ביקורת מפתיעה מצד סופרות ילדים, על "חוק הסופרים": החוק מציג עמדה פטרונית

בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה אמרה הסופרת גלילה רון פדר עמית: "היכולת של ילד מבית במצב כלכלי פחות מהממוצע לצאת מחנות עם שלושה ספרים במאה, אין לה תחליף. זו לא זילות הספר. מי שמפסיד מזה אלו הסופרים שמוכרים טוב, ואני לשמחתי בתוכם. אני מפסידה המון מהמבצעים האלה, אבל זה המהלך שהכי מעודד קריאה, ולכן לא אתנגד לו"

ביקורת מפתיעה מצד סופרות ילדים, על "חוק הסופרים": החוק מציג עמדה פטרונית

בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה אמרה הסופרת גלילה רון פדר עמית: "היכולת של ילד מבית במצב כלכלי פחות מהממוצע לצאת מחנות עם שלושה ספרים במאה, אין לה תחליף. זו לא זילות הספר. מי שמפסיד מזה אלו הסופרים שמוכרים טוב, ואני לשמחתי בתוכם. אני מפסידה המון מהמבצעים האלה, אבל זה המהלך שהכי מעודד קריאה, ולכן לא אתנגד לו"

בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה אמרה הסופרת גלילה רון פדר עמית: "היכולת של ילד מבית במצב כלכלי פחות מהממוצע לצאת מחנות עם שלושה ספרים במאה, אין לה תחליף. זו לא זילות הספר. מי שמפסיד מזה אלו הסופרים שמוכרים טוב, ואני לשמחתי בתוכם. אני מפסידה המון מהמבצעים האלה, אבל זה המהלך שהכי מעודד קריאה, ולכן לא אתנגד לו"

מאת צבי זינגר

ביקורת מפתיעה, מצד סופרות ילדים – שהשתתפו בישיבה חגיגית, שהתקיימה היום בוועדה לקידום מעמד האישה לרגל שבוע הספר – על "חוק הסופרים", שאושר השבוע על ידי ועדת השרים לחקיקה.

גלילה רון־פדר-עמית חותמת על ספר בשבוע הספר, יוני 2008 (צילום: ויקיפדיה)
גלילה רון־פדר-עמית חותמת על ספר בשבוע הספר, יוני 2008 (צילום: ויקיפדיה)

"לא צריך לעודד כתיבה, כולם כותבים. צריך לעודד קריאה", אמרה גלילה רון פדר עמית.  "קפקא היה פקיד – וזה לא הפריע לו לכתוב. היכולת של ילד מבית במצב כלכלי פחות מהממוצע, לצאת מחנות עם שלושה ספרים במאה, אין לה תחליף. זו לא זילות הספר. מי שמפסיד מזה אלו הסופרים שמוכרים טוב, ואני לשמחתי בתוכם. אני מפסידה המון מהמבצעים האלה, אבל זה המהלך שהכי מעודד קריאה, ולכן לא אתנגד לו. אם רוצים לצ'פר סופרים, יש דרכים לעשות זאת. נראה לי מוזר, שבתקופה בה מדברים על צדק חברתי, מדברים באותה נשימה על 'זילות הספר' רק כי הוא נמכר במחיר שווה לכל נפש".

הסופרת רינת הופר תקפה את "חוק הסופרים": "החוק מציג עמדה פטרונית", אמרה. "לסופרים יש יחסים ארוכי טווח עם הוצאות הספרים ויש להם עמדת מיקוח. אני יכולה להשפיע אם אני מתנגדת שספר מסוים יהיה במבצע. אם עבדת שנה על ספר ומדפיסים אלפיים ספרים, אז אחרי חצי שנה תקבל 6,000 שקל. מזה בכל מקרה אי אפשר לחיות ולא בשביל זה כותבים. תמיד יהיו מעטים שמצליחים לפרוץ ולהם יש יכולת לנהל חוזה אישי.

"יש מקום לתמוך בסופרים צעירים, גם אם הם לא רווחיים. לא הייתי רוצה לראות ספר נמכר ב-25 שקלים, אבל גם לא ב-80. שני הקצוות אינם סבירים, אבל לא להתערב באמצעות חוק. יש פחות כספים לתמיכה בסופרים מאשר בתחומי תרבות אחרים. התערבות בשוק חי ותוסס, שבנוי על חוזים אישיים, אינה דרך נכונה. יש גם מוסיקאים שמוכרים דיסק בעשרה שקלים ומעצבי בגדים שמוכרים בגד בזול. איפה הגבול?"

בישיבה השתתפו גם הסופרות חיה שנהב (מיץ פטל), דתיה בן דור ורונית לוינשטיין מלץ.

יו"ר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין, שהשתתף גם הוא בישיבה: "אני עדיין מתלבט בעניין. היכן מותחים את הקו בין כמות לאיכות? אם היינו יוצרים חצרות, בהן מסתופפים אמנים שכותבים מוסיקה וספרות לפי הזמנה, זה חמור ביותר. הדרך היחידה להתפרנס היום מכתיבה זה להיות פרופסור או בעל מקצוע אחר, ולעסוק, מלבד ביצירות הנפלאות, גם במקצוע מכניס".

יו"ר הוועדה, ציפי חוטובלי: "בחוק הסופרים יש מימד קומוניסטי. חייבים למצוא דרכים טובות יותר לתגמל סופרים מאשר התערבות בוטה בשוק".

ח"כ אנסטסיה מיכאלי הציעה להכיר בהוצאות סופרים בנסיעות , כולל טיסות ובתי מלון: "סופר היום אינו זקוק אפילו לעט ונייר, אבל הוא צריך חוויות. כדי לכתוב צריך להשקיע. בשואו ביזנס מכירים בהוצאות ביגוד. לסופרים צריך להכיר בהוצאות רבות שיקלו עליהם. ברוסיה יש סופרים שמעסיקים שלושה תחקירנים".

ח"כ עינת וילף: "מה שטוב בחוק הסופרים זה שהוא גורם להתעניינות בנושא איך להגן על הספרות העברית".

ח"כ אורלי לוי אבקסיס: "אני חוששת שהחוק יעודד ספרות זרה. את התחרות לא נבלום, ואם נגביל את המבצעים על ספרות עברית, יהיו מבצעים רק לספרות זרה".

הסופרת חיה שנהב סיפרה, כי בצעירותה נהגה לספר את סיפוריה לתרנגולות שבמשק הוריה. היא התביישה לספר את הסיפורים לאוזן אנושית, ולכן בחרה בסביבתם הרועשת של התרנגולות על מנת שאיש לא ישמע את סיפוריה. היא החלה לכתוב אותם רק לאחר גיל 30.

אף אחת מהסופרות לא חלמה להיות סופרת בצעירותה. גלילה רון פדר רצתה להיות "מפקדת של חבורה", וראתה בכתיבה מפלט מהעולם האמיתי, בו לא הצליחה להגשים חלום זה. רונית לוינשטיין מלץ חלמה להיות ספרנית.

דתיה בן דור התייחסה למעבר היצירות הספרותיות למדיה הדיגיטלית: "זו התפתחות מבורכת שיש בה המון פוטנציאל. זהו אתגר גדול ואני מאד נלהבת מהאפליקציות. מבכים את חווית הדפדוף העובר מן העולם? איזו חוויה זו דפדוף? זו וכנו פוביה. שידפדפו בדפדפן, העיקר שיקראו. ספרות תמיד תהיה משהו מרומם, לא חשוב מה הפלטפורמה".

בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה אמרה הסופרת גלילה רון פדר עמית: "היכולת של ילד מבית במצב כלכלי פחות מהממוצע לצאת מחנות עם שלושה ספרים במאה, אין לה תחליף. זו לא זילות הספר. מי שמפסיד מזה אלו הסופרים שמוכרים טוב, ואני לשמחתי בתוכם. אני מפסידה המון מהמבצעים האלה, אבל זה המהלך שהכי מעודד קריאה, ולכן לא אתנגד לו"

מאת צבי זינגר

ביקורת מפתיעה, מצד סופרות ילדים – שהשתתפו בישיבה חגיגית, שהתקיימה היום בוועדה לקידום מעמד האישה לרגל שבוע הספר – על "חוק הסופרים", שאושר השבוע על ידי ועדת השרים לחקיקה.

גלילה רון־פדר-עמית חותמת על ספר בשבוע הספר, יוני 2008 (צילום: ויקיפדיה)
גלילה רון־פדר-עמית חותמת על ספר בשבוע הספר, יוני 2008 (צילום: ויקיפדיה)

"לא צריך לעודד כתיבה, כולם כותבים. צריך לעודד קריאה", אמרה גלילה רון פדר עמית.  "קפקא היה פקיד – וזה לא הפריע לו לכתוב. היכולת של ילד מבית במצב כלכלי פחות מהממוצע, לצאת מחנות עם שלושה ספרים במאה, אין לה תחליף. זו לא זילות הספר. מי שמפסיד מזה אלו הסופרים שמוכרים טוב, ואני לשמחתי בתוכם. אני מפסידה המון מהמבצעים האלה, אבל זה המהלך שהכי מעודד קריאה, ולכן לא אתנגד לו. אם רוצים לצ'פר סופרים, יש דרכים לעשות זאת. נראה לי מוזר, שבתקופה בה מדברים על צדק חברתי, מדברים באותה נשימה על 'זילות הספר' רק כי הוא נמכר במחיר שווה לכל נפש".

הסופרת רינת הופר תקפה את "חוק הסופרים": "החוק מציג עמדה פטרונית", אמרה. "לסופרים יש יחסים ארוכי טווח עם הוצאות הספרים ויש להם עמדת מיקוח. אני יכולה להשפיע אם אני מתנגדת שספר מסוים יהיה במבצע. אם עבדת שנה על ספר ומדפיסים אלפיים ספרים, אז אחרי חצי שנה תקבל 6,000 שקל. מזה בכל מקרה אי אפשר לחיות ולא בשביל זה כותבים. תמיד יהיו מעטים שמצליחים לפרוץ ולהם יש יכולת לנהל חוזה אישי.

"יש מקום לתמוך בסופרים צעירים, גם אם הם לא רווחיים. לא הייתי רוצה לראות ספר נמכר ב-25 שקלים, אבל גם לא ב-80. שני הקצוות אינם סבירים, אבל לא להתערב באמצעות חוק. יש פחות כספים לתמיכה בסופרים מאשר בתחומי תרבות אחרים. התערבות בשוק חי ותוסס, שבנוי על חוזים אישיים, אינה דרך נכונה. יש גם מוסיקאים שמוכרים דיסק בעשרה שקלים ומעצבי בגדים שמוכרים בגד בזול. איפה הגבול?"

בישיבה השתתפו גם הסופרות חיה שנהב (מיץ פטל), דתיה בן דור ורונית לוינשטיין מלץ.

יו"ר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין, שהשתתף גם הוא בישיבה: "אני עדיין מתלבט בעניין. היכן מותחים את הקו בין כמות לאיכות? אם היינו יוצרים חצרות, בהן מסתופפים אמנים שכותבים מוסיקה וספרות לפי הזמנה, זה חמור ביותר. הדרך היחידה להתפרנס היום מכתיבה זה להיות פרופסור או בעל מקצוע אחר, ולעסוק, מלבד ביצירות הנפלאות, גם במקצוע מכניס".

יו"ר הוועדה, ציפי חוטובלי: "בחוק הסופרים יש מימד קומוניסטי. חייבים למצוא דרכים טובות יותר לתגמל סופרים מאשר התערבות בוטה בשוק".

ח"כ אנסטסיה מיכאלי הציעה להכיר בהוצאות סופרים בנסיעות , כולל טיסות ובתי מלון: "סופר היום אינו זקוק אפילו לעט ונייר, אבל הוא צריך חוויות. כדי לכתוב צריך להשקיע. בשואו ביזנס מכירים בהוצאות ביגוד. לסופרים צריך להכיר בהוצאות רבות שיקלו עליהם. ברוסיה יש סופרים שמעסיקים שלושה תחקירנים".

ח"כ עינת וילף: "מה שטוב בחוק הסופרים זה שהוא גורם להתעניינות בנושא איך להגן על הספרות העברית".

ח"כ אורלי לוי אבקסיס: "אני חוששת שהחוק יעודד ספרות זרה. את התחרות לא נבלום, ואם נגביל את המבצעים על ספרות עברית, יהיו מבצעים רק לספרות זרה".

הסופרת חיה שנהב סיפרה, כי בצעירותה נהגה לספר את סיפוריה לתרנגולות שבמשק הוריה. היא התביישה לספר את הסיפורים לאוזן אנושית, ולכן בחרה בסביבתם הרועשת של התרנגולות על מנת שאיש לא ישמע את סיפוריה. היא החלה לכתוב אותם רק לאחר גיל 30.

אף אחת מהסופרות לא חלמה להיות סופרת בצעירותה. גלילה רון פדר רצתה להיות "מפקדת של חבורה", וראתה בכתיבה מפלט מהעולם האמיתי, בו לא הצליחה להגשים חלום זה. רונית לוינשטיין מלץ חלמה להיות ספרנית.

דתיה בן דור התייחסה למעבר היצירות הספרותיות למדיה הדיגיטלית: "זו התפתחות מבורכת שיש בה המון פוטנציאל. זהו אתגר גדול ואני מאד נלהבת מהאפליקציות. מבכים את חווית הדפדוף העובר מן העולם? איזו חוויה זו דפדוף? זו וכנו פוביה. שידפדפו בדפדפן, העיקר שיקראו. ספרות תמיד תהיה משהו מרומם, לא חשוב מה הפלטפורמה".

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן