היועץ המשפטי של המטה לביטחון לאומי גילה בדיון, כי מועצת הביטחון של האו"ם העבירה למדינת ישראל שמות של 360 פעילי טרור, אבל עקב מחסור במידע רלוונטי, רק 255 מהם הוכרזו כטרוריסטים. תיקון לחוק אמור להסדיר את הקושי המשפטי. נציג משרד רוה"מ אמר בדיון: "לא סביר שלא נסמוך את ידינו על המלצות של גופי ביטחון עולמיים"

 מאת צבי זינגר

ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק איסור מימון טרור, תיקון שיקל על ועדת שרים לביטחון להכריז על פעילים וארגוני טרור כטרוריסטים.

מועצת הביטחון של האו"ם מכריזה מעת לעת על גורמי טרור. החלטת המועצה מחייבת את מדינות העולם, ובכללם את מדינת ישראל, להכריז על אותם גופים כטרוריסטיים.

נציגת משרד המשפטים, עו"ד לילך וגנר, אמרה בדיון כי על פי החוק הנוכחי, ועדת שרים לביטחון מוסמכת להכריז על גורמי טרור, אם נמצא כי קיים יסוד סביר שהפעיל או הארגון אכן עוסק בטרור. לעתים, מועצת הביטחון לא מפרסמת את כל המידע מדוע הארגון הוכרז כארגון טרור, דבר שמקשה על ועדת שרים לביטחון לקבוע אם אכן קיימת סבירות כאמור –  וכך נמנע ממדינת ישראל  להיות שותפה מלאה במיגור הטרור העולמי. לכן מוצע לתקן את החוק הקיים, כך שהכרזה של מועצת הביטחון של האו"ם תספיק לקיומה של "סבירות", כדרישת החוק.

היועץ המשפטי של המטה לביטחון לאומי, עו"ד גיל אבריאל, גילה כי מועצת הביטחון של האו"ם העבירה למדינת ישראל שמות של 360 פעילי טרור על מנת שיוכרזו כפעילי טרור. עקב חוסר במידע רלוונטי, רק 255 מהם הוכרזו כטרוריסטים.

נציג משרד ראש הממשלה אמר בדיון: "החוק נועד להגביר את שיתוף הפעולה העולמי למניעת טרור. בעולם הוכרזו מאות גופים כארגוני טרור. אולם בארץ, רק חלקם הוכרזו כטרוריסטים. גופי הביטחון שבחנו את הארגונים שהוכרזו כארגוני טרור, הינם גופים רציניים, אמינים וניתן לסמוך עליהם. לא סביר שלא נסמוך את ידינו על המלצות של גופי ביטחון עולמיים. אנו סבורים שהכרזות מועצת הביטחון צריכות להתקבל בצורה יותר אפקטיבית. התיקון לחוק יאפשר לנו להכריז גם על פעילים שהיום אנו לא יכולים להכריז עליהם כפעילי טרור. מדינת ישראל קיבלה הערה מהאו"ם, שהיא אינה עומדת בסטנדרטים הבינלאומיים של המלחמה העולמית בארגוני הטרור."

עו"ד עדו רוזנצוויג, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, התנגד לדברי נציג משרד ראש הממשלה ואמר: "בחינת קיומה של הסבירות ממלאת אחר דרישת השימוע, והסרתה תביא לרמת שיקול דעת נמוכה – עד כדי הפיכתה של ועדת שרים לביטחון לחותמת גומי, דבר הנוגד את המשפט המנהלי". אולם, כאמור, הצעת החוק אושרה פה אחד לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.

בתוך כך, הוועדה אישרה היום, לקריאה שנייה ושלישית, גם תיקון לחוק העונשין, שיאסור על עבריין מורשע שנגזר עליו עבודות שירות, לצאת מהארץ בתקופת ריצוי עונשו.

נציגת משרד המשפטים, עו"ד ענת זוהר, אמרה: "נדרש לתקן את החוק כך שמורשעים שנידונים לעבודות שירות, לא יוכלו לצאת מהארץ בתקופת ריצוי עונשם. למעט בנסיבות מיוחדות וחריגות, בהן הממונה יוסמך לאשר לעובד שירות לצאת לחו"ל, בדומה לתנאים בהם אסיר במאסר בפועל מורשה לצאת לחו"ל".

הממונה על עבודות שירות בשב"ס, גנ"מ לאה קליינר, אמרה כי עפ"י נתוני שב"ס, כ-30 חייבי מאסר עזבו את הארץ ולא שבו.

חברי הכנסת, דוד רותם, יצחק הרצוג ואברהם מיכאלי, תבעו מהממונה על עבודות השירות להביא לאישור הוועדה תקנות, ובהם קריטריונים – באילו תנאים יותר לעובדי שירות לצאת לחו"ל.