ביש"ע סבורים כי יהיה רוב לחוק ההסדרה

לפי הערכות של מתיישבי שכונת האולפנה, ייתכן מאוד שחוק ההסדרה לא רק שיעלה, אלא שיהיה לו גם רוב. "אם הליכוד וביבי רוצים לשרוד, עליהם להצביע לחוק ההסדרה". לדברי שובת הרעב, הרב יהודה יפרח, הפרקליטות מצויה בנתק מהממשלה ומונעת מעמדות פוליטיות

ביש"ע סבורים כי יהיה רוב לחוק ההסדרה

לפי הערכות של מתיישבי שכונת האולפנה, ייתכן מאוד שחוק ההסדרה לא רק שיעלה, אלא שיהיה לו גם רוב. "אם הליכוד וביבי רוצים לשרוד, עליהם להצביע לחוק ההסדרה". לדברי שובת הרעב, הרב יהודה יפרח, הפרקליטות מצויה בנתק מהממשלה ומונעת מעמדות פוליטיות

לפי הערכות של מתיישבי שכונת האולפנה, ייתכן מאוד שחוק ההסדרה לא רק שיעלה, אלא שיהיה לו גם רוב. "אם הליכוד וביבי רוצים לשרוד, עליהם להצביע לחוק ההסדרה". לדברי שובת הרעב, הרב יהודה יפרח, הפרקליטות מצויה בנתק מהממשלה ומונעת מעמדות פוליטיות

מאת טובה אבן חן

בניגוד להערכות כי חוק ההסדרה לא יעלה מחר בסופו של דבר, וכי גם אם הוא יעלה לא יהיה לו רוב, פעילי הימין וראשי ההתיישבות ביש"ע אומרים אחרת.

בנציגות שכונת האולפנה אומרים הבוקר, שאם הליכוד חפץ להמשיך להתקיים, ואם ראש הממשלה רוצה להמשיך לכהן ככזה, חייבים להעביר את חוק ההסדרה. לטענתם החוק יעלה מחר בכל מקרה, וחברי הכנסת יצטרכו לשקול את התוצאות אם הם יתנגדו.

גבעת האולפנה (צילום: מתוך דף הפייסבוק של מטה המאבק)
גבעת האולפנה (צילום: מתוך דף הפייסבוק של מטה המאבק)

לקראת ההצבעה על חוק ההסדרה, נערך השבוע על ידי המטה הלאומי בליכוד משאל מתפקדים. המשאל נערך באמצעות הטלפון, ונשלח אל 112,983 מתפקדי הליכוד, 83,239 מהם ענו לשיחה ושמעו את ההודעה הבאה: "חבר ליכוד יקר שלום. "חבר ליכוד יקר, שלום. ביום רביעי הקרוב תצביע הכנסת על 'חוק ההסדרה' שנועד למנוע את הרס בנייני שכונת האולפנה בבית אל. השרים יעלון, שלום, כץ, סער, לבנת, ארדן, שטייניץ, פלד וכחלון התבטאו בחודשים האחרונים בעד חוק ההסדרה. אילו שרים אלה לא יתמכו בהצעת החוק או יתחמקו מהשתתפות בהצבעה, כיצד ישפיע הדבר על הצבעתך עבורם בבחירות המקדימות הקרובות בליכוד?"

מבין 65,390 הנבדקים נמצא, כי 73 אחוז יסירו את תמיכתם משרי הליכוד אשר יצביעו נגד חוק ההסדרה.

לפי דברים שאמר היום השר אטיאס מש"ס וגורמים במפלגת ישראל ביתנו, לא מסתמן כי החברות בקואליציה מעוניינת במשבר. נראה כי ראש הממשלה מעוניין עוד פחות במשבר שכזה.על כן, התחושה בקרב ראשי יש"ע היא, כי אם החוק יעלה לדיון ויהיה בו חופש הצבעה, בנימין נתניהו לא יפטר שרים שיצביעו בעד החוק, ובניגוד לעמדת רוה"מ, יעלון, בגין ומרידור. עמדה זאת מנוגדת לעמדת ראש הממשלה, כפי שהובעה הערב: לא לאפשר לשרי הממשלה ולסגני השרים להצביע בעד חוק ההסדרה שיעלה מחר להצבעה. נתניהו החליט כי שר שיצביע בעד החוק, יפוטר.

הדיון שהתקיים הבוקר בוועדה לביקורת המדינה, ונקבע לבקשתו של ח"כ כ"ץ (כצ'לה), ששובת רעב, היה סוער ונוקב. השתתפו בו  נציגי משרד מבקר המדינה, משרד המשפטים, משרד הביטחון וצה"ל, המועצה המקומית בית אל, תנועת ההתיישבות אמנה, המשרד לביטחון הפנים, מועצת יש"ע, תנועת רגבים ועוד.

דעה מרעננת הובעה בשלהי הדיון על ידי הרב יהודה יפרח, אשר שובת רעב זה היום השמיני, במחאה על פינוי גבעת האולפנה. יפרח הוא תושב עמונה, אשר עורך את המוסף השבועי "צדק" בעיתון מקור ראשון, ובנוסף לידע התורני הנרחב הוא בעל תואר שני בפילוסופיה ועסוק בכתיבת דוקטורט. לאחר התלבטות לא פשוטה, החליט יפרח לפתוח בשביתת רעב ולנטוש באופן זמני את "מקור ראשון".  כפי שאמר לאתר "כיפה", "ישנם רגעים שבהם צריך לשים את כל השיקולים האישיים בצד, כי הסוגיה שעומדת על הפרק חשובה ובוערת יותר, ניסיתי להציע את הרעיון לחברים, אבל הבנתי מהר שאם לא אעשה את הצעד הראשון, שום דבר לא יקרה והשטח יישאר רדום. ימים יגידו אם הצעד היה מוצדק".

יפרח שוחח עם מגפון היום והרחיב את מה שואמר הבוקר בוועדה: "יש ברשותי את המסמך, שהוגש על ידי חנן מלצר, שכיום שופט בבית המשפט העליון, מן התקופה שבה היה עורך הדין של  מגרון. בתשובת מגרון לעתירה של שלום עכשיו על פינוי הישוב. מלצר  מוכיח שם, כי חוק הקרקעות העותמאני, הקיים ביו"ש, כולל למעשה את כל הסעדים המוצעים בחוק ההסדרה של ח"כ זבולון אורלב. ברם, למרות שהדבר ידוע לפרקליטות, היא לא התייחסה לכך לא בתשובתה לעניין פינוי מגרון וכך לא גילתה את דעתה בנושא במסגרת תשובתה לבג"ץ בנוגע לגבעת האולפנה". לפיכך, טען יפרח הבוקר באוזני הוועדה, "מתברר שיש נתק בין הפרקליטות לבין הממשלה, ונוצר הרושם כי היא מונעת ממניעים פוליטיים."

יעקב כץ, כצלה (צילום יקימדיה)
לא ידידים. יעקב כץ, כצלה (צילום יקימדיה)

יו"ר האיחוד הלאומי, ח"כ יעקב כץ (כצל'ה), פנה לשר בני בגין ואמר: "בשם הדין וללא רחמים אתה הורס, אתה קורע את הציבור הגדול והמרכזי ביותר במדינת ישראל, שנושא על גבו את ענייני הצבא והמדינה, הכול בשם מידת הדין שאין בה רחמים, מידת סדום. גיליתי באיזו רחמנות ועדינות אתה מטפל בבדואים ובאיזה רוע לב וזדוניות אתה מטפל בציבור המתנחלים. אתה מביא לקריעת המחנה הלאומי, מביא לפצע נוסף שנפתח והרס החברה הישראלית ולכן אני אומר לך, שאתה היית ידידי, אך אנחנו לא ידידים. אדם שאומר אין מידת רחמים רק מידת דין. אתם הולכם בדרך קלוקלת ולכן הממשלה הזו תיפול".

על כך השיב בני בגין, לאחר הסבר ארוך ומלומד על המחדל שהביא למבוי הסתום בנושא גבעת האולפנה, שאביו נהג לומר שהמילה "ידיד" היא "יד" ועוד "יד", כלומר, מחייבת הדדיות.

מקים שכונת האולפנה, יואל צור, סיפר בדיון בוועדה, כי הרכישה הייתה לאחר שאשתו איטה ובנו אפרים נרצחו: "אחרי שגמרנו את הרכישה והקמנו את המבנים רק ב-2007, התברר שכנראה קנינו את האדמה מהאדם הלא נכון".

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי), אמר: "בזמנו, אחרי הרצח של איטה ואפרים, נקראתי לראש הממשלה נתניהו ללשכתו והוא שאל מה אפשר לעשות ואמר לי 'תבנו תבנו' ".

תושבת שכונת האולפנה, רעות לרר, אמרה בדיון:  "אנחנו מרגישים כמו בובות שמזיזים ממקום למקום. מזיזים בתים כמו לגו. אף אחד לא דיבר איתנו, אנחנו תורמים למדינה מה שאנחנו יכולים, משרתים במילואים. ציבור שתורם למדינה. זה נותן תחושה קשה".

אלדד (צילום: אתר הכנסת)
שהמדינה תחזור לבג"ץ. אלדד (צילום: אתר הכנסת)

ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי): "אנו מנסים לבקר פה את עמדת המדינה ומנסים לבדוק אם יש אפשרות שהמדינה תחזור לבג"ץ ותטען אחרת. נניח שהמדינה שגתה בעמדתה כלפי בג"ץ, מדוע לא תבוא ותגיד: טעינו, ואנו מבקשים לתת עמדה חדשה?". הוא הסביר כי על המדינה לתת את טענות השופטים עצמם, לפיהם הרכישה בוצעה בתום לב והרוכשים התמימים ייפגעו ולכן מבקשים שלא יהרסו.

נציג תנועת רגבים אמר בדיון: "כמי שמופיע בערך פעמיים בשבוע, עשרות דיונים בשנה, על בנייה בלתי חוקית – חלקם דיונים של תנועת 'יש דין' וחלקם של תנועת "רגבים' – ההתייחסות של הפרקליטות היא שונה לחלוטין. בנוגע לגבעת האולפנה, המדינה לא טענה טענות סף כלשהן."

בנוגע לפסיקת בג"ץ בשכונת האולפנה אמר: "הופתעתי לשמוע שיש מדיניות של הסרה כללית, שכל בית שנבנה על קרקע פרטית ייהרס ללא שיקול דעת. אם זו המדיניות, זו מדיניות שנוגדת את הפסיקה של בית המשפט העליון בשני העשורים האחרונים".

חבר הכנסת ראלב מג'אדלה (העבודה) אמר למשפחות: "אנחנו יודעים שאתם נפלתם לרמאות אחת גדולה ואתם עשיתם את זה בתמימות". הוא ציין כי על ח"כ יעקב כץ (כצל'ה) להודיע שהוא היה אחד משלושת המנהלים שבנו את שכונת האולפנה, "יש גורם רשמי בחטיבה להתיישבות, שמודיע שהיה רישום כוזב והטעיה במתכוון".

בתגובה אמר ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי): "בג"ץ הוא לא עסק חברתי, זה לא סופרמרקט, הוויכוח הוא על שלטון החוק. האם אנחנו הולכים עם שלטון החוק או מזלזלים. אין שום קשר למשפחות התמימות שנפלו לרישום כוזב במרמה ובכוונה תחילה". עוד אמר: "הקרקע היא פרטית ומי שנתן לאנשים מסמכים כוזבים, כדי שיבנו את הבתים, רימה אותם ביודעין. מי שעשה את זה צריך לשלם את המחיר. צריך להביא את האנשים שמעלו באמונם של הציבור ורימו אותם. הם צריכים לשאת באחריות הכבדה".

תושבת שכונת האולפנה, רעות לרר, הוסיפה: "אין ציבור שמחשיב את המדינה כמונו. אנחנו מכבדים אותה ואומרים עליה הלל מיום היווסדה. אין כלום בין שלטון החוק לבין מה שקורה כאן ולא מוסרי לזרוק אותי מהבית בגלל זה. מדובר כאן על שלטון הפרקליטות".

ח"כ שלמה מולה (קדימה): "התארחתי אצל המשפחות. כאב נורא, שאי אפשר אפילו לבטא. המשפחות ישבו בדין, המדינה חיברה אותן למים וחייבים לחקור את מה שהיה. בקצה אני סבור שאין צורך בחקיקה. אנחנו לא יכולים לבוא ולהגיד: איננו מקיימים פס"ד חלוט. לא יכול להיות שיוציאו משפחות בלי לבדוק מה קרה. אני רוצה לדעת, אם כשהם קיבלו משכנתה, הם ביררו ושאלו. הם לא עלו כמו גנבים בלילה. ההתייחסות של המדינה צריכה להיות של קבלה. לא יכול להיות שהמדינה תשקר להם. ראש הממשלה והשרים משקרים להם ומשלים אותם. אני מעדיף שיאמרו להם את האמת בפרצוף. אני חושב שזה חבל שלא מצאו פתרון הוגן בלי לפגוע בשלטון החוק. מה שקרה בכל השנים חייב להיבדק".

בגין (צילום: אתר הכנסת)
חוק ההסדרה לא מועיל להתיישבות. בגין (צילום: אתר הכנסת)

השר בגין: "היו"ר יודע שאני בסידור הקודם לא הייתי מוכרח להיות כאן, וחשבתי שאני צריך להיות כאן. בדרך כלל אני משתדל לא להטיל אחריות על פקידים במקום על חבר הממשלה. האחריות היא על הממשלה תמיד, וגם על מחדל. מהי מדיניות הממשלה? מדיניות הממשלה הזו לגבי ההתיישבות היא הרחבתה והעמקתה בתנאים מדיניים לא פשוטים. הממשלה הזו לא מבחינה, כמו ממשלות שונות, בין ישובים שונים וגושי התיישבות שונים, מבחינת הצורך והמעשה לגבי השרשה שלנו בחלקים האלה של מולדת היהודים. העובדה, על פי הבנתי, שיש היום קרוב ל-360 אלף יהודים בשומרון וביהודה מתבססת בהחלטות של בית המשפט העליון ובעזרה במשך שנים של פרקליטות המדינה.

"קשה היה לעשות את זה אחרת. לכן אני לא מסכים לכאלה הערות לגבי הפרקליטות. לא תמיד יש הסכמות, יש דיונים לתוך הלילה כדי להגיע להסכמות. הפרקליטות רבת סמכויות ורבת עוצמה כלפי כולי עלמא. אלא שהסמכויות שלה מוגבלות ע"י המסגרת החוקית. לדידי, מוסד היועה"מ לממשלה מדריך אותה ואותי (ממשלה) בפרשנות לגבי גבולות הסמכות של הממשלה כדי שלא לחרוג מהגבולות הללו. הוא רק מסביר לנו שלא יוכל להגן על החלטות הממשלה בפני בית המשפט העליון. יתכן שלעתים לא רק שיש מחלוקת, אפשר גם לטעות, בסופו של דבר חייבת להיות מסגרת שבתוכה אנו פועלים.

"הלכנו לבג"ץ בניסיון להביא החלטה אחרת בנוגע לחמשת הבתים. לא קיבלו את דעתנו ולא שעו לבקשתנו. מבחינתי, השופטים טעו. באנו עם בקשה אחרת, חשבנו שאנו רואים ראייה נכונה ורחבה את תקנת הציבור. לפני שהלכנו לבג"ץ הסברתי שהמחיר של הטעות אם יתברר שיש קושי עם הבעלות, שכל מה שעל קרקע פרטית יהרס. כך גם אמרה אמרה הפרקליטה שייצגה את המדינה. לא אמרו שם שיש שיקולים, שיש נשמות, ילדים…  אבל אפשר היה להבין גם מסקירתו של היועה"מ וגם של מנהלת מחלקת הבג"צים, שמדובר במקרה מיוחד. מחוץ להרחבה של השטח המוניציפלי.

השר בני בגין, אם כן, אינו חושש מ'אפקט דומינו', בנוגע ליישום המדיניות לגבי בתים נוספים ביו"ש. עוד אמר: "אנחנו אכן במיצר. כולנו מבינים את הבעייתיות, יש לנו ילדים ונכדים, כל אחד מבין באילו קשיים עומדות המשפחות. לעתים יש להבחין בין שתי רעות לשלוש רעות. הכול רע, שום דבר כאן לא טוב, אנחנו חייבים לקבל את ההחלטות שלנו על פי החלטות של הממשלה. אני חושב, לפי מיטב הבנתי, שחוק ההסדרה לא מועיל לעניין זה. שמעתי אנשים שאמרו לי – בג"ץ אמר אז מה? לו מישהו חושב שיש לממשלה דרגת חופש לא לקיים את החלטת בג"ץ, אני חושב שלא. אין פתרון ישים אחר. שמענו בתשומת לב את דעתם של אנשים. אם יהיה פתרון, נשקול אותו".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

2 Comments

  1. יהודה דורנר
    6 ביוני 2012 @ 7:37

    אני נוטה להאמין ליואל צור, למשל – שבנו ורעייתו נרצחו בדרכם הביתה, לבית אל – ושעל שמם בנו את השכונה. הם שילמו במיטב כספם על הקרקע, ורק ב 2007 גילו שהם קנו מגורם פיקטיבי. גניבת הדעת מצויה אצל ארגונים שכל מטרתם היא לקעקע את מפעל ההתיישבות. אף ערבי לא נושל משום טרש ביו"ש. חוצפה

  2. חחח
    6 ביוני 2012 @ 4:21

    מה לגבי הדיבר לא תגנוב? נראה לי דילגתם על הקטע הזה…

לפי הערכות של מתיישבי שכונת האולפנה, ייתכן מאוד שחוק ההסדרה לא רק שיעלה, אלא שיהיה לו גם רוב. "אם הליכוד וביבי רוצים לשרוד, עליהם להצביע לחוק ההסדרה". לדברי שובת הרעב, הרב יהודה יפרח, הפרקליטות מצויה בנתק מהממשלה ומונעת מעמדות פוליטיות

מאת טובה אבן חן

בניגוד להערכות כי חוק ההסדרה לא יעלה מחר בסופו של דבר, וכי גם אם הוא יעלה לא יהיה לו רוב, פעילי הימין וראשי ההתיישבות ביש"ע אומרים אחרת.

בנציגות שכונת האולפנה אומרים הבוקר, שאם הליכוד חפץ להמשיך להתקיים, ואם ראש הממשלה רוצה להמשיך לכהן ככזה, חייבים להעביר את חוק ההסדרה. לטענתם החוק יעלה מחר בכל מקרה, וחברי הכנסת יצטרכו לשקול את התוצאות אם הם יתנגדו.

גבעת האולפנה (צילום: מתוך דף הפייסבוק של מטה המאבק)
גבעת האולפנה (צילום: מתוך דף הפייסבוק של מטה המאבק)

לקראת ההצבעה על חוק ההסדרה, נערך השבוע על ידי המטה הלאומי בליכוד משאל מתפקדים. המשאל נערך באמצעות הטלפון, ונשלח אל 112,983 מתפקדי הליכוד, 83,239 מהם ענו לשיחה ושמעו את ההודעה הבאה: "חבר ליכוד יקר שלום. "חבר ליכוד יקר, שלום. ביום רביעי הקרוב תצביע הכנסת על 'חוק ההסדרה' שנועד למנוע את הרס בנייני שכונת האולפנה בבית אל. השרים יעלון, שלום, כץ, סער, לבנת, ארדן, שטייניץ, פלד וכחלון התבטאו בחודשים האחרונים בעד חוק ההסדרה. אילו שרים אלה לא יתמכו בהצעת החוק או יתחמקו מהשתתפות בהצבעה, כיצד ישפיע הדבר על הצבעתך עבורם בבחירות המקדימות הקרובות בליכוד?"

מבין 65,390 הנבדקים נמצא, כי 73 אחוז יסירו את תמיכתם משרי הליכוד אשר יצביעו נגד חוק ההסדרה.

לפי דברים שאמר היום השר אטיאס מש"ס וגורמים במפלגת ישראל ביתנו, לא מסתמן כי החברות בקואליציה מעוניינת במשבר. נראה כי ראש הממשלה מעוניין עוד פחות במשבר שכזה.על כן, התחושה בקרב ראשי יש"ע היא, כי אם החוק יעלה לדיון ויהיה בו חופש הצבעה, בנימין נתניהו לא יפטר שרים שיצביעו בעד החוק, ובניגוד לעמדת רוה"מ, יעלון, בגין ומרידור. עמדה זאת מנוגדת לעמדת ראש הממשלה, כפי שהובעה הערב: לא לאפשר לשרי הממשלה ולסגני השרים להצביע בעד חוק ההסדרה שיעלה מחר להצבעה. נתניהו החליט כי שר שיצביע בעד החוק, יפוטר.

הדיון שהתקיים הבוקר בוועדה לביקורת המדינה, ונקבע לבקשתו של ח"כ כ"ץ (כצ'לה), ששובת רעב, היה סוער ונוקב. השתתפו בו  נציגי משרד מבקר המדינה, משרד המשפטים, משרד הביטחון וצה"ל, המועצה המקומית בית אל, תנועת ההתיישבות אמנה, המשרד לביטחון הפנים, מועצת יש"ע, תנועת רגבים ועוד.

דעה מרעננת הובעה בשלהי הדיון על ידי הרב יהודה יפרח, אשר שובת רעב זה היום השמיני, במחאה על פינוי גבעת האולפנה. יפרח הוא תושב עמונה, אשר עורך את המוסף השבועי "צדק" בעיתון מקור ראשון, ובנוסף לידע התורני הנרחב הוא בעל תואר שני בפילוסופיה ועסוק בכתיבת דוקטורט. לאחר התלבטות לא פשוטה, החליט יפרח לפתוח בשביתת רעב ולנטוש באופן זמני את "מקור ראשון".  כפי שאמר לאתר "כיפה", "ישנם רגעים שבהם צריך לשים את כל השיקולים האישיים בצד, כי הסוגיה שעומדת על הפרק חשובה ובוערת יותר, ניסיתי להציע את הרעיון לחברים, אבל הבנתי מהר שאם לא אעשה את הצעד הראשון, שום דבר לא יקרה והשטח יישאר רדום. ימים יגידו אם הצעד היה מוצדק".

יפרח שוחח עם מגפון היום והרחיב את מה שואמר הבוקר בוועדה: "יש ברשותי את המסמך, שהוגש על ידי חנן מלצר, שכיום שופט בבית המשפט העליון, מן התקופה שבה היה עורך הדין של  מגרון. בתשובת מגרון לעתירה של שלום עכשיו על פינוי הישוב. מלצר  מוכיח שם, כי חוק הקרקעות העותמאני, הקיים ביו"ש, כולל למעשה את כל הסעדים המוצעים בחוק ההסדרה של ח"כ זבולון אורלב. ברם, למרות שהדבר ידוע לפרקליטות, היא לא התייחסה לכך לא בתשובתה לעניין פינוי מגרון וכך לא גילתה את דעתה בנושא במסגרת תשובתה לבג"ץ בנוגע לגבעת האולפנה". לפיכך, טען יפרח הבוקר באוזני הוועדה, "מתברר שיש נתק בין הפרקליטות לבין הממשלה, ונוצר הרושם כי היא מונעת ממניעים פוליטיים."

יעקב כץ, כצלה (צילום יקימדיה)
לא ידידים. יעקב כץ, כצלה (צילום יקימדיה)

יו"ר האיחוד הלאומי, ח"כ יעקב כץ (כצל'ה), פנה לשר בני בגין ואמר: "בשם הדין וללא רחמים אתה הורס, אתה קורע את הציבור הגדול והמרכזי ביותר במדינת ישראל, שנושא על גבו את ענייני הצבא והמדינה, הכול בשם מידת הדין שאין בה רחמים, מידת סדום. גיליתי באיזו רחמנות ועדינות אתה מטפל בבדואים ובאיזה רוע לב וזדוניות אתה מטפל בציבור המתנחלים. אתה מביא לקריעת המחנה הלאומי, מביא לפצע נוסף שנפתח והרס החברה הישראלית ולכן אני אומר לך, שאתה היית ידידי, אך אנחנו לא ידידים. אדם שאומר אין מידת רחמים רק מידת דין. אתם הולכם בדרך קלוקלת ולכן הממשלה הזו תיפול".

על כך השיב בני בגין, לאחר הסבר ארוך ומלומד על המחדל שהביא למבוי הסתום בנושא גבעת האולפנה, שאביו נהג לומר שהמילה "ידיד" היא "יד" ועוד "יד", כלומר, מחייבת הדדיות.

מקים שכונת האולפנה, יואל צור, סיפר בדיון בוועדה, כי הרכישה הייתה לאחר שאשתו איטה ובנו אפרים נרצחו: "אחרי שגמרנו את הרכישה והקמנו את המבנים רק ב-2007, התברר שכנראה קנינו את האדמה מהאדם הלא נכון".

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי), אמר: "בזמנו, אחרי הרצח של איטה ואפרים, נקראתי לראש הממשלה נתניהו ללשכתו והוא שאל מה אפשר לעשות ואמר לי 'תבנו תבנו' ".

תושבת שכונת האולפנה, רעות לרר, אמרה בדיון:  "אנחנו מרגישים כמו בובות שמזיזים ממקום למקום. מזיזים בתים כמו לגו. אף אחד לא דיבר איתנו, אנחנו תורמים למדינה מה שאנחנו יכולים, משרתים במילואים. ציבור שתורם למדינה. זה נותן תחושה קשה".

אלדד (צילום: אתר הכנסת)
שהמדינה תחזור לבג"ץ. אלדד (צילום: אתר הכנסת)

ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי): "אנו מנסים לבקר פה את עמדת המדינה ומנסים לבדוק אם יש אפשרות שהמדינה תחזור לבג"ץ ותטען אחרת. נניח שהמדינה שגתה בעמדתה כלפי בג"ץ, מדוע לא תבוא ותגיד: טעינו, ואנו מבקשים לתת עמדה חדשה?". הוא הסביר כי על המדינה לתת את טענות השופטים עצמם, לפיהם הרכישה בוצעה בתום לב והרוכשים התמימים ייפגעו ולכן מבקשים שלא יהרסו.

נציג תנועת רגבים אמר בדיון: "כמי שמופיע בערך פעמיים בשבוע, עשרות דיונים בשנה, על בנייה בלתי חוקית – חלקם דיונים של תנועת 'יש דין' וחלקם של תנועת "רגבים' – ההתייחסות של הפרקליטות היא שונה לחלוטין. בנוגע לגבעת האולפנה, המדינה לא טענה טענות סף כלשהן."

בנוגע לפסיקת בג"ץ בשכונת האולפנה אמר: "הופתעתי לשמוע שיש מדיניות של הסרה כללית, שכל בית שנבנה על קרקע פרטית ייהרס ללא שיקול דעת. אם זו המדיניות, זו מדיניות שנוגדת את הפסיקה של בית המשפט העליון בשני העשורים האחרונים".

חבר הכנסת ראלב מג'אדלה (העבודה) אמר למשפחות: "אנחנו יודעים שאתם נפלתם לרמאות אחת גדולה ואתם עשיתם את זה בתמימות". הוא ציין כי על ח"כ יעקב כץ (כצל'ה) להודיע שהוא היה אחד משלושת המנהלים שבנו את שכונת האולפנה, "יש גורם רשמי בחטיבה להתיישבות, שמודיע שהיה רישום כוזב והטעיה במתכוון".

בתגובה אמר ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי): "בג"ץ הוא לא עסק חברתי, זה לא סופרמרקט, הוויכוח הוא על שלטון החוק. האם אנחנו הולכים עם שלטון החוק או מזלזלים. אין שום קשר למשפחות התמימות שנפלו לרישום כוזב במרמה ובכוונה תחילה". עוד אמר: "הקרקע היא פרטית ומי שנתן לאנשים מסמכים כוזבים, כדי שיבנו את הבתים, רימה אותם ביודעין. מי שעשה את זה צריך לשלם את המחיר. צריך להביא את האנשים שמעלו באמונם של הציבור ורימו אותם. הם צריכים לשאת באחריות הכבדה".

תושבת שכונת האולפנה, רעות לרר, הוסיפה: "אין ציבור שמחשיב את המדינה כמונו. אנחנו מכבדים אותה ואומרים עליה הלל מיום היווסדה. אין כלום בין שלטון החוק לבין מה שקורה כאן ולא מוסרי לזרוק אותי מהבית בגלל זה. מדובר כאן על שלטון הפרקליטות".

ח"כ שלמה מולה (קדימה): "התארחתי אצל המשפחות. כאב נורא, שאי אפשר אפילו לבטא. המשפחות ישבו בדין, המדינה חיברה אותן למים וחייבים לחקור את מה שהיה. בקצה אני סבור שאין צורך בחקיקה. אנחנו לא יכולים לבוא ולהגיד: איננו מקיימים פס"ד חלוט. לא יכול להיות שיוציאו משפחות בלי לבדוק מה קרה. אני רוצה לדעת, אם כשהם קיבלו משכנתה, הם ביררו ושאלו. הם לא עלו כמו גנבים בלילה. ההתייחסות של המדינה צריכה להיות של קבלה. לא יכול להיות שהמדינה תשקר להם. ראש הממשלה והשרים משקרים להם ומשלים אותם. אני מעדיף שיאמרו להם את האמת בפרצוף. אני חושב שזה חבל שלא מצאו פתרון הוגן בלי לפגוע בשלטון החוק. מה שקרה בכל השנים חייב להיבדק".

בגין (צילום: אתר הכנסת)
חוק ההסדרה לא מועיל להתיישבות. בגין (צילום: אתר הכנסת)

השר בגין: "היו"ר יודע שאני בסידור הקודם לא הייתי מוכרח להיות כאן, וחשבתי שאני צריך להיות כאן. בדרך כלל אני משתדל לא להטיל אחריות על פקידים במקום על חבר הממשלה. האחריות היא על הממשלה תמיד, וגם על מחדל. מהי מדיניות הממשלה? מדיניות הממשלה הזו לגבי ההתיישבות היא הרחבתה והעמקתה בתנאים מדיניים לא פשוטים. הממשלה הזו לא מבחינה, כמו ממשלות שונות, בין ישובים שונים וגושי התיישבות שונים, מבחינת הצורך והמעשה לגבי השרשה שלנו בחלקים האלה של מולדת היהודים. העובדה, על פי הבנתי, שיש היום קרוב ל-360 אלף יהודים בשומרון וביהודה מתבססת בהחלטות של בית המשפט העליון ובעזרה במשך שנים של פרקליטות המדינה.

"קשה היה לעשות את זה אחרת. לכן אני לא מסכים לכאלה הערות לגבי הפרקליטות. לא תמיד יש הסכמות, יש דיונים לתוך הלילה כדי להגיע להסכמות. הפרקליטות רבת סמכויות ורבת עוצמה כלפי כולי עלמא. אלא שהסמכויות שלה מוגבלות ע"י המסגרת החוקית. לדידי, מוסד היועה"מ לממשלה מדריך אותה ואותי (ממשלה) בפרשנות לגבי גבולות הסמכות של הממשלה כדי שלא לחרוג מהגבולות הללו. הוא רק מסביר לנו שלא יוכל להגן על החלטות הממשלה בפני בית המשפט העליון. יתכן שלעתים לא רק שיש מחלוקת, אפשר גם לטעות, בסופו של דבר חייבת להיות מסגרת שבתוכה אנו פועלים.

"הלכנו לבג"ץ בניסיון להביא החלטה אחרת בנוגע לחמשת הבתים. לא קיבלו את דעתנו ולא שעו לבקשתנו. מבחינתי, השופטים טעו. באנו עם בקשה אחרת, חשבנו שאנו רואים ראייה נכונה ורחבה את תקנת הציבור. לפני שהלכנו לבג"ץ הסברתי שהמחיר של הטעות אם יתברר שיש קושי עם הבעלות, שכל מה שעל קרקע פרטית יהרס. כך גם אמרה אמרה הפרקליטה שייצגה את המדינה. לא אמרו שם שיש שיקולים, שיש נשמות, ילדים…  אבל אפשר היה להבין גם מסקירתו של היועה"מ וגם של מנהלת מחלקת הבג"צים, שמדובר במקרה מיוחד. מחוץ להרחבה של השטח המוניציפלי.

השר בני בגין, אם כן, אינו חושש מ'אפקט דומינו', בנוגע ליישום המדיניות לגבי בתים נוספים ביו"ש. עוד אמר: "אנחנו אכן במיצר. כולנו מבינים את הבעייתיות, יש לנו ילדים ונכדים, כל אחד מבין באילו קשיים עומדות המשפחות. לעתים יש להבחין בין שתי רעות לשלוש רעות. הכול רע, שום דבר כאן לא טוב, אנחנו חייבים לקבל את ההחלטות שלנו על פי החלטות של הממשלה. אני חושב, לפי מיטב הבנתי, שחוק ההסדרה לא מועיל לעניין זה. שמעתי אנשים שאמרו לי – בג"ץ אמר אז מה? לו מישהו חושב שיש לממשלה דרגת חופש לא לקיים את החלטת בג"ץ, אני חושב שלא. אין פתרון ישים אחר. שמענו בתשומת לב את דעתם של אנשים. אם יהיה פתרון, נשקול אותו".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

2 Comments

  1. יהודה דורנר
    6 ביוני 2012 @ 7:37

    אני נוטה להאמין ליואל צור, למשל – שבנו ורעייתו נרצחו בדרכם הביתה, לבית אל – ושעל שמם בנו את השכונה. הם שילמו במיטב כספם על הקרקע, ורק ב 2007 גילו שהם קנו מגורם פיקטיבי. גניבת הדעת מצויה אצל ארגונים שכל מטרתם היא לקעקע את מפעל ההתיישבות. אף ערבי לא נושל משום טרש ביו"ש. חוצפה

  2. חחח
    6 ביוני 2012 @ 4:21

    מה לגבי הדיבר לא תגנוב? נראה לי דילגתם על הקטע הזה…

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן