Skip to content

תומר נויברג, צלם תמונת "מוות לסודנים": לא ידעתי שהיא תשפיע

התמונה הזאת הפכה לסמל של הגועל, של "הגיעו מים עד נפש", של אירועים שמזכירים עמים אחרים, בזמנים אחרים. בתוך זמן קצר קמו לה גירסאות פוטושופ סאטיריות, ממגילת רות ועד הקו-קלקס-קלאן

תומר נויברג, צלם תמונת "מוות לסודנים": לא ידעתי שהיא תשפיע

התמונה הזאת הפכה לסמל של הגועל, של "הגיעו מים עד נפש", של אירועים שמזכירים עמים אחרים, בזמנים אחרים. בתוך זמן קצר קמו לה גירסאות פוטושופ סאטיריות, ממגילת רות ועד הקו-קלקס-קלאן

 

גזענות (צילם: תומר נויברג)
התמונה שטילטלה (צילם: תומר נויברג)

התמונה הזאת, שצולמה ב-23.5 בהפגנה ברחוב האצ"ל בשכונת התקווה, הפכה לסמל של הגועל, של "הגיעו מים עד נפש", של אירועים שמזכירים עמים אחרים, בזמנים אחרים. בתוך זמן קצר קמו לה גירסאות פוטושופ סאטיריות, ממגילת רות ועד הקו-קלקס-קלאן. כשתומר נויברג, צלם פרילנסר, פרסם אותה בפייסבוק, הוא לא תיאר לעצמו שהיא תעשה כזאת סערה. היו לתמונה כמעט 300 שיתופים ישירים ועוד רבים עקיפים, ותגובות רבות.

"בתור דור שלישי לניצולי שואה, קשה לי עם ההשוואות לנאציזם"

"האמת שזה הפתיע אותי", הוא אומר בראיון טלפוני למגפון, "לא חשבתי שהתמונה הזאת תיגע בכל כך הרבה אנשים. נראה שזה באמת השפיע על הרבה אנשים. אני דרך אגב לא מסכים איתם שזה היה פרשת דרכים. זה חלק מההפגנה, זה חלק מסוכן מההפגנה, אבל לא מסכים עם ההשוואה לליל הבדולח. אני גם, בתור דור שלישי לניצולי שואה, קשה לי עם כל האמירות האלה, עם ההשוואות לנאציזם. אבל יש פה בהחלט פאשיזם. התבטאויות מסוכנות של פוליטיקאים".

עבודות פוטושופ על בסיס הצילום של תומר נויברג
עבודות פוטושופ על בסיס הצילום של תומר נויברג

נויברג פרסם את התמונה בתוך אלבום בשם "התפוררות" לצד עוד 32 תמונות אחרת. אולי בניגוד למצופה, זו אינה תמונת השער של האלבום. "זו לא התמונה שמייצגת את ההפגנה הזאת בכללותה", מסביר נויברג, "כי לצד אמירות גזעניות כמו של הבחורה הזאת שמעתי גם דיבורים אחרים, בייחוד כשהיתה ההתפרצות האלימה, בייחוד כששלמה מסלאווי ניסה להרגיע את הרוחות".

ההפגנה בשכונת התקווה (צילם: תומר נויברג)
ההפגנה בשכונת התקווה. הקליקו על התמונה לכניסה לאלבום (צילם: תומר נויברג)

לדברי נויברג, הוא רצה לתת את הרוח האמיתית של ההפגנה, לכן פרסם את כל התמונות ולא הדגיש דווקא את תמונת אותה בחורה גזענית.

"היו שם כאלף איש, רק לה היה כתוב משהו כזה, היא היתה היחידה עם כיתוב כל כך בוטה", הוא אומר. "הבחורה הזאת עמדה שם עם החולצה, ראו שאני מרים את המצלמה לצלם, ואשה אחת הלכה הצידה ואמרה שלא כדאי שיצלמו, כי יציגו אותם אחר כך כגזענים. אבל הבחורה עם הכיתוב ועוד נשים מסביבה די התגאו בחולצה הזאת, רצו שאני אצלם. אחת הנשים שם מוחאת לה כפיים, אחרת מסתכלת עליה בחיוך".

כן היה לו חשוב להראות גם את התמונה הזאת, גם אם אינה מייצגת, "כי זה כן היה קיים שם. זה לא שחור לבן, זו שכונה עם הרבה מאוד דעות שונות". את התמונות, אגב, הוא בחר לצלם דווקא בשחור לבן, "כדי לא להסיט את תשומת הלב מהמהות של ההפגנה ומהאשה הספציפית הזאת ומה שהיא רצתה להגיד".

נויברג עצמו תל אביבי, גר לא רחוק משם. להורים של אשתו יש חנות ברחוב האצ"ל. מצלם מאז שנת 2007, מצוייד במצלמת ניקון D300 עם עדשה קבועה 24.  הוא עוקב מזמן אחרי הסיפור של מהגרי העבודה והפליטים, ויש לו בפייסבוק גם אלבום תמונות של אלבום בשם "קונפליקט זכויות אדם", בו הוא עוקב אחרי אוגוסטין ובלסין, הזוג הניגרי משכונת שפירא שמפעיל את הגן הילדים "דיוויין" שעליו נזרק באחרונה בקבוק תבערה.

"באותן שכונות לפחות חלק מהתושבים מוכנים לקבל אלימות שהיא חציית קו אדום, כמו זריקת בקבוקי תבערה נגד ילדים. זה סימן אזהרה. בקבוק התבערה הבא יכול להיות בבוקר או בצהריים", הוא אומר.

4 Comments

  1. צדוק התקוה
    24 ביוני 2013 @ 20:08

    אתם קולטים הבעיה היא לא המסתננים [שעברו על החוק]הבעיה היא תושבי השכונה שצרכים לחיות אם אותם מסתננים עם דקירות מעשי אונס רצח [אז החכלוגים אותם יפי נפש אומרים מה הישראלים לא רוצחים לא אונסים ואני אומר אבל מי צריך יבוא של פשע] התושבים אשמים היתי רוצה לראות איך היו מקבלים אותם בשכון למד בצהלה בסביון ברמת אביב נו בטח היו פותחים בפניהם את הבית[אוי ערך הדירות היה יורד] את הלב אם אותה בחורה כתבה כך על הגופיה כנראה באמת הגיעו מים עד נפש

  2. גל א
    25 במאי 2012 @ 22:56

    נא לא לשים מילים בפי. איפה אמרתי שאסור לפרסם? אמרתי שההפיכה שלה כמייצגת היא לא מעשה עיתונאי, בלשון עדינה.

  3. עמית מנדלזון
    25 במאי 2012 @ 15:49

    כי את התמונה הזו אי אפשר להסתיר. היא מהות. זה לא משנה אם היא מייצגת או לא עצם העובדה שהנוכחים קיבלו אותה בשלווה (ואפילו במחיאות כפיים) מספיקה לפרסם אותה ברבים

  4. גל א
    25 במאי 2012 @ 13:49

    ועכשיו, יושרה מקצועית מינימאלית מחייבת כל עיתונאי לכתוב, למה הוא בחר, בכוונה ובזדון, דוקא בתמונה הזו כתמונה שכן מייצגת את מה שקרה שם, למרות שהיו שם עיתונאים שידעו שלא, ואפילו הצלם קובע שלא.

 

גזענות (צילם: תומר נויברג)
התמונה שטילטלה (צילם: תומר נויברג)

התמונה הזאת, שצולמה ב-23.5 בהפגנה ברחוב האצ"ל בשכונת התקווה, הפכה לסמל של הגועל, של "הגיעו מים עד נפש", של אירועים שמזכירים עמים אחרים, בזמנים אחרים. בתוך זמן קצר קמו לה גירסאות פוטושופ סאטיריות, ממגילת רות ועד הקו-קלקס-קלאן. כשתומר נויברג, צלם פרילנסר, פרסם אותה בפייסבוק, הוא לא תיאר לעצמו שהיא תעשה כזאת סערה. היו לתמונה כמעט 300 שיתופים ישירים ועוד רבים עקיפים, ותגובות רבות.

"בתור דור שלישי לניצולי שואה, קשה לי עם ההשוואות לנאציזם"

"האמת שזה הפתיע אותי", הוא אומר בראיון טלפוני למגפון, "לא חשבתי שהתמונה הזאת תיגע בכל כך הרבה אנשים. נראה שזה באמת השפיע על הרבה אנשים. אני דרך אגב לא מסכים איתם שזה היה פרשת דרכים. זה חלק מההפגנה, זה חלק מסוכן מההפגנה, אבל לא מסכים עם ההשוואה לליל הבדולח. אני גם, בתור דור שלישי לניצולי שואה, קשה לי עם כל האמירות האלה, עם ההשוואות לנאציזם. אבל יש פה בהחלט פאשיזם. התבטאויות מסוכנות של פוליטיקאים".

עבודות פוטושופ על בסיס הצילום של תומר נויברג
עבודות פוטושופ על בסיס הצילום של תומר נויברג

נויברג פרסם את התמונה בתוך אלבום בשם "התפוררות" לצד עוד 32 תמונות אחרת. אולי בניגוד למצופה, זו אינה תמונת השער של האלבום. "זו לא התמונה שמייצגת את ההפגנה הזאת בכללותה", מסביר נויברג, "כי לצד אמירות גזעניות כמו של הבחורה הזאת שמעתי גם דיבורים אחרים, בייחוד כשהיתה ההתפרצות האלימה, בייחוד כששלמה מסלאווי ניסה להרגיע את הרוחות".

ההפגנה בשכונת התקווה (צילם: תומר נויברג)
ההפגנה בשכונת התקווה. הקליקו על התמונה לכניסה לאלבום (צילם: תומר נויברג)

לדברי נויברג, הוא רצה לתת את הרוח האמיתית של ההפגנה, לכן פרסם את כל התמונות ולא הדגיש דווקא את תמונת אותה בחורה גזענית.

"היו שם כאלף איש, רק לה היה כתוב משהו כזה, היא היתה היחידה עם כיתוב כל כך בוטה", הוא אומר. "הבחורה הזאת עמדה שם עם החולצה, ראו שאני מרים את המצלמה לצלם, ואשה אחת הלכה הצידה ואמרה שלא כדאי שיצלמו, כי יציגו אותם אחר כך כגזענים. אבל הבחורה עם הכיתוב ועוד נשים מסביבה די התגאו בחולצה הזאת, רצו שאני אצלם. אחת הנשים שם מוחאת לה כפיים, אחרת מסתכלת עליה בחיוך".

כן היה לו חשוב להראות גם את התמונה הזאת, גם אם אינה מייצגת, "כי זה כן היה קיים שם. זה לא שחור לבן, זו שכונה עם הרבה מאוד דעות שונות". את התמונות, אגב, הוא בחר לצלם דווקא בשחור לבן, "כדי לא להסיט את תשומת הלב מהמהות של ההפגנה ומהאשה הספציפית הזאת ומה שהיא רצתה להגיד".

נויברג עצמו תל אביבי, גר לא רחוק משם. להורים של אשתו יש חנות ברחוב האצ"ל. מצלם מאז שנת 2007, מצוייד במצלמת ניקון D300 עם עדשה קבועה 24.  הוא עוקב מזמן אחרי הסיפור של מהגרי העבודה והפליטים, ויש לו בפייסבוק גם אלבום תמונות של אלבום בשם "קונפליקט זכויות אדם", בו הוא עוקב אחרי אוגוסטין ובלסין, הזוג הניגרי משכונת שפירא שמפעיל את הגן הילדים "דיוויין" שעליו נזרק באחרונה בקבוק תבערה.

"באותן שכונות לפחות חלק מהתושבים מוכנים לקבל אלימות שהיא חציית קו אדום, כמו זריקת בקבוקי תבערה נגד ילדים. זה סימן אזהרה. בקבוק התבערה הבא יכול להיות בבוקר או בצהריים", הוא אומר.

4 Comments

  1. צדוק התקוה
    24 ביוני 2013 @ 20:08

    אתם קולטים הבעיה היא לא המסתננים [שעברו על החוק]הבעיה היא תושבי השכונה שצרכים לחיות אם אותם מסתננים עם דקירות מעשי אונס רצח [אז החכלוגים אותם יפי נפש אומרים מה הישראלים לא רוצחים לא אונסים ואני אומר אבל מי צריך יבוא של פשע] התושבים אשמים היתי רוצה לראות איך היו מקבלים אותם בשכון למד בצהלה בסביון ברמת אביב נו בטח היו פותחים בפניהם את הבית[אוי ערך הדירות היה יורד] את הלב אם אותה בחורה כתבה כך על הגופיה כנראה באמת הגיעו מים עד נפש

  2. גל א
    25 במאי 2012 @ 22:56

    נא לא לשים מילים בפי. איפה אמרתי שאסור לפרסם? אמרתי שההפיכה שלה כמייצגת היא לא מעשה עיתונאי, בלשון עדינה.

  3. עמית מנדלזון
    25 במאי 2012 @ 15:49

    כי את התמונה הזו אי אפשר להסתיר. היא מהות. זה לא משנה אם היא מייצגת או לא עצם העובדה שהנוכחים קיבלו אותה בשלווה (ואפילו במחיאות כפיים) מספיקה לפרסם אותה ברבים

  4. גל א
    25 במאי 2012 @ 13:49

    ועכשיו, יושרה מקצועית מינימאלית מחייבת כל עיתונאי לכתוב, למה הוא בחר, בכוונה ובזדון, דוקא בתמונה הזו כתמונה שכן מייצגת את מה שקרה שם, למרות שהיו שם עיתונאים שידעו שלא, ואפילו הצלם קובע שלא.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן