הצעת החוק של ח"כ זהבה גלאון קובעת, כי הוצאות השכר של חברה יוכרו לצרכי מס רק עד גובה של פי 15 משכר המינימום או מהמשכורת הנמוכה בחברה. הכוונה ליצור תמריץ להקטנת פערי השכר בחברות ולהביא להקטנת הכדאיות של תשלום משכורות ענק לבכירים

מאת צבי זינגר

ועדת השרים לחקיקה תדון ביום ראשון הקרוב ב"חוק המשכורות" – הצעת החוק של יושבת ראש מרצ, חברת הכנסת זהבה גלאון, הקובעת, כי הוצאות השכר של חברה יוכרו לצרכי מס רק עד גובה של פי 15 משכר המינימום או המשכורת הנמוכה בחברה.

הצעת החוק, שהוגשה במקור על ידי ח"כ לשעבר חיים אורון (ג'ומס), אושרה בקריאה טרומית עוד בכנסת ה-17. לדברי ח"כ גלאון, הכוונה ליצור תמריץ להקטנת פערי השכר בחברות ותביא להקטנת הכדאיות של תשלום משכורות ענק לבכירים.

לקראת הדיון בוועדת השרים אמרה ח"כ גלאון: "משכורות העתק של מנהלים בכירים בחברות מוכרות כיום כהוצאות פטורות ממס ללא קשר לגובה המשכורת, וכך המנהלים מרוויחים פעמיים – גם משכורות הולכות וגדלות המגיעות לכיסם, וגם עוד הוצאות פטורות, המקטינות את גובה המס שמשלמת החברה לרשויות. הצעת החוק שלי קובעת, כי רשות המסים לא תכיר לחברה בחלק המשכורת הגבוה יותר מפי 15 משכר המינימום או מהשכר הנמוך ביותר בחברה. כתוצאה מכך, משכורות הגבוהות מ – 61,500 ש"ח בחודש לא תוכרנה במס הכנסה לטובת פטור."

גלאון הסבירה: "ההצעה לא אוסרת על לקיחת משכורות מופרזות בידי בעלי תפקידים בכירים בחברות בישראל, אך היא קושרת בינן לבין הוצאות המס של החברה, ולבין השכר הנמוך בחברה. כך, נוצר אפקט משולש: תמריץ לריסון העליה החדה במשכורות הבכירים בישראל, עידוד להעלאת המשכורות הנמוכות בחברות שבכיריהן מעוניינים לקבל תגמול גדול, והגדלה בהכנסות המדינה ממיסוי חברות, כתוצאה מביטול הפטור על משכורות גבוהות במיוחד."

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר: "בשנים האחרונות הולכת וגוברת התופעה של תשלום משכורות עתק למנהלים בכירים, כאשר עובדים רבים באותם מקומות עבודה ממשיכים להשתכר שכר מינימום. הצעת חוק זו אינה מגבילה את גובה המשכורת אותה רשאי מעביד פרטי לשלם למי מעובדיו, אך קובעת כי במשכורות גבוהות במיוחד אין אפשרות לשתף את המדינה בהוצאות השכר, על ידי ניכוי ההוצאה מהכנסות המעביד החייבות במס, אלא עליה להיות משולמת במלואה מכיסו של המעביד לאחר תשלום מיסיו. הוראה דומה קיימת בדיני המס בארצות הברית.

"מטרת הצעת חוק זו היא לקבוע, כי משכורות גבוהות במיוחד המשולמות על ידי מעבידים למנהלים ולעובדים בכירים, לא יוכרו כהוצאות המותרות בניכוי מהכנסות המעביד, בחלק שהוא מעל השיעור המוצע".