Skip to content

קריאת הרגעה למערב? באיחוד האמירויות חונכים צינור נפט עוקף מיצרי הורמוז

הלחץ על איראן נותן את אותותיו באזור המפרץ הפרסי – על איראן עצמה ועל שכנותיה. בעוד איראן מחפשת דרכים להתמודד עם האמברגו ולהיחלץ מתסבוכת דיפלומטית בשיחות הגרעין, תוך פיזור מסרים סותרים ולא-ברורים, פועלים באיחוד האמירויות במרץ רב להשלמת בנייתו של צינור נפט שיעקוף את מיצרי הורמוז ויעמעם את האיומים האיראניים בדבר סגירתם

קריאת הרגעה למערב? באיחוד האמירויות חונכים צינור נפט עוקף מיצרי הורמוז

הלחץ על איראן נותן את אותותיו באזור המפרץ הפרסי – על איראן עצמה ועל שכנותיה. בעוד איראן מחפשת דרכים להתמודד עם האמברגו ולהיחלץ מתסבוכת דיפלומטית בשיחות הגרעין, תוך פיזור מסרים סותרים ולא-ברורים, פועלים באיחוד האמירויות במרץ רב להשלמת בנייתו של צינור נפט שיעקוף את מיצרי הורמוז ויעמעם את האיומים האיראניים בדבר סגירתם

הלחץ על איראן נותן את אותותיו באזור המפרץ הפרסי – על איראן עצמה ועל שכנותיה. בעוד איראן מחפשת דרכים להתמודד עם האמברגו ולהיחלץ מתסבוכת דיפלומטית בשיחות הגרעין, תוך פיזור מסרים סותרים ולא-ברורים, פועלים באיחוד האמירויות במרץ רב להשלמת בנייתו של צינור נפט שיעקוף את מיצרי הורמוז ויעמעם את האיומים האיראניים בדבר סגירתם

מאת נמרוד זגגי

צינור נפט האמור להזרים נפט מאבו-דאבי, השוכנת בחלקו המערבי של חצי האי ערב, לאמירות פוג'יירה בחלקו המזרחי של חצי-האי, מאיים להפוך את איומיה של איראן לסגור את מיצרי הורמוז לריקים מתוכן – כמו גם להפוך את פוג'יירה, אחת הנסיכויות החשובות פחוד באיחוד האמירויות, לבעלת חשיבות אסטרטגית וכלכלית עולמית מן המדרגה הראשונה. כל זאת על רקע מתיחות הולכת וגוברת בין מדינות המפרץ לאיראן ועל רקע דשדוש המו"מ סביב סוגיית הגרעין האיראנית.

בימים אלה, נשלמות העבודות האחרונות הנוגעות להנחת צינור הנפט המחבר בין צידו המערבי של חצי-האי ערב לצידו המזרחי. בנייתו של צינור הנפט, שאורכו כ-360 ק"מ החלה כבר ב-2008 במטרה להזרים את חלק הארי של הנפט המיוצא מאיחוד האמירויות מזרחה – משדות הנפט בחבשאן שבאמירות אבו דאבי אל הנמל באמירות הקטנה פוג'יירה.

שער הנמל הימי באמירות פוג'יירה
שער הנמל הימי באמירות פוג'יירה

לדבריו של השייח' חמד בן מוחמד אל-שרגי, האמיר של פוג'יירה, צינור הנפט יחל להזרים נפט בכמות השווה ל-1.5 מיליון חביות ביום בקצב שיעלה בהדרגה לשיעור של 1.8 מיליון חביות ליום. אם אכן יזרום הנפט בשיעור זה, הרי שצינור נפט זה יהפוך לאמצעי שינוע הנפט החשוב ביותר באיחוד האמירויות, שכן כיום שיעור הפקת הנפט באזור עומד על כ-2.5 מיליון חביות ליום.

לא פחות חשוב מכך, חניכת צינור הנפט, בחודש הבא, תגביר את חשיבותה הגיאו-פוליטית של האמירות פוג'יירה, שמספר תושביה עומד על כ-170,000 איש, ואף עשויה להפוך אותה לבעלת חשיבות מכרעת בכל הקשור לסנקציות נגד איראן. נסיכות זו, הנחשבת למרכז התדלוק השלישי בחשיבותו בעולם, שוכנת על מפגש הנתיבים הימיים בין מזרח ומערב. על כן, צינור נפט זה עשוי להפוך את איומיה התכופים של איראן בדבר סגירת מיצרי הורמוז, דרכם עוברת כחמישית מאספקת הנפט העולמית, לבטלים ועקרים.

מתיחות גוברת במפרץ על רקע דשדוש המו"מ סביב סוגיית הגרעין

במהלך החודשים האחרונים, חלה עלייה ניכרת ברמת המתיחות בין מדינות המפרץ הערביות לבין איראן. מתיחות זו גוברת ככל שטבעת הסנקציות מתהדקת סביב צווארה של הרפובליקה האסלאמית. כך למשל, בתגובה להכרזתה של סעודיה כי תגדיל את תפוקת הנפט שלה כדי לפצות על המחסור שיווצר כתוצאה מהאיסור בקניית הנפט האיראני, איימה איראן בסגירת מיצרי הורמוז. היא אף הגדילה לעשות וטענה לריבונות על שלושת האיים – טונב הקטן, טונב הגדול ואבו מוסא – הנתונים במחלוקת בינה לבין איחוד האמירויות מאז שאיראן השתלטה עליהם בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת.

בתגובה להתמודדות עם איומים אלה של איראן והשפעתה על האוכלוסייה השיעית בחצי-האי ערב (בעיקר זו בבחריין), נפגשו, לפני כשבועיים, המדינות הסוניות במפרץ, ובראשן סעודיה, בכדי לדון בהקמתה של פדרציה חדשה המבוססת על המודל של האיחוד האירופי. מטרת הקמתה של הפדרציה המפרצית החדשה היא הניסיון להתמודד בצורה טובה יותר עם האיומים העומדים בפני מדינות המפרץ, וביניהם האיום האיראני.

בינתיים, נמשכים הניסיונות למצוא פתרון דיפלומטי לסוגיית הגרעין האיראני. לאחר שבשיחות בבגדאד לא הצליחו להגיע להישג משמעותי כלשהו, הסכימו הצדדים לערוך סבב שיחות נוסף במוסקבה ב-17-18 ביוני. בינתיים, מדברת איראן בשני קולות. בעוד ששלשום (א') הצהיר, דובר משרד החוץ האיראני, ראמין מהמאנפּרסת, ש"אם מדינות המערב יסכימו לכך שתכנית ההעשרה [של אורניום; נ"ז] ב-20% שלנו היא למטרות שלום ואז תבקשנה מאיתנו לחדול מכך, הרפובליקה האסלאמית של איראן תשקול זאת". בניגוד לדברים אלה,הצהיר באותו היום, פרידון עבאסי דוואני, ראש פרויקט הגרעין האיראני, שלאיראן אין כל סיבה להפסיק את העשרת האורניום שלה ברמה של 20%.

לדברים אלה של דוואני, הצטרפו הצהרותיו של נציגו לשעבר של סגנו של נציג המנהיג העליון במשמרות המהפכה, מוג'תבא זונור, שהצהיר אתמול (ב') בפגישה עם מפקדים ממשמרות המהפיכה בעיר קום ש"בהתחשב בתנאי שוק הנפט, מצבו הכלכלי של המערב ולאור ההתקדמות הניכרת של איראן בתחומי המדע, הטכנולוגיה והאנרגיה הגרעינית, למערב לא תהיה ברירה אלא לקבל את המשך ההעשרה של איראן עד לרמה של 20%".

לכך הוסיף זונור, בעודו מזכיר כי איראן עתה היא בין 11 מדינות שלהן תכנית להעשרת אורניום וכי "על בני המערב לדעת שאין כל אפשרות לנסיגתה של איראן, כלומר, עליהם להשקיע מאמצעים רבים יותר על מנת להגיע להסכם עם איראן". זונור חתם את דבריו ואמר שהמעצמות המערביות בטוחות לחלוטין באופייה שוחר השלום של תכנית הגרעין האיראנית, אך הן מהססות להודות בכך תחת לחצו של "המשטר הציוני הישראלי".

הלחץ על איראן נותן את אותותיו באזור המפרץ הפרסי – על איראן עצמה ועל שכנותיה. בעוד איראן מחפשת דרכים להתמודד עם האמברגו ולהיחלץ מתסבוכת דיפלומטית בשיחות הגרעין, תוך פיזור מסרים סותרים ולא-ברורים, פועלים באיחוד האמירויות במרץ רב להשלמת בנייתו של צינור נפט שיעקוף את מיצרי הורמוז ויעמעם את האיומים האיראניים בדבר סגירתם

מאת נמרוד זגגי

צינור נפט האמור להזרים נפט מאבו-דאבי, השוכנת בחלקו המערבי של חצי האי ערב, לאמירות פוג'יירה בחלקו המזרחי של חצי-האי, מאיים להפוך את איומיה של איראן לסגור את מיצרי הורמוז לריקים מתוכן – כמו גם להפוך את פוג'יירה, אחת הנסיכויות החשובות פחוד באיחוד האמירויות, לבעלת חשיבות אסטרטגית וכלכלית עולמית מן המדרגה הראשונה. כל זאת על רקע מתיחות הולכת וגוברת בין מדינות המפרץ לאיראן ועל רקע דשדוש המו"מ סביב סוגיית הגרעין האיראנית.

בימים אלה, נשלמות העבודות האחרונות הנוגעות להנחת צינור הנפט המחבר בין צידו המערבי של חצי-האי ערב לצידו המזרחי. בנייתו של צינור הנפט, שאורכו כ-360 ק"מ החלה כבר ב-2008 במטרה להזרים את חלק הארי של הנפט המיוצא מאיחוד האמירויות מזרחה – משדות הנפט בחבשאן שבאמירות אבו דאבי אל הנמל באמירות הקטנה פוג'יירה.

שער הנמל הימי באמירות פוג'יירה
שער הנמל הימי באמירות פוג'יירה

לדבריו של השייח' חמד בן מוחמד אל-שרגי, האמיר של פוג'יירה, צינור הנפט יחל להזרים נפט בכמות השווה ל-1.5 מיליון חביות ביום בקצב שיעלה בהדרגה לשיעור של 1.8 מיליון חביות ליום. אם אכן יזרום הנפט בשיעור זה, הרי שצינור נפט זה יהפוך לאמצעי שינוע הנפט החשוב ביותר באיחוד האמירויות, שכן כיום שיעור הפקת הנפט באזור עומד על כ-2.5 מיליון חביות ליום.

לא פחות חשוב מכך, חניכת צינור הנפט, בחודש הבא, תגביר את חשיבותה הגיאו-פוליטית של האמירות פוג'יירה, שמספר תושביה עומד על כ-170,000 איש, ואף עשויה להפוך אותה לבעלת חשיבות מכרעת בכל הקשור לסנקציות נגד איראן. נסיכות זו, הנחשבת למרכז התדלוק השלישי בחשיבותו בעולם, שוכנת על מפגש הנתיבים הימיים בין מזרח ומערב. על כן, צינור נפט זה עשוי להפוך את איומיה התכופים של איראן בדבר סגירת מיצרי הורמוז, דרכם עוברת כחמישית מאספקת הנפט העולמית, לבטלים ועקרים.

מתיחות גוברת במפרץ על רקע דשדוש המו"מ סביב סוגיית הגרעין

במהלך החודשים האחרונים, חלה עלייה ניכרת ברמת המתיחות בין מדינות המפרץ הערביות לבין איראן. מתיחות זו גוברת ככל שטבעת הסנקציות מתהדקת סביב צווארה של הרפובליקה האסלאמית. כך למשל, בתגובה להכרזתה של סעודיה כי תגדיל את תפוקת הנפט שלה כדי לפצות על המחסור שיווצר כתוצאה מהאיסור בקניית הנפט האיראני, איימה איראן בסגירת מיצרי הורמוז. היא אף הגדילה לעשות וטענה לריבונות על שלושת האיים – טונב הקטן, טונב הגדול ואבו מוסא – הנתונים במחלוקת בינה לבין איחוד האמירויות מאז שאיראן השתלטה עליהם בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת.

בתגובה להתמודדות עם איומים אלה של איראן והשפעתה על האוכלוסייה השיעית בחצי-האי ערב (בעיקר זו בבחריין), נפגשו, לפני כשבועיים, המדינות הסוניות במפרץ, ובראשן סעודיה, בכדי לדון בהקמתה של פדרציה חדשה המבוססת על המודל של האיחוד האירופי. מטרת הקמתה של הפדרציה המפרצית החדשה היא הניסיון להתמודד בצורה טובה יותר עם האיומים העומדים בפני מדינות המפרץ, וביניהם האיום האיראני.

בינתיים, נמשכים הניסיונות למצוא פתרון דיפלומטי לסוגיית הגרעין האיראני. לאחר שבשיחות בבגדאד לא הצליחו להגיע להישג משמעותי כלשהו, הסכימו הצדדים לערוך סבב שיחות נוסף במוסקבה ב-17-18 ביוני. בינתיים, מדברת איראן בשני קולות. בעוד ששלשום (א') הצהיר, דובר משרד החוץ האיראני, ראמין מהמאנפּרסת, ש"אם מדינות המערב יסכימו לכך שתכנית ההעשרה [של אורניום; נ"ז] ב-20% שלנו היא למטרות שלום ואז תבקשנה מאיתנו לחדול מכך, הרפובליקה האסלאמית של איראן תשקול זאת". בניגוד לדברים אלה,הצהיר באותו היום, פרידון עבאסי דוואני, ראש פרויקט הגרעין האיראני, שלאיראן אין כל סיבה להפסיק את העשרת האורניום שלה ברמה של 20%.

לדברים אלה של דוואני, הצטרפו הצהרותיו של נציגו לשעבר של סגנו של נציג המנהיג העליון במשמרות המהפכה, מוג'תבא זונור, שהצהיר אתמול (ב') בפגישה עם מפקדים ממשמרות המהפיכה בעיר קום ש"בהתחשב בתנאי שוק הנפט, מצבו הכלכלי של המערב ולאור ההתקדמות הניכרת של איראן בתחומי המדע, הטכנולוגיה והאנרגיה הגרעינית, למערב לא תהיה ברירה אלא לקבל את המשך ההעשרה של איראן עד לרמה של 20%".

לכך הוסיף זונור, בעודו מזכיר כי איראן עתה היא בין 11 מדינות שלהן תכנית להעשרת אורניום וכי "על בני המערב לדעת שאין כל אפשרות לנסיגתה של איראן, כלומר, עליהם להשקיע מאמצעים רבים יותר על מנת להגיע להסכם עם איראן". זונור חתם את דבריו ואמר שהמעצמות המערביות בטוחות לחלוטין באופייה שוחר השלום של תכנית הגרעין האיראנית, אך הן מהססות להודות בכך תחת לחצו של "המשטר הציוני הישראלי".

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן