מחקר שהוצג בכנסת: לאפשר לישראלים בחו"ל להצביע, ב-4 השנים הראשונות לאחר שעזבו

המחקר קובע, כי הנטל התקציבי שיושת על המערכת, כתוצאה ממתן אפשרות הצבעה לישראלים בחו"ל, אינו גבוה וכי אין צורך בהקמת מנגנונים חדשים. ח"כ עינת וילף, יו"ר ועדת המשנה לקשרי ישראל והעם היהודי: "מתכוונת לבדוק את הנושא על כל היבטיו כהכנה לחקיקה"

מחקר שהוצג בכנסת: לאפשר לישראלים בחו"ל להצביע, ב-4 השנים הראשונות לאחר שעזבו

המחקר קובע, כי הנטל התקציבי שיושת על המערכת, כתוצאה ממתן אפשרות הצבעה לישראלים בחו"ל, אינו גבוה וכי אין צורך בהקמת מנגנונים חדשים. ח"כ עינת וילף, יו"ר ועדת המשנה לקשרי ישראל והעם היהודי: "מתכוונת לבדוק את הנושא על כל היבטיו כהכנה לחקיקה"

המחקר קובע, כי הנטל התקציבי שיושת על המערכת, כתוצאה ממתן אפשרות הצבעה לישראלים בחו"ל, אינו גבוה וכי אין צורך בהקמת מנגנונים חדשים. ח"כ עינת וילף, יו"ר ועדת המשנה לקשרי ישראל והעם היהודי: "מתכוונת לבדוק את הנושא על כל היבטיו כהכנה לחקיקה"

מאת צבי זינגר

הבחירות אמנם נדחו, אך ממחקר חדש שהוצג היום בכנסת עולה המלצה לאפשר לישראלים המתגוררים בחו"ל להמשיך ולהצביע לכנסת בארבע השנים הראשונות לאחר עזיבתם. המחקר, שהוכן ע"י יוגב קרסנטי במכון למדיניות העם היהודי, קובע כי מאות-אלפי ישראלים המתגוררים ולומדים בחו"ל, מתכוונים בסיום לימודיהם או עבודתם – לשוב לארץ.

ח"כ עינת וילף: חיזוק הקשר עם ישראלים בחו"ל. (צילום: אתר הכנסת)
ח"כ עינת וילף: חיזוק הקשר עם ישראלים בחו"ל. (צילום: אתר הכנסת)

הדיון התקיים בוועדת המשנה לקשרי ישראל והעם היהודי, של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. יו"ר ועדת-המשנה, ח"כ עינת וילף מסיעת העצמאות, הבהירה כי הדיון מתקיים במתכונת של "הכנה לחקיקה", במטרה לבחון את הרעיונות שהועלו בדו״ח ביחס להצבעת ישראלים בחו״ל, כדרך לחיזוק הקשר בינם לבין מדינת ישראל.

"מדובר בנושא משמעותי שיש לנהוג זהירות ביחס אליו, ולבחון אותו היטב בטרם נתקדם לחקיקה", אמרה ח"כ וילף. "המלצות המכון הן אכן זהירות ומדודות, אך יש לבחון אותן ביחס למנגנונים אחרים לחיזוק הקשר בין ישראל לישראלים בחו"ל. ייתכן שבתשומת לב נדרשת אפשר לנסח הצעת חוק ראויה, שתאפשר לאזרחים ישראלים השוהים בחו"ל לזמן קצוב ומחויבים לשוב לחיות בארץ, לממש את זכותם הקיימת להשתתף בבחירות גם מחוץ לגבולות ישראל, כפי שניתן לעובדי המדינה והמוסדות הציוניים".

מזכיר הממשלה, צבי האוזר, ביקש להדגיש, כי אין כל החלטת ממשלה בעניין, ועמדת הממשלה באה לידי ביטוי בהסכם הקואליציוני, שם נאמר כי הממשלה תגבש הצעת חוק בעניין, הצעה שטרם הונחה. "לעניות דעתי, שאינה מחייבת את הממשלה, למדינת הלאום של העם היהודי חשוב היחס בינה לקהילת הישראלים שאינם בישראל", אמר האוזר והוסיף, כי "לישראלים שאינם שוהים בישראל יש זכות הצבעה, יש רק בעיה של מימוש זכות היסוד הזו. צריך לבחון את המגבלות שישראל מטילה על זכותם של אנשים אלה להצביע ומה האינטרס שלנו להטילן. מדוע צריך להטיל מגבלה או קושי על מימוש הזכות?".

לדברי עורך המחקר, יוגב קרסנטי, תהליך הגלובליזציה, שלווה בהגירת ישראלים לפרקי זמן קצרים וארוכים, הביא את מוסדות המדינה והציבור בישראל לזנוח את גישת ההדרה שאפיינה בעבר את היחס למהגרים. במקום זאת אומצה גישה המטפחת את הקשרים הזהותיים והתרבותיים עם הישראלים בחו"ל. "שינוי זה מצדיק שקילה מחודשת של נושא הצבעת הישראלים בחו"ל ומעלה את הסבירות לקבלתו בציבוריות הישראלית", אמר קרסנטי.

קרסנטי מזהיר עוד, כי המשך המצב הקיים מהווה "פגיעה גוברת בזכות דמוקרטית בסיסית של אזרחים ישראלים, ומסר של הדרה מצד המדינה כלפי אזרחים שעדיין רואים עצמם כחלק ממנה". הוא ממליץ לאפשר הצבעה מרחוק לכנסת בארבע השנים ראשונות לעזיבת הארץ, ובתנאי שהמצביע נרשם בנציגות ישראלית בחו"ל או במוסד מוכר אחר לצורך זה. תנאי להצבעה תהיה תקופת מינימום של חיים בישראל, וכן הצהרה בדבר כוונה לשוב ולחיות בארץ. קרסנטי מציע להמשיך ולאפשר הצבעה בחו"ל גם בחלוף ארבע שנים מהירידה, למי שנמצא בחו"ל בשליחות המדינה או כחלק מגוף עסקי שמרכזו בישראל, משלם מיסים בישראל, משרת בהווה בשירות צבאי או לאומי, או יצא ללימודים או התמחות. הוא מדגיש כי אינו מתכוון למי שחי בחו"ל תקופה ארוכה ושאינו רואה בישראל את מרכז חייו.

קרסנטי מדגיש, כי מספר זכאי ההצבעה הפוטנציאלי בהתאם להצעתו ידוע, הנטל התקציבי היחסי המושת על המערכת אינו גבוה ואין צורך בהקמת מנגנונים חדשים.

ח"כ וילף הדגישה בדיון, כי בכוונתה להמשיך לבחון את הנושא על כלל היבטיו, ולשמחתה "הרוח שנשבה בדיון היא שיש למצוא דרכים לחזק את הקשר בין ישראל לישראלים החיים בחו״ל, ולא לנקוט גישה של ניכור והרחקה שלא לצורך".

המחקר קובע, כי הנטל התקציבי שיושת על המערכת, כתוצאה ממתן אפשרות הצבעה לישראלים בחו"ל, אינו גבוה וכי אין צורך בהקמת מנגנונים חדשים. ח"כ עינת וילף, יו"ר ועדת המשנה לקשרי ישראל והעם היהודי: "מתכוונת לבדוק את הנושא על כל היבטיו כהכנה לחקיקה"

מאת צבי זינגר

הבחירות אמנם נדחו, אך ממחקר חדש שהוצג היום בכנסת עולה המלצה לאפשר לישראלים המתגוררים בחו"ל להמשיך ולהצביע לכנסת בארבע השנים הראשונות לאחר עזיבתם. המחקר, שהוכן ע"י יוגב קרסנטי במכון למדיניות העם היהודי, קובע כי מאות-אלפי ישראלים המתגוררים ולומדים בחו"ל, מתכוונים בסיום לימודיהם או עבודתם – לשוב לארץ.

ח"כ עינת וילף: חיזוק הקשר עם ישראלים בחו"ל. (צילום: אתר הכנסת)
ח"כ עינת וילף: חיזוק הקשר עם ישראלים בחו"ל. (צילום: אתר הכנסת)

הדיון התקיים בוועדת המשנה לקשרי ישראל והעם היהודי, של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. יו"ר ועדת-המשנה, ח"כ עינת וילף מסיעת העצמאות, הבהירה כי הדיון מתקיים במתכונת של "הכנה לחקיקה", במטרה לבחון את הרעיונות שהועלו בדו״ח ביחס להצבעת ישראלים בחו״ל, כדרך לחיזוק הקשר בינם לבין מדינת ישראל.

"מדובר בנושא משמעותי שיש לנהוג זהירות ביחס אליו, ולבחון אותו היטב בטרם נתקדם לחקיקה", אמרה ח"כ וילף. "המלצות המכון הן אכן זהירות ומדודות, אך יש לבחון אותן ביחס למנגנונים אחרים לחיזוק הקשר בין ישראל לישראלים בחו"ל. ייתכן שבתשומת לב נדרשת אפשר לנסח הצעת חוק ראויה, שתאפשר לאזרחים ישראלים השוהים בחו"ל לזמן קצוב ומחויבים לשוב לחיות בארץ, לממש את זכותם הקיימת להשתתף בבחירות גם מחוץ לגבולות ישראל, כפי שניתן לעובדי המדינה והמוסדות הציוניים".

מזכיר הממשלה, צבי האוזר, ביקש להדגיש, כי אין כל החלטת ממשלה בעניין, ועמדת הממשלה באה לידי ביטוי בהסכם הקואליציוני, שם נאמר כי הממשלה תגבש הצעת חוק בעניין, הצעה שטרם הונחה. "לעניות דעתי, שאינה מחייבת את הממשלה, למדינת הלאום של העם היהודי חשוב היחס בינה לקהילת הישראלים שאינם בישראל", אמר האוזר והוסיף, כי "לישראלים שאינם שוהים בישראל יש זכות הצבעה, יש רק בעיה של מימוש זכות היסוד הזו. צריך לבחון את המגבלות שישראל מטילה על זכותם של אנשים אלה להצביע ומה האינטרס שלנו להטילן. מדוע צריך להטיל מגבלה או קושי על מימוש הזכות?".

לדברי עורך המחקר, יוגב קרסנטי, תהליך הגלובליזציה, שלווה בהגירת ישראלים לפרקי זמן קצרים וארוכים, הביא את מוסדות המדינה והציבור בישראל לזנוח את גישת ההדרה שאפיינה בעבר את היחס למהגרים. במקום זאת אומצה גישה המטפחת את הקשרים הזהותיים והתרבותיים עם הישראלים בחו"ל. "שינוי זה מצדיק שקילה מחודשת של נושא הצבעת הישראלים בחו"ל ומעלה את הסבירות לקבלתו בציבוריות הישראלית", אמר קרסנטי.

קרסנטי מזהיר עוד, כי המשך המצב הקיים מהווה "פגיעה גוברת בזכות דמוקרטית בסיסית של אזרחים ישראלים, ומסר של הדרה מצד המדינה כלפי אזרחים שעדיין רואים עצמם כחלק ממנה". הוא ממליץ לאפשר הצבעה מרחוק לכנסת בארבע השנים ראשונות לעזיבת הארץ, ובתנאי שהמצביע נרשם בנציגות ישראלית בחו"ל או במוסד מוכר אחר לצורך זה. תנאי להצבעה תהיה תקופת מינימום של חיים בישראל, וכן הצהרה בדבר כוונה לשוב ולחיות בארץ. קרסנטי מציע להמשיך ולאפשר הצבעה בחו"ל גם בחלוף ארבע שנים מהירידה, למי שנמצא בחו"ל בשליחות המדינה או כחלק מגוף עסקי שמרכזו בישראל, משלם מיסים בישראל, משרת בהווה בשירות צבאי או לאומי, או יצא ללימודים או התמחות. הוא מדגיש כי אינו מתכוון למי שחי בחו"ל תקופה ארוכה ושאינו רואה בישראל את מרכז חייו.

קרסנטי מדגיש, כי מספר זכאי ההצבעה הפוטנציאלי בהתאם להצעתו ידוע, הנטל התקציבי היחסי המושת על המערכת אינו גבוה ואין צורך בהקמת מנגנונים חדשים.

ח"כ וילף הדגישה בדיון, כי בכוונתה להמשיך לבחון את הנושא על כלל היבטיו, ולשמחתה "הרוח שנשבה בדיון היא שיש למצוא דרכים לחזק את הקשר בין ישראל לישראלים החיים בחו״ל, ולא לנקוט גישה של ניכור והרחקה שלא לצורך".

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן