Skip to content

סיקור צהוב של רצח במשפחה כקטליזטור לאלימות

עוד מקרה של רצח במשפחה. חשד שבעל רצח את אשתו. זה קרה היום בבאר שבע. בבית היו שלושה ילדים קטנים. הידיעה הזו כנראה לא נראתה מספיק "סקסית" לעורכי האתרים של מעריב וידיעות אחרונות, שנכנסו לתיאור פלסטי מחליא של האירוע
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

עוד מקרה של רצח במשפחה. חשד שבעל רצח את אשתו. זה קרה היום בבאר שבע. בבית היו שלושה ילדים קטנים. הידיעה הזו כנראה לא נראתה מספיק "סקסית" לעורכי האתרים של מעריב וידיעות אחרונות, שנכנסו לתיאור פלסטי מחליא של האירוע

מאת אורה עריף כץ

רק באתר עיתון הארץ הסתפקו בידיעה האומרת כי האשה נרצחה ובגופתה נמצאו סימני התעללות קשים, אלא שהתחרות, המעבירה את העיתונות על דעתה, הובילה את אתרי nrg של מעריב ו- ynet של ידיעות לרדת לביבים ולנסח ידיעות המתחרות בכבוד עם התפוז המכני. הידיעה אף עודכנה, לאחר שאותר חלק מגופתה שלא נמצא בזירת הרצח.

הדברים ממחישים את רמת ההיסטריה שבה שרויים אמצעי התקשורת ומעוררים תהיות קשות על העיסוק במקצוע העיתונאות ועל מהותו. נדמה שאצל כמה גורמים התבלבלו היוצרות, עד כדי כך שלא היו מהססים לצלם את הגופה ולהעלות את התצלום לרשת. אחרי הכל, אנו חיים בעידן הריאליטי.

התהייה שלי היא האם התייחסות כזו משרתת, בצורה כלשהי, את המאבק נגד אלימות, שבמקרים רבים קרבנותיה הן נשים, או שבדרכה המעוותת היא דווקא עלולה לעודד אלימות כחלק מקו המחשבה שהכל מותר, שאין גבולות – לא של טעם רע, לא של פורנוגרפיה, וגם… לא של אכזריות ואלימות. האם ההתנהגות של אמצעי התקשורת לא מכשירה, למעשה, את הרצח הבא?

 

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן