במדינת ג’ורגיה בארה”ב יש שתי ערים קטנות למדי, המרוחקות מרחק של 150 ק”מ זו מזו, מייקון וקולמבוס. לשתיהן רקע היסטורי וכלכלי משותף, לכן לא מצפים למצוא הבדלים משמעותיים בהכנסות והוצאות התושבים. למרות זאת, תושבי קולומבוס מחזיקים בחוב צרכני ממוצע שגדול ב-3,500 דולר מאלו של תושבי מייקון, הפרש של 2.7 סטיות תקן. מה יכול לגרום להבדל הזה? האם הדבר קשור ליחס הלא שווה בין מספר הגברים למספר הנשים? במייקון יש 0.78 גברים לכל אישה, בעוד בקולומבוס יש 1.18 גברים לכל אישה. למה היחס הזה משמעותי?

זה פוסט ראשון בסדרה העוסקת במחקרים שפורסמו באחרונה ומדגימים את ההשלכות מרחיקות הלכת שיש ליחס לא שווה של גברים ונשים באוכלוסיה. אי שוויון במספר הגברים והנשים, במיוחד כזה הנוטה לטובת הנשים (כלומר, יש יותר גברים מנשים), משפיע בצורות רבות על התנהגויות רבות, בעיקר כאלו הקשורות לאסטרטגיות שונות לבחירת בני זוג, בגלל תחרות מינית גדולה יותר בקרב הגברים. יחס לא שווה בין זכרים ונקבות מוביל לשינויים בהתנהגות אצל בעלי רבים אחרים ויש לו שורשים אבולוציוניים עמוקים.

יחס לא שווה של גברים ונשים נפוץ במקומות רבים בעולם מסיבות שונות. באלסקה, למשל, יש הרבה יותר גברים מנשים, משום שתעשיות הדיג והנפט מושכת בעיקר גברים, וגם למזג האוויר הקיצוני והקר יש כנראה השפעה – לגברים פחות אכפת לעבוד ולחיות בתנאים קשים כאלו. בסין,  לעומת זאת, יש מחסור חמור בנשים מסיבות אחרות לגמרי: מדיניות הילד אחד למשפחה גרמה לכך שהורים רבים מעדיפים בנים ומפילים עוברי נקבה.

שיעורי האלימות גבוהים יותר באוכלוסיות שבהן יש יותר גברים מנשים

דמוגרפים חקרו במשך שנים את יחס הגברים לנשים, אבל בשנים האחרונות יש מחקרים שבודקים הבטים התנהגותיים שונים שקשורים לשכיחות גברים או נשים באוכלוסיה. אחד התחומים האלה קשור לצורה שבה אנשים משקיעים או מבזבזים את כספם, והחלטות כלכליות שונות שנובעות מיחסים שונים של גברים ונשים. ההשפעות האלה קשורות קשר הדוק לברירה המינית ולתחרות המינית החריפה יותר שנובעת ממספר קטן יותר בעיקר של נשים באוכלוסיה. מחקר חדש בדק את הנושא על בסיס נתונים היסטוריים וגם ניסויי מעבדה.

התיאוריה האבולוציונית של הברירה המינית גורסת שכאשר יש יותר זכרים בסביבה, התחרות המינית על תשומת לב הנשים חריפה יותר. ההגיון האבולוציוני ברור: אם יש יותר מדי זכרים, בהכרח יהיו כמה שיפסידו בתחרות על לב הנקבות ולא יוכלו למצוא פרטנריות מיניות. התחרות הזו יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות. למשל, חרקים מסוימים ייצמדו לנקבות הרבה מעבר לזמן ההזדווגות הדרוש להפרייה, כדי לוודא שאינן מזדווגות עם זכרים אחרים שעלולים להפרות אותה – סוג מסוים של שמירת הריון מצד הזכר בר המזל. אצל בני אדם אפשר לגלות דפוסים דומים. למשל, גברים יהיו קנאים יותר לבת זוגם כשיש יותר גברים בסביבה, ואם אין להם בת זוג באותו הזמן, המאבק התוך מיני עם גברים אחרים יכול להוביל לאלימות.

מחקרים מראים ששיעורי האלימות גבוהים יותר באוכלוסיות שבהן יש יותר גברים מנשים. במצב כזה ישנה גם מחויבות גדולה יותר של גברים לנשים, שבאה לידי ביטוי בשיעורי נישואין גבוהים והשקעה הורית גדולה יותר. כשזה הפוך, כשיש יותר נשים מגברים, שיעורי הנישואין קטנים, יותר ילדים נולדים מחוץ לנישואין, וישנה הרבה פחות השקעה הורית בילדים מצד הגברים.

באופן כללי, זכרים מקדישים זמן רב יותר ואנרגיות מרובות יותר בתחרות התוך-מינית כשיש פחות נקבות בסביבה.

המחקר הנוכחי התמקד באינדיקטורים כלכליים שונים ובהחלטות כלכליות שאנשים עושים כתלות ביחס משתנה של גברים ונשים באוכלוסיה. כשיש פחות נשים בסביבה, גברים יעשו הכל כדי להרשים את הנשים המועטות. ומכיוון שסטטוס וכסף הם גורמי משיכה בולטים עבור נשים, צפוי שגברים ייטו לבזבז יותר כספים בטווח הקצר, במיוחד כאלו היכולים להגביר את הסיכוי שהאישה תבחר בהם כבן זוג. זה כנראה מה שקרה בעיר קולומבוס, שבה יש מעט נשים ביחס לגברים. גברים הוציאו יותר כסף שם, בעוד שבעיר מייקון גברים היו חסכניים יותר.

המחקר הנוכחי נועד לבדוק בצורה שיטתית יותר אם המגמה הזו קיימת גם בערים אחרות. העיקרון הכללי הוא שהנטייה של גברים לסיפוקים מיידים תגבר כשיש מעט נשים סביבם, וזאת מכיוון שהם לא יכולים להיות בטוחים שאותן נשים יהיו פנויות בטווח הארוך. דחיית האפשרות למצוא בת זוג היא אסטרטגיה בעלת סיכון גבוה, שהרבה גברים ירצו למנוע.

המחקר בחן את הנושא בצורה מתאמית. על פי מאגרי מידע פומביים סקרו החוקרים 134 ערים שבהן יש יחס משתנה בין מספר הגברים לנשים. הם בדקו את המתאם בין יחס הגברים לנשים עם שני משתנים כלכליים אחרים: מספר כרטיסי האשראי שהתושבים מחזיקים, והחוב הממוצע לחברות האשראי של אותם תושבים. ההשערה היא שבערים שבהן יש יותר גברים, אנשים יבזבזו יותר כספים בממוצע, במה שיתבטא במספר כרטיסי אשראי גדול יותר וגם בחוב ממוצע גבוה יותר – וזה אכן מה שנמצא.  יש שני מתאים חיוביים ומובהקים בין היחס בין מספר הגברים לנשים ובין מספר כרטיסי אשראי וחוב גבוה יותר (0.24 ו-0.19 בהתאמה). למחקר כזה כמובן יש מגבלות, והמגבלה העיקרית היא שאין חלוקה של ההוצאות לפי מין. כדי להתגבר על הבעיה הזו נערכו מספר ניסויי במעבדה שבו בצורה מלאכותית היטו החוקרים את היחס בין גברים לנשים ובדקו את ההשפעות השונות על ההחלטות הכלכליות של הנבדקים.

על מנת ליצור אשליה של מספר שונה של גברים או נשים באוכלוסיה, הראו החוקרים לנבדקים (גברים ונשים כאחד) תמונות של אוכלוסיה פיקטיבית, שכללה מספרים משתנים של גברים ונשים, כל נבדק ראה אחת משלוש תמונות: יחס גבוה של גברים, יחס שווה, או יחס גבוה יותר של נשים. הנבדקים התבקשו לספור את מספר הגברים והנשים בתמונה, כך שיהיה די ברור שהם מודעים ליחס הנכון. בנוסף, נאמר להם שהאנשים בתמונה שייכים לאתר הכרויות, או שהם בוגרי אוניברסיטה, או שהם סתם אנשים שגרים בסביבה. היה גם תנאי בקרה נוסף, שבו המשתתפים צפו בתמונות נוף.

כעת הוטל על הנבדקים לבחור אחת משתי אופציות: האם ירצו לקבל $35 דולר מחר, או $45 בעוד חודש. נאמר להם שבסוף כל יום, כל המשתתפים במחקר של אותו היום ישתתפו בהגרלה שבה סטודנט אחד יקבל את הכסף שבחר.

תוצאות המחקר הראו שאצל נשים נבדקות, לא היה שום הבדל בהעדפות הכספיות כתלות ביחס השונה של גברים ונשים. לעומת זאת, היה הבדל בולט מאוד אצל הגברים. ככל שהיחס בין גברים לנשים היה גבוה יותר, כך יותר גברים בחרו לקבל פחות כסף עכשיו במקום יותר כסף בעתיד. לא היה שום הבדל בין תנאי הבקרה עם התמונות הנייטרליות או כשהיחס נטה לטובת הנשים. העובדה שלא נמצאו הבדלים כאלו אצל הנשים הגיונית, משום שהתחרות התוך-מינית בינן לבין עצמן פחות חריפה, מכיוון שהן הבררניות יותר בבחירת בן זוג.

מחקר שלישי בחן את הנכונות של גברים ונשים לחסוך כסף ולהלוות כסף לאחרים כתוצאה מיחס שונה בין המינים. נבדקים במחקר הזה קראו מאמר בעיתון שבו דווח על הטייה ביחס בין גברים לנשים. לאחר מכן, הם נשאלו כמה כסף היו מעוניינים לחסוך ממשכורת קבועה שניתנה להם וכמו כן, כמה כסף הם מוכנים ללוות מחברות האשראי שלהם. כצפוי, כשיש יותר גברים בסביבה, גברים (אבל לא נשים) יחסכו פחות ויילוו יותר כסף. ההבדלים היו משמעותיים מאוד: גברים קיצצו בחיסכון בשיעור של 42% בממוצע (מ-$150 ל-$87) כשהיה שפע גברים בסביבה. הם גם לוו 84% יותר כספים ($37 כשיש יותר נשים או במצב נייטרלי, לעומת $68 כשיש יותר גברים). שוב, הממצאים עולים בקנה אחד עם ההשערות לגבי תחרות מינית חריפה יותר כשיש יותר גברים בהשוואה לנשים.

מחקר רביעי בדק באופן ספציפי על מה בדיוק גברים מוכנים להוציא את כספם כשיחס הגברים לנשים גבוה יותר. המחקר הזה היה היחידי שבו תגובות הנשים היו דומות לאלו של הגברים ביחס המדובר. כל הנבדקים, בלי קשר למין, ציפו מגברים להשקיע יותר כספים במתנה לוולנטיינ'ס דיי כשיש יותר גברים בסביבה, להשקיע יותר בארוחת ערב במסעדה בזמן דייט ולקנות טבעת אירוסין יקרה יותר.

הממצאים של כל המחקרים מדגימים בצורה ברורה את ההבדלים בתחרות התוך-מינית אצל גברים ונשים. מכיוון שנשים הן הבררניות יותר בבחירת בני זוג, היחס בין גברים לנשים פחות רלוונטי עבורן,  כי הן תמיד יכולות למצוא בן זוג אם רק ירצו. עבור גברים, היחס משמעותי הרבה יותר, ולכן התחרות חריפה יותר. קשה להם יותר לדחות סיפוקים כלכליים לעתיד כשהיחס לרעתם, ולכן ההתנהלות הכלכלית שלהם אימפולסיבית יותר. גברים במקרה כזה יוציאו יותר כסף באופן כללי, ובמיוחד על מתנות או הוצאות הקשורות לבת זוג. נשים, מצידן, יצפו להוצאות גדולות יותר מצד הגברים כשהיחס לטובתן, אבל לא יוציאו יותר כסף באופן כללי כשהיחס לרעתן.

הממצאים מדגימים בצורה טובה את הגמישות ההתנהגותית שיש לבני אדם (ולחיות בטבע)ף שיודעים להתאים את עצמם לסביבות משתנות, כשהמטרה האולטימטיבית היא מציאת בן או בת זוג והגדלת הסיכוי להתרבות. המחקר אמנם נערך בארה”ב, אבל לא קשה לחשוב על ההשלכות השונות שיכולות להיות לו במדינות אחרות בעולם. הדבר נכון במיוחד לגבי סין, שם יש מחסור חמור בבנות בגלל החוק שמתיר רק ילד אחד. היחס היום בסין מתקרב ל-1.2 גברים על כל אישה (עודף של 40 מיליון גברים) והתחרות התוך-מינית רק מחריפה והולכת.

• באדיבות הבלוג הומו ספיאנס