייאש ומנוכר יותר כמו בסרט "הנותנת", ואפילו האביר על הטנדר הישן אינו מצליח להצית את האהבה

★★★★

דמות נשית בעייתית. בן-אשר

תמר, אם יחידנית לשתי בנות, נולדה ומתגוררת במושב אפרורי. דמות בעייתית משהו, מחזיקה לול לפרנסתה ומנהלת קשרים מיניים עם, לפחות, שלושה גברים במקביל (איצ'ו אביטל, צחי חנן, יואב לוי). לחייה נכנס גבר רביעי (ישי גולן), חבר ילדות, שאולי ישנה במשהו את השגרה האומללה. תמר היא הגר בן-אשר, שכתבה את התסריט, ביימה ומופיעה בתפקיד הראשי בסרט "הנותנת".

הסרט, כראוי לשמו, זרוע סצנות סקס גלוי או מרומז. האקטים המיניים טכניים ברובם, אינם פורנוגרפיה ובהחלט לא מדובר בארוטיקה חושנית. סקס לשם סקס כמעט לצאת ידי חובה. 

בן-אשר מביימת בכישרון רב סרט מלנכולי, עצוב ומטריד. העלילה מלווה את הצופה בתחושת ניכור מתמדת עם טקסטים קצרים ומועטים, פסקול מינימליסטי, ובעיקר בצילומים יפיפיים מזוויות שאינן מקובלות בקולנוע, שאנו רגילים לראות.

במרבית הסצנות זוויות הצילום מראות יותר את גב השחקנים מאשר את הפנים, מצלמה גבוהה במיוחד או נמוכה במיוחד, וקלוז אפ ברגעי משבר או שקר. סצנות הסקס, חלקן מרומזות, חלקן בוטות ורובן מנוכרות או מביכות.

סצנת הסקס היחידה בה מוגשות לצופים תשוקה ואינטימיות, מוצגת בין אור לחושך, כך שהאקט עצמו נמצא במרכז הפריים, אך רגשות הזוג ומחשבותיהם נמצאים במחשכים. זה סקסי, זה ארוטי, ועדיין אפל ומעורר שאלות.

בוגדת סדרתית. גולן ובן-אשר

יתכן ובן אשר מושפעת מהז'אנר הקולנועי האפלולי והלא מתיפייף מבית מדרשו הריאליסטי של הבמאי הצרפתי ברונו דימון. בכל מקרה הסרט יכול להתקיים גם בעיירה צרפתית שכוחת אל, בחברה סגורה, מול נופים מרהיבים ומרחבים ללא סוף כאשר הייאוש נוכח כמעט בכל סצנה.

בן-אשר מעבירה לצופים את תמר כדמות נשית בעייתית בהתנהלותה החברתית. מנוצלת ונצלנית. אימא לא מתפקדת, בת זוג בוגדנית משהו, אך מעל הכול עצובה ואומללה, אשר מאמינה שכל מה שנחוץ לה ניתן להשגה באמצעות סקס ועם הגברים המתאימים לצורך העניין.

היא מענגת את הגברים השונים עד לפורקן ובתמורה זוכה ב"הטבות" כגון תיקון פנצ'ר, החלפת גדר, אופניים לילדות ועוד.

פשוט כי כך רגילים כולם. כי זה קל ונוח. והמין זמין.

הגברים משדרים תחושה של "מגיע לי" בגלל שהם מספקים לה את אותם שירותים קטנים וחסרי ערך משמעותי מבחינתם תמורת שירותיה המיניים. וכאשר היא מחפשת תירוצים לא לשכב איתם כשהם רוצים, הם מתנהגים כמו ילדים קטנים, שלא קיבלו את הממתק בו הם חושקים. עם זאת, ברגע האמת הם נקראים לעזרתה כשהיא תובעת אותה.

תמר לא מסוגלת לצאת ממעגל ההרס העצמי שלה וגם האביר על הטנדר הישן שחוזר לחייה, הפעם כווטרינר ובן זוג פוטנציאלי, המנסה להחיות אהבת ילדות ישנה, לא עושה זאת. הוא נכנס לחייה ולחיי בנותיה, אך לא מצליח למלא את התפקיד שיועד לו. להיפך. תמר אינה בוחלת במתן חסדיה המינים גם במקביל לקשר ביניהם ואפילו לעיניו המשתאות.

יותר מזה, נראה שהתנהגותה של תמר מנחילה לילדותיה את עתידן וכאילו מובילה אותן לאותו קוד התנהגותי בו היא נוהגת. מעין מעגל חיים פתטי של הנצחת השימוש הציני בסקס.

יש סקס אפל. גולן ובן-ישי

בראיון עיתונאי תיארה בן אשר את התנהגותה של תמר כאילו היא משתמשת בסקס ככוח. ניתן לראות זאת כך, אך לא ניתן להתעלם מהעובדה, שהכוח הזה הוא סוג של חרב פיפיות.

בן אשר מתארת את תמר כ"אישה שמתענגת ממשחק השליטה", אך אין זה בא לידי ביטוי בסרט. תמר נראית יותר אומללה ועצובה מאשר חזקה או בשליטה, וכאילו מחפשת תירוצים שלא לממש את תפקידה כ"נותנת" – בצורה ילדותית עד מוזרה.

בן אשר מצביעה על כך שאין אלמנטים אוטוביוגרפים בסרט, אך אומרת כי הביאה איתה לסרט את מנגנון הריצוי כיצר הישרדותי עוד מימי ילדותה בהוד השרון, ודרך התמסרות טוטליות לבני הזוג איתם חיה לאורך השנים.

בן-אשר היא אישה יפה וסקסית, ואולי בסרטים אחרים תשחק בתפקיד האישה הנחשקת, פצצת סקס ופאם פטאל – אבל זה ממש לא מה שאנחנו מקבלים בסרט הזה. 

אם אתם מעדיפים סרטי איכות רציניים, מעט אפלוליים ומעוררי מחשבה על פני סרטים רומנטיים, סרטי אקשן או קומדיות קלילות, הסרט הזה עבורכם. אם זה הדייט הראשון שלכם, הייתי בוחרת בסרט אחר. 

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן