Skip to content

סחתיין, את נראית מיליון דולר! אז מה אם זה לקח ארבע שעות. דייט כמעט מושלם

תשאירי את החיוך על הפנים, כי הערב את הולכת לפגוש מישהו שווה במיוחד, ובחייאת אל תשחקי במשחק החביב עלייך "זה הבאג שלו". תזכרי את חגית, שעכשיו יכולה לברור רק בבנק הזרע. פרק 6. מאת עופרי כרמלי
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

תשאירי את החיוך על הפנים, כי הערב את הולכת לפגוש מישהו שווה במיוחד, ובחייאת אל תשחקי במשחק החביב עלייך "זה הבאג שלו". תזכרי את חגית, שעכשיו יכולה לברור רק בבנק הזרע. סקס ייאוש ויונה יהב, פרק 6

מאת עופרי כרמלי

>>> הפרק הקודם: מסתבר שקוראים לו הראל, והוא דווקא לא דתי ולא מתנחל

אמנם לא דיברנו הרבה בטלפון, אבל הראל נשמע לי בדיוק כמו מה שאני צריכה: נעים, משכיל, תרבותי, איכשהו קיבלתי את הרושם שהוא רציני, ושיהיה מעניין לפגוש אותו. קמתי בבוקר עם חיוך והסתובבתי כל היום בציפייה מהולה בהתרגשות.

בחורה מחייכת
קמתי בבוקר עם חיוך של ציפייה מהולה בהתרגשות (צילום: © Serghei Starus | Dreamstime.com)

בחמש בערב יצאתי מהעבודה, סידרתי גבות, שמתי מסכה, מרחתי לק על הציפורניים, התפנקתי באמבטיה ארוכה, התמרחתי בקרם גוף, עשיתי פן, ו… התחלתי לאכול סרט על זה שעם כל ההשקעה הזאת, הוא אפילו לא התקשר לאשש שהדייט אכן מתקיים. התלבטתי לרגע, אבל החלטתי שזה לא הזמן המתאים לאכול במבה. אז כדי להרגיע בכל זאת את חרדת הנטישה שהחלה להרים את ראשה המכוער, ביליתי עוד שעה שלמה בהחלפת שמלות והטחתן על המיטה, עד שסוף-סוף נמצאה השמלה המושלמת ואבדה המיטה.

בשמונה הוא התקשר, קבענו שהוא יאסוף אותי בתשע מהבית. ביליתי עוד חצי שעה בלהתאפר וחצי שעה בלדסקס את כל זה עם א' יקירתי. מובן שרק כשהוא כבר צלצל מלמעלה (נראה לי שחיפה זו העיר היחידה שבה זה הגיוני "לרדת הביתה" ו"לעלות לרחוב") נזכרתי ששכחתי לבחור תיק. "אני כבר יורדת", הבטחתי לו, קצת בגלל שעוד לא לגמרי התרגלתי לדירה, וקצת בגלל איך שזה מצטלצל.

עליתי למעלה, עצרתי ליד הראי בכניסה לבניין וחייכתי לעצמי, סחתיין, את נראית מיליון דולר! אז מה אם זה לקח רק ארבע שעות… יופי, עכשיו תשאירי את החיוך הזה על הפנים, כי הערב את הולכת לפגוש מישהו שווה במיוחד, ובחייאת אל תשחקי במשחק החביב עלייך "זה הבאג שלו". פשוט תהיי שם, תנסי להסתכל על הדברים בצורה חיובית ותזכרי את חגית, שהייתה יותר מדי בררנית ועכשיו היא יכולה לברור רק בבנק הזרע.

הוא נישק אותי על הלחי עוד לפני שאמר שלום

פתחתי את הדלת של האינטרקום וראיתי אותו עומד שם, קצת מבוייש ומעט יותר רזה ממה שדמיינתי אותו, אבל בהחלט נאה מאוד. הוא נישק אותי על הלחי עוד לפני שאמר שלום, זה קצת הפתיע אותי, לא כי זה לא מצא חן בעיניי, פשוט זה לא הסתדר עם הביישנות ששידרה שפת הגוף שלו. בכל אופן, שנינו חייכנו, ונראה שלפחות בדקה הראשונה לא נרשמה אכזבה אצל אף אחד מהצדדים. כבר התחלה טובה.

נסענו לפאב קרוב, מקום טוב ששנינו מכירים בלי יותר מדי אסוציאציות לזמנים אחרים. הוא בחר להתיישב על הבר, רציתי לציין לעצמי שזה קצת מוזר, אבל נזכרתי שאני אמורה להיות קצת פחות שיפוטית היום, אז מחקתי את ההערה. הזמנו יין ובירה והתחלנו לדבר, דיברנו על נושאים שמזמן שכחתי מקיומם, נזכרתי בסיפורים שכבר הרבה זמן לא סיפרתי, ונתתי לו להרשים אותי בסיפורי גבורה שלשם שינוי דווקא האירו אותו באור חיובי. אבל למרות כל החשיבה החיובית שלי, נושאים כמו מוות, מלחמה, ובדידות זלגו לשיחה שוב ושוב, ניסינו להזיז אותם הצידה ממלמלים במבוכה משהו על זה שזה לא מתאים לדייט ראשון.

בדרך כלל אני קשקשנית גדולה (כאילו, דה…), אבל בדייט הזה פתאום הרגשתי צורך לשתוק קצת. שתיקה נעימה כזו, לא מעיקה. כשהוא דיבר התבוננתי בפרופיל שלו (זה עם הצדודית, לא זה עם הלייק), ומרגע לרגע התחוור לי שהוא פשוט יפה. אמנם פחות גבוה ופחות חסון מהטיפוס הרגיל שלי,  אבל אם זכרוני אינו מטעה אותי (כי כל מה שהיה לפני אדם מרגיש כאילו הוא שייך לחיים אחרים) –  הוא הבחור הכי יפה שאי פעם יצאתי איתו. אמנם אין גיצים כמו עם דור שחילץ אותי מהדרקון, ועדיין לא הרגשתי בגן עדן כמו בהתחלה עם בועז, אבל עוד ועוד סימני וי הסתמנו ברשימה הדמיונית שלי.  שכל יש, מראה יש, קריירה מעניינת יש (מעניינת אותו, גם זה נחשב), משפחה טובה יש, רקורד צבאי מרשים יש, כמה מכרים משותפים שיכולים לספק המלצות יש, תוכניות למשפחה וילדים בעתיד הנראה לעין יש, מערכות יחסים ארוכות בעבר יש ויש (אני לא משתגעת על אקסיות, אבל אם הוא היה מספיק טוב בשביל מישהי אחרת אולי הוא יהיה מספיק טוב בשבילי, מצד שני האחרונה זרקה אותו, אז נצטרך עוד לברר מה זה אומר), בקיצור, איפה חותמים?

ישבנו על הבר עד קרוב לסגירה וחתמנו את הערב בנשיקה, קטנה, עדינה, מאופקת, אבל נשיקה.

ירדתי הביתה וחייכתי לעצמי, סוף סוף! מצאתי את הבחור השווה האחרון!

רציתי להתקשר לדינה ולספר לה שהנה אני כבר לא אגמור כמו חגית, שאני לא כל כך בררנית, וכשמגיע בחור מוצלח אני לא מפספסת אותו, אבל לא היה לי את הטלפון שלה ובאתר של העירייה לא מפורטים טלפונים של עובדי קבלן. אז החלטתי שלפני שאני רצה להודיע למנקה של ראש העיר שהכל בסדר, מצאתי חתן, ולא צריך להתפלל בשבילי לזיווג, עדיף להתאפק ולראות שהוא בכלל מתכוון להתקשר…

המשך בשבוע הבא

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן