קופות הגמל וההשתלמות מתהדרות בהישגיהן. גם העיתונים מפרסמים דירוגים לפיהם יש פער משמעותי בין הקופות. אך מתחת לכל התפאורה הזאת מסתתרת אמת מטרידה. הפתרון דווקא פשוט – לאפשר מסלולים לא מנוהלים ללא דמי ניהול

מאת סבירם ליאור

"שלום, אני מתקשר אליכם מכיוון שאני לא מרוצה מנושא דמי הניהול הגבוהים בקופת הגמל שלי. איזה תנאים אתם מציעים?"

נציגת קופת הגמל עונה מה שעונה.

אני: "זה בדיוק דמי הניהול שאני משלם עכשיו, אז למה שאני אעבור?"

נציגת קופת הגמל אפילו לא טורחת להסביר לי כמה שהם טובים ומסכמת בקצרה, כאילו אני מטריד אותה: "אלו הם התנאים שלנו".

ידוע כבר שקרנות הנאמנות חותכות לנו בין רבע לשליש מהקפי החסכונות לפנסיה על ידי עמלות ניהול שערורייתיות. לאחרונה אף ריכז נושא זה תשומת לב וצעדים ינקטו להגבלת דמי הניהול עד ינואר 2014 לרמה של עד 1.05%.למרות זאת, דמי הניהול הם רק חלק אחד בסיפור על חברות, הגורמות יותר נזק מתועלת עבור לקוחותיהם.

קופות הגמל (וההשתלמות, ואם כבר מדברים על זה אז קרנות נאמנות בכלל) מתהדרות חדשות לבקרים בפרסומות ענק אילו מהן יותר טובה, בניסיון למשוך אותנו מאחת לאחרת. זו מפרסמת תשואה כזאת והאחרת משיבה לה בתשואה אף יותר גבוהה, אם כוללים כמה פרמטרים כאלו ומחסירים אחרים.

ידוע שהקופות בוחרות את הנתונים כך שיציגו את התמונה שמראה אותן הכי טוב. לכן קיימת חשיבות רבה בעיני הציבור לגורמים אובייקטיבים, כגון עיתונים שיציגו נתוני אמת. מדי תקופה עיתונים מקדישים כתבות ומציגים טבלאות המשוות בין קופות גמל ואכן, בטבלאות ניכרים פערים גדולים בין החברות.

אתה עשוי לחשוב שהנה, שחור על גבי לבן, נתון לך שיש חברות טובות ויש פחות טובות, אבל האמת המכאיבה, או שצריך לומר המחרידה, היא שרובן המכריע הן חברות כושלות.

קל מאוד לבדוק ולראות. מערכת גמל נט באתר משרד האוצר מספקת את הכלים והנתונים והביצועים של כל קופות הגמל וההשתלמות והשוק לתקופה של עד עשר השנים האחרונות.

הנה ההוכחה בעין לטענות הנ"ל:

• הגרף הינו לארבע שנים לערך שהיא התקופה הארוכה ביותר בגמל נט שיש נתונים רלוונטיים לקופה ומסלול זה.
• ההשוואה בין מסלול המניות של החברה לבין תל אביב 100 היות ושם ניכר הניהול המקצועי וסיבות נוספות שלא נכנס להן כאן.

זה גרף של תשואת החברה שהופיעה לא מכבר בטבלאות ההשוואה כחברה מובילה. הקו הסגול הוא תשואות החברה מ 2006 ועד 2010 הקו השחור מתחת לסגול הוא תשואת מדד תל אביב 100 (מדד 100 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה).

האם צריך להסביר את הגרף?

הגרף מראה מה שידוע כבר מזמן לא רק בתחום קופות הגמל, אלא בכל תחום ניהול הכספים של קרנות השתלמות ונאמנות – רוב כמעט מוחלט של הגופים המנהלים לא מצליח להשיג אפילו את תשואת השוק לאורך זמן. במקרה הספציפי הזה החברה הנ"ל היא אכן הפסגה של ההישגים והצליחה בתקופה האמורה להשיג את תשואת מדד תל אביב 100 בכ-3% לשנה בממוצע.

אך לפני שאנחנו מתחילים לחגוג יש לקחת בחשבון כמה דברים. אחד הוא שגם ארבע שנים הוא לא זמן ארוך מספיק למדוד הישגים לאפיק השקעה כמו קופות גמל שמשקיעים בהן עשרות שנים. שנית, שמדובר רק על האפיק המנייתי, ומעט מאוד אנשים משקיעים רק באפיק המנייתי, כך שהתשואה העודפת תישחק בהרבה, אם כוללים את הגורמים הללו.

דמי הניהול שוחטים את הרווחים לאורך זמן 

אך הבעיה הרבה יותר עמוקה. אפילו אם התמזל מזלנו וכספנו מושקע בחברות הטובות ביותר שמצליחות להשיג את תשואת השוק, הרי מראש אנו יודעים שהיתרון הזה מחוסל ויותר על ידי דמי הניהול ששוחטים את הרווחים לאורך זמן לתשואה נחותה משמעותית מהתשואה שהשוק היה נותן לנו. ושוב, הבעיה אף יותר עמוקה. רוב מוחלט של החברות אפילו לא מצליחות להשיג את תשואת השוק, ובנוסף על זה לוקחים מאיתנו דמי ניהול. כלומר, רוב מוחלט מאיתנו נמצא במצב שהכספים שלו מועברים לגופים שיוצרים עבורו נזק בלתי הפיך בכספים שהוא אמור להשתמש בהם אחרי שלא יוכל לעבוד יותר.

ואפילו עוד יותר גרוע (כמו בהגדה של פסח דיינו, אבל הפוך), גם אם התמזל מזלנו וכספנו מושקע בחברת הניהול הטובה ביותר, ואפילו היא לא היתה גובה דמי ניהול. שמתם לב לגרף? מה אכפת לי אם היא יותר טובה מחברות אחרות? כאשר השוק נופל ב-30 אחוז והיא נופלת איתו. במצב כזה, מה זה משנה לי שהיא יותר טובה מחברות אחרות בכמה אחוזים? יופי, החברה האחרת הייתה מפסידה לי 30 אחוז מהכסף שלי בעוד זאת מפסידה לי רק 25 אחוז. אני ממש מאושר. אתם החכמים לא? אתם הייתם אמורים לדעת להימנע מהשקעה בחברות ספקולציה כמו השטות של דנקנר בקרדיט סוויס לא? אה, כן, וזה שנפלתם כמו עדר למינגים חסרי מוח יחד עם השוק לא מנע מכם להמשיך לקחת דמי ניהול תמורת ההפסד הנפלא שגרמתם לי. נכון?

הנחת היסוד שלנו בטעות יסודה. אנחנו מאמינים שאנחנו לא מבינים את שוק ההון, ולכן אנחנו נותנים את כספנו, שהרווחנו בזעת אפינו, לאנשים שכביכול אמורים להיות אנשי מקצוע. הם בוגרי האוניברסיטאות הכי יוקרתיות והמסלולים הכי מפרכים, עם הניסיון הכי אינטנסיבי בשוק ההון, שעוסקים במקצוע רוב היום השבוע והשנה. הם מצוידים במיטב מערכות המחשוב, הנתונים, תוכנות הניתוח, עשרות אנליסטים וקשרים ישירות לגופים אותם הם מסקרים. הם מנהלים את התיקים בצורה פרואקטיבית ופעילה, קונים מניות של חברות מצליחות ומוכרים מניות של חברות כושלות. ואחרי כל זה הם לא מצליחים להרויח יותר מבחירה פשוטה ויחסית סטטית של מאה חברות במשק? אז למה אנחנו משלמים להם בכלל, ולאן הכסף הזה הולך?

מבטיחים לנו ניהול שקול ובעצם גונבים לנו את כספי הפנסיה

על רקע כל זה, פלא שהמחאה החברתית לא ריכזה יותר אש בקופות הגמל, והגועל מחברות אלו לא מצא ביטוי יותר חריף מצעדה ברחוב. אבל האמת העגומה בסיפור של קופות הגמל שלנו היא, שבעוד שלמשקיע יש את האופציה לתת את הכסף שלו לחברה מנהלת או לא, לנו, המפרישים לקופות הגמל, אין ברירה. אין שום ברירה מלבד לתת את הכסף שלנו לגופים הללו, שמבטיחים לנו ניהול שקול ובעצם גונבים לנו את כספי הפנסיה.

שאלה אחת שנותרה ללא מענה היא, אם דמי הניהול הגבוהים לא משיגים ניהול, מה הם כן משיגים? אז ככה, הם משיגים את עלות מימון ההלואות שלקחו הקופות כדי לקנות אותן מהבנקים (למה העלות הזאת מגולגלת עלינו?), עמלות סוכנים (בבנקים לא היו כאלה. אבל היו להם שיטות אחרות לגלח אותנו), ולדרג הגבוה – משכורות, בונוסים, משרדים יפים, מכוניות, אירועים, חופשות מפנקות, מצנחי זהב, ללא קשר אם היו טובים או לא, וכיוצא בזאת.

העברת קופות הגמל וקרנות ההשתלמות מידי הבנקים לידי חברות הביטוח היתה הרפתקה כושלת, ששכבות שלמות של הציבור עוד עתידות לשלם את המחיר שלה בדיוק בזמן שהם יהיו הכי חלשים – בפנסיה. כאמור, לא היו חסרות בעיות בכך שהבנקים החזיקו בקופות הגמל, אבל במקום לפתור את הבעיה, יצרו בעיה אחרת. כך יוצא שהבנקים הרוויחו מעל ומעבר להוגן וחתכו להם נתח נאה מהחסכונות שלנו, ואז חברות הביטוח מרוויחות מעל ומעבר להוגן ולוקחות נתח נאה מהחסכונות שלנו, מנגנוני הפיקוח הממשלתיים מתנהגים בחלמאות, ורק אנחנו ממשיכים להפסיד בכל מהלך.

אז אם אי אפשר לסמוך על ה"מומחים", מה אפשר בכל זאת לעשות?

הפתרון למען האמת מאוד פשוט. כשקוף יכול לנהל את תיק ההשקעות שלנו יותר טוב מאשר רוב מכריע של מנהלי הקרנות, גם אנחנו יכולים לעשות את זה וכנראה להגיע להישגים יותר טובים. במה מדובר?

דבר ראשון, לא מדובר בכך שאנחנו נתחיל לנתח נתוני חברות, לקנות ולמכור ניירות ערך. בסך הכל, אם נתוני חברות הניהול מראים שהן לא מצליחות להשיג את התשואה של השוק עצמו אלא רובן ככולן פחות ממנו, ואם אחרי עמלות הן בסך הכל גורמות נזק, כי אז המסקנה היא שניתן פשוט לקנות מודלים מייצגים של השוק ללא ניהול ומספיק זה כדי שהתוצאות יהיו יותר טובות.

בסופו של דבר, את כל המסלולים שמציעים לנו אפשר לאפיין על ידי תיקים פשוטים שלא מצריכים ניהול. למשל, אם המסלולים המנייתיים של קופות הגמל אפילו לא משיגים את תשואת השוק, אפשר להגדיר תיק המכיל תעודת סל של השוק וזהו. הביצועים שלו יהיו יותר טובים מרוב מוחלט של המסלולים המנייתיים של חברות קופות הגמל, וההשתלמות ומפה והלאה אפשר לשפר. את המסלול הבטוח של הקופות אפשר לדמות על ידי הגדרת תיק של אג"חים, פקדונות שקליים, וכדומה. ואת כל המסלולים שבין לבין אפשר להגדיר על ידי גיוון.

כאמור, בעיה אחת בקרנות הניהול היא, שרובן לא מצליח להשיג את תשואת השוק והשנייה, שאינה פחות חמורה, היא שהן לא מגינות עלינו מפני נפילות שוק, יש שאומרים שהן אפילו תורמות להן או מחריפות אותן. בעזרת הגדרת מסלולים חכמים, שבאופן אוטומטי משנים את התמהיל בין מניות לאג"חים לפי פרמטרים של סיכון או לפי גיל, ניתן להגן עלינו אף מבעייתיות זו של הקרנות.

יהיו כאלה שיחזרו בנקודה זו על המנטרה "קנה והחזק", אבל מנטרה זו לא הועילה הרבה לאנשים שהחזיקו חזק בשעה שעדר הלמינגים של האנליסטים והיועצים והסוכנים של הקרנות הוביל אותם למשבר 2008. בדרך כלל אנשים לא אוהבים לראות הפסדים, ולכן מה שקורה הוא שרבים סובלים תקופה מסויימת שמתארכת עקב עצת ה"החזק" של המומחים, אבל כשהזמן עובר גם וההפסדים מצטברים גם המומחים מייעצים "לעבור לאפיקים בטוחים". הבעיה היא שמכיוון שיש להם אינטרס שהשוק לא ירד, הם לא מייעצים זאת בזמן. הם עושים זאת מאוחר מדי, כאשר רוב ההפסד כבר נוצר.

בנוסף, בתנאים של שוק אחרי משבר, כאשר הוא כבר התייצב על רמה נמוכה ומתוך פחד שהשוק לא יציב ואז הלקוח יאשים אותם, הם לא מייעצים להגדיל את שיעור המניות בתיק. כך יוצא שאנשים רבים, בנוסף על הבעייתיות שתוארה עד כאן בקרנות, מפסידים הרבה יותר כתוצאה מהאימפוטנטיות הייעוצית שלהן.

בהרבה מדינות מפותחות בעולם שמו לב לבעיה זו ובעקבות תביעות של הציבור החילו מסלולי קופות גמל בניהול עצמי (IRA). בקופות אלו, אתה הוא המחליט מה הרכב התיק שלך, כמובן – בהגבלות שנועדו להגן מפני השקעות לא אחראיות.

ב-2009 אישרה ועדת הכספים על הפעלת קופות גמל בניהול אישי גם בארץ. רק מה? יש כמה בעיות. תחילה, הקופות המנהלות מסלולים כאלו מגבילות אותן לסכום של ממאה אלף שקל ומעלה. שנית אפשר להעביר למסלול כזה רק את הרובד השני של הכספים המופרשים, דהיינו, כספים שלא נועדו לקיצבה. שלישית, הגופים המנהלים עדיין רוצים דמי ניהול עבור הניהול של מסלולים אלו. דמי הניהול במסלולים כאלו נמוכים בכמחצית מדמי הניהול במסלולים הרגילים. בעוד שדמי ניהול במסלולים רגילים עומדים על כ-1.3%, במסלולים בניהול עצמי דמי הניהול עומדים על כ-0.6%. יחד עם זאת, עדיין לא ברור מדוע העמלות כל כך גבוהות, בעוד שעל תיק השקעות בבנק או בחברה פרטית אפשר להגיע לעלויות ניהול נמוכות בהרבה (0.1% זה לא מספר מופרך אחרי משא ומתן וניהול עצמי של תיק סולידי). ולבסוף, מרבית האנשים לא חושבים שהם מסוגלים או לא מעוניינים לנהל בעצמם את התיק בקופת הגמל שלהם. ניהול אישי לא מתאים לכל אחד.

נושא קופות הגמל מצטרף להרבה נושאים אחרים שהמחאה החברתית הצביעה עליהם, כאשר שורש הבעיה ברוב מכריע של המקרים נעוצה בריכוזיות ובחוסר תחרות. אך בעוד שבנושאים אחרים פירוק המונופולים והאוליגופולים הוא נושא מורכב מאוד וארוך ליישום, נושא הצבת אלטרנטיבה לקופות גמל מנוהלות בדוגמת מסלולים לא מנוהלים הוא יחסית פשוט וקצר ליישום והפעלה, בעוד שהרווח הטמון בצידו לציבור המשקיעים בנושא החשוב להם ביותר לאיכות החיים בעתידם הוא עצום.

• אין לראות בכתוב משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו דעה אישית בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.

התמונות באדיבות FreeDigitalPhotos.net