עצות להתמודדות עם אובדן חיית מחמד

אל תניחו לאף אחד לומר לכם שאתם משוגעים. במהלך השנים שביליתם עם חיית המחמד, גם אם היו מעטות, היא הפכה לחלק משמעותי בחייכם. אז מותר לכם להתאבל כמו שצריך. מאת שרית פרקול

עצות להתמודדות עם אובדן חיית מחמד

אל תניחו לאף אחד לומר לכם שאתם משוגעים. במהלך השנים שביליתם עם חיית המחמד, גם אם היו מעטות, היא הפכה לחלק משמעותי בחייכם. אז מותר לכם להתאבל כמו שצריך. מאת שרית פרקול

אל תניחו לאף אחד לומר לכם שאתם משוגעים. במהלך השנים שביליתם עם חיית המחמד, גם אם היו מעטות, היא הפכה לחלק משמעותי בחייכם. אז מותר לכם להתאבל כמו שצריך

מאת שרית פרקול

מי שאין לו חיית מחמד, או מעולם לא איבד חיית מחמד אהובה, אולי לא יבין את הכאב העז. מוירה אלן כותבת:

עצב עמוק על אובדן חיית מחמד הוא נורמלי וטבעי. אל תניחו לאף אחד לומר לכם שאתם משוגעים. במהלך השנים שביליתם עם חיית המחמד, גם אם היו מעטות, היא הפכה לחלק משמעותי בחייכם, מקור לנחמה ולחברה. אז אל תהיו מופתעים מכך שאתם מרגישים כאב כזה. אל תניחו לאחרים להכתיב לכם איך להרגיש – הרגשות שלכם לגיטימיים. זכרו שאינכם לבד, אלפים רבים של אנשים הרגישו ומרגישים כמותכם.

חתולים
געגועים לחברים על ארבע (צילמה: גיגה פרקול)

אנשים שונים חווים אובדן בצורות שונות. מלבד העצב והאובדן, ייתכן שתרגישו גם אשמה ("אילו רק הייתי יותר זהיר/ה"). זה חסר תוחלת להאשים את עצמכם בתאונה או במחלה שתבעה את חייה של חיית המחמד האהובה. גם הכחשה של האובדן לא תעזור. קשה לדמיין ששוב לא תתקבלו בכשכוש זנב או ב"מיאו" ידידותי בבואכם הביתה, או לא תצטרכו לשים אוכל ומים בצלחות. יש אנשים שמרגישים שלא יוכלו לקחת חיית מחמד אחרת, כיוון שזו תהיה בגידה. תחושה אופיינית נוספת היא כעס כלפי המחלה שגזלה את חייה של חיית המחמד, הנהג שדרס, או הווטרינר שלא הצליח להציל. לפעמים הכעס הזה מוצדק, אבל אם תגזימו בו, תתקשו להתגבר על האבל. תגובה נוספת שתיתכן היא אפילו דיכאון.

הדבר החשוב ביותר הוא להיות כנים לגבי הרגשות שלכם. אל תכחישו את הכאב, את הזעם, את האשמה, את הדיכאון. רק אם תבחנו את הרגשות לעומק ותתמודדו איתם, תוכלו להתגבר עליהם. יש לכם זכות להרגיש כאב ואובדן. מישהו שמאוד אהבתם מת, ואתם מרגישים לבד, אבלים. אל תנסו להימנע מהעצב על ידי הימנעות מדיבור על חיית המחמד האהובה. במקום זאת, עדיף להעלות זכרונות נחמדים מהימים הטובים. אלה יעזרו לכם להבין את המשמעות שהיתה לחיית המחמד האהובה בחייכם, להבין למה אתם עצובים כל כך. אפשר גם להכין קולאז' תמונות לזכר המחמד האהוב.

אם יש לכם בני משפחה או חברים אוהבי חיות – הם יבינו מה עובר עליכם. אל תסתירו את רגשותיכם, אל תנסו להיראות חזקים ורגועים. שיחה עם אחרים שמבינים היא אחת הדרכים הטובות ביותר להתמודד עם אבל.

לדברי מוירה אלן, לא מומלץ לקחת מיד חיית מחמד אחרת, בעיקר אם מדובר בילדים. צריך להתגבר על האובדן ולהתאבל, לפני שמנסים לבנות מערכת יחסים עם בעל חיים אחר. למעשה, אם הרגשות שלכם עדיין עזים, אתם עלולים אפילו לכעוס על חיית המחמד החדשה, שמנסה "לתפוס את המקום" של החיה האהובה. מה שאתם באמת רוצים זה לקבל בחזרה את חיית המחמד שלכם. אבל בבוא העת, כשתרגישו מוכנים, בהחלט, חפשו לכם חבר חדש.

קריאה נוספת:

נינה טלמון כבר משתובבת בשדות הציד הנצחיים

אתם הייתם רוצים שחיית המחמד שלכם תיקבר לצידכם?

אל תניחו לאף אחד לומר לכם שאתם משוגעים. במהלך השנים שביליתם עם חיית המחמד, גם אם היו מעטות, היא הפכה לחלק משמעותי בחייכם. אז מותר לכם להתאבל כמו שצריך

מאת שרית פרקול

מי שאין לו חיית מחמד, או מעולם לא איבד חיית מחמד אהובה, אולי לא יבין את הכאב העז. מוירה אלן כותבת:

עצב עמוק על אובדן חיית מחמד הוא נורמלי וטבעי. אל תניחו לאף אחד לומר לכם שאתם משוגעים. במהלך השנים שביליתם עם חיית המחמד, גם אם היו מעטות, היא הפכה לחלק משמעותי בחייכם, מקור לנחמה ולחברה. אז אל תהיו מופתעים מכך שאתם מרגישים כאב כזה. אל תניחו לאחרים להכתיב לכם איך להרגיש – הרגשות שלכם לגיטימיים. זכרו שאינכם לבד, אלפים רבים של אנשים הרגישו ומרגישים כמותכם.

חתולים
געגועים לחברים על ארבע (צילמה: גיגה פרקול)

אנשים שונים חווים אובדן בצורות שונות. מלבד העצב והאובדן, ייתכן שתרגישו גם אשמה ("אילו רק הייתי יותר זהיר/ה"). זה חסר תוחלת להאשים את עצמכם בתאונה או במחלה שתבעה את חייה של חיית המחמד האהובה. גם הכחשה של האובדן לא תעזור. קשה לדמיין ששוב לא תתקבלו בכשכוש זנב או ב"מיאו" ידידותי בבואכם הביתה, או לא תצטרכו לשים אוכל ומים בצלחות. יש אנשים שמרגישים שלא יוכלו לקחת חיית מחמד אחרת, כיוון שזו תהיה בגידה. תחושה אופיינית נוספת היא כעס כלפי המחלה שגזלה את חייה של חיית המחמד, הנהג שדרס, או הווטרינר שלא הצליח להציל. לפעמים הכעס הזה מוצדק, אבל אם תגזימו בו, תתקשו להתגבר על האבל. תגובה נוספת שתיתכן היא אפילו דיכאון.

הדבר החשוב ביותר הוא להיות כנים לגבי הרגשות שלכם. אל תכחישו את הכאב, את הזעם, את האשמה, את הדיכאון. רק אם תבחנו את הרגשות לעומק ותתמודדו איתם, תוכלו להתגבר עליהם. יש לכם זכות להרגיש כאב ואובדן. מישהו שמאוד אהבתם מת, ואתם מרגישים לבד, אבלים. אל תנסו להימנע מהעצב על ידי הימנעות מדיבור על חיית המחמד האהובה. במקום זאת, עדיף להעלות זכרונות נחמדים מהימים הטובים. אלה יעזרו לכם להבין את המשמעות שהיתה לחיית המחמד האהובה בחייכם, להבין למה אתם עצובים כל כך. אפשר גם להכין קולאז' תמונות לזכר המחמד האהוב.

אם יש לכם בני משפחה או חברים אוהבי חיות – הם יבינו מה עובר עליכם. אל תסתירו את רגשותיכם, אל תנסו להיראות חזקים ורגועים. שיחה עם אחרים שמבינים היא אחת הדרכים הטובות ביותר להתמודד עם אבל.

לדברי מוירה אלן, לא מומלץ לקחת מיד חיית מחמד אחרת, בעיקר אם מדובר בילדים. צריך להתגבר על האובדן ולהתאבל, לפני שמנסים לבנות מערכת יחסים עם בעל חיים אחר. למעשה, אם הרגשות שלכם עדיין עזים, אתם עלולים אפילו לכעוס על חיית המחמד החדשה, שמנסה "לתפוס את המקום" של החיה האהובה. מה שאתם באמת רוצים זה לקבל בחזרה את חיית המחמד שלכם. אבל בבוא העת, כשתרגישו מוכנים, בהחלט, חפשו לכם חבר חדש.

קריאה נוספת:

נינה טלמון כבר משתובבת בשדות הציד הנצחיים

אתם הייתם רוצים שחיית המחמד שלכם תיקבר לצידכם?

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן