בית המשפט המחוזי בחיפה חייב גבר במזונות בנותיה המאומצות של בת זוגו לשעבר, על אף שלא אומצו על ידו מעולם. הוכח כי הגבר היה שותף בהבאתן של הקטינות לתא המשפחתי ואף נרשם כאביהן בתעודת הלידה שהוצאה להן באוקראינה

מאת אורלי ממן

"ההסכמה להכניס ילד לתוך המסגרת המשפחתית, כאשר אחד מבני הזוג מאמץ אותו והשני מסכים לכך, יוצרת התחייבות חוזית של בן הזוג הן כלפי הילד והן כלפי המאמץ, לפיה הוא ימלא חובות של הורה כלפי הילד, לרבות חובת מזונות". כך קבע בית  המשפט המחוזי בחיפה בדחותו ערעור שהוגש על ידי הגבר שחוייב לשלם מזונות לזוגתו לשעבר על ידי בית משפט לעניני משפחה.

פסק הדין ניתן במקרה של אישה שלא יכולה היתה ללדת ושרצתה לאמץ ילד וביקשה מבן זוגה באותו זמן לקחת חלק בהליך האימוץ. תחילה, הגבר התנגד, אולם אח"כ שיתף עמה פעולה, נסע עמה לחו"ל ויחד הביאו מאוקראינה שתי תאומות פעוטות, אולם רק האישה נרשמה כאם המאמצת ע"פ חוק.

לימים, נפרדו דרכיהם של בני הזוג, והאישה הגישה תביעה לחיוב הגבר במזונות הבנות. ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי הגבר חב לשלם לקטינות מזונות של 1,200 ש"ח לכל אחת, בתוספת 250 ש"ח עבור מדור, סכום מופחת מזה שנפסק ככלל להורים ביולוגים או מאמצים כדין. על ההחלטה  הגישו בני הזוג ערעורים הדדיים – האישה על סכום המזונות הנמוך, והגבר על עצם חיובו במזונות.

האישה טענה כי למרות שלא אימץ את הבנות, הגבר הציג את עצמו כאביהן וכי התחייבות הגבר לשמש כאב שקולה כנגד חובתו של אב ביולוגי, ויש לחייבו במזונות מלאים, כפי שקובע הדין העברי.

הגבר טען מנגד, כי אדם חב במזונות רק עבור ילדו הביולוגי או המאומץ, ולא קיים דין הכופה עליו חובת מזונות לילדי הידועה בציבור שנפרד ממנה. כן טען, כי כוונת הצדדים במערכת היחסים הייתה לחיים משותפים אך לא להורות משותפת.

בית המשפט המחוזי  דחה את הערעורים ההדדיים  והותיר את קביעת בית המשפט לעניני משפחה על כנה בקובעו, כי יש בסיס משפטי לחיוב הגבר במזונות וזאת עפ"י עקרונות חוזיים ובהם הסתמכות האישה והקטינות כי יהיה חלק מהתמונה המשפחתית, וכן מכוח עקרון וטובת הילד. עוד נקבע, כאמור, כי ההסכמה להכניס ילד לתוך המסגרת המשפחתית, כאשר אחד מבני הזוג מאמץ אותו והשני מסכים לכך, יוצרת התחייבות חוזית הן כלפי הילד והן כלפי המאמץ, לפיה הוא ימלא חובות של הורה כלפי הילד, לרבות חובת מזונות.

בת המשפט ציין, כי הגבר לא הוכיח כל הסכמה בינו לבין האישה כי הקטינות יהיו רק שלה אלא להיפך – הוכח כי הגבר היה שותף בהבאתן של הקטינות לתא המשפחתי ואף נרשם כאביהן בתעודת הלידה שהוצאה להן באוקראינה.

עם זאת נקבע, כי תקופת החיים המשותפת של הגבר עם הקטינות הייתה קצרה יחסית והימנעותו מלאמץ בפועל את הקטינות מעידה על רצונו להימנע מהתחייבות ארוכת טווח ולפיכך יעמוד סכום המזונות כפי שנקבע, בתוספת של 300 ש"ח לחודש לשתי הקטינות בגין הוצאות חינוך חריגות.