תקיפות בסיסי טרור על ידי מל"טים אמריקנים בתוך שטחי פקיסטן, באישורו של הנשיא אובמה, החריפו לאחרונה את המתיחות בין המדינות, ושיחות בין נציגי ארצות הברית ופקיסטן על פתיחת נתיבי האספקה למלחמה באפגניסטן הסתיימו ביום שני ללא תוצאות

מאת גרשון גירון

בחודש נובמבר האחרון, בתגובה על הרג אזרחים פקיסטנים בשוגג במתקפת מסוקים אמריקניים, פקיסטן חסמה את נתיבי האספקה העוברים בשטחה לאפגניסטן. מאז הפכה העברת אספקה לכוחות נאט"ו הלוחמים באפגניסטן לאתגר קשה. כך מדווחת רשת סי.בי.אס.

מייג'ור גנרל מייק לאלי, קצין המבצעים של פיקוד התעבורה האמריקני, מתמודד נגד רודנות הזמן והמרחק: "7,000 כלי רכב כמעט, משאיות עמוסות ציוד, נתקעו בנמלי קראצ'י או בדרכים המובילות מהעיר אל מעברי הגבול… נאלצנו לשנות את נתיבי ההפלגה של בין ארבעים לחמישים ספינות שהיו בדרכן לפקיסטן".

לא רק אספקה, אלא גם מקור חשוב של דלק נחסם לכוחות באפגניסטן. "כ-50 אחוז מהדלק שאנו רוכשים נרכש בבתי זיקוק פקיסטניים, והועבר במיכליות פקיסטניות לאפגניסטן," אמר לאלי.

מנהלי התעבורה נאלצו להתחיל לשלוח הכול ב"רשת ההפצה הצפונית", ספינות מובילות אספקה לנמלים, ומשם היא מועברת באמצעות משאיות ורכבת אל אפגניסטן. תחמושת, רכיב אספקה קריטי, מוטסת ישירות לאפגניסטן, אבל המצרך הקריטי ביותר היה כמובן בנזין. אף שהאספקה צומצמה, "מעולם לא ירדנו מתחת למלאי המספיק לשלושים יום," אמר קולונל בוב בריסון, המנהל את מרכז פיקוד התעבורה.

ארצות הברית החלה לרכוש דלק ממדינות צפוניות לאפגניסטן, ולהצניח חלק ממנו בשלפוחיות, ישירות לאזורי קרבות מרוחקים. סך הכול דרושים לכוחות הלוחמים כ-400 טונות מזון, 250,000 ליטרים מים ו-160 טונות של מטענים אחרים, מדי יום. "נוכל להמשיך בכך ככל שנידרש," אמר בריסון. למעשה כמויות האספקה הזמינות היום לכוחות ארצות הברית גדולות מאלה שהיו זמינות לפני סגירת הגבול.

הדברים האלה נועדו להפעיל לחץ על ממשלת פקיסטן, שכן בשיחות שהסתיימו השבוע בלי תוצאות התברר, שממשלת פקיסטן אינה מסתפקת בהתנצלות אמריקנית על הרג אזרחיה, במהלך תקיפות בסיסי טרור על ידי מל"טים אמריקניים בתוך שטחי פקיסטן. נכון לעכשיו, היא דורשת עמלה בסך 5,000 דולר עבור כל משאית אספקה שתעבור בשטחה, בעוד שקודם לכן היא הסתפקה ב-250 דולרים.