4,000 נשים פוטרו השנה מעבודתן, לאחר שהתלוננו על הטרדה מינית בעבודה ו-11,000 עזבו את מקום העבודה ביוזמתן. מבין הנשים שהפסיקו את עבודתן לאחר ההטרדה, 12,800 מצאו מקום עבודה חדש. 2,400 נשים נותרו מובטלות. "כיום על פי חוק אין פיצויים לאישה שהתפטרה לאחר הטרדה מינית", אומרת ציפי חוטובלי, "ואת זה יש לשנות"

מאת צבי זינגר

רק 7.6% מהנשים, החוות הטרדה מינית במקום עבודתן, מגישות תלונה. נתון זה הוצג היום בפני הוועדה לקידום מעמד האישה, בראשות ציפי חוטובלי, על ידי בני פפרמן, מנהל תכנון מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת.

רובן הגדול (82%) של אותן נשים שהחליטו להתלונן, בוחרות לעשות זאת בפני הממונה על הנושא במקום העבודה או בפני בכיר אחר בארגון. הנתונים עולים משני סקרים שערך משרד התמ"ת, סקר טלפוני שהקיף 2,000 נשים וסקר אינטרנטי בקרב 1,100 נשים. 31 אחוזים מבין המוטרדות בקשו מהמטריד שיפסיק ו-21% הגיבו באופן פיזי.

"הנתון המדאיג ביותר הוא שרוב הנשים לא מבינות שהן הוטרדו מינית", אמרה יו"ר הוועדה ציפי חוטובלי, "אם נשים לא מתלוננות אין הרתעה מול המעסיקים". 45% מבין הנשים שחוו הטרדות מיניות אמרו בפירוש שזו הייתה הטרדה מינית. 35% אמרו שההתנהגות הפריעה להן אבל הן לא סברו שמדובר בהטרדה מינית, 14% אמרו שההתנהגות אולי אינה ראויה, אבל זה לא הפריע להן.

15,200 נשים הפסיקו השנה את עבודתן בשל הטרדה מינית שחוו. מתוכן 4,000 נשים פוטרו מעבודתן ו-11,000 עזבו את מקום העבודה ביוזמתן לאחר שהוטרדו. מבין הנשים שהפסיקו את עבודתן לאחר ההטרדה, 12,800 מצאו מקום עבודה חדש, אולם תקופת החיפוש אחר המשרה החדשה ארכה 3 חודשים בממוצע, בהן לא עבדו. 2,400 נשים מבין אלה שהפסיקו לעבוד לאחר הטרדה נותרו מובטלות. 13,700 נשים נוספות, שהמשיכו לעבוד באותו מקום עבודה, נעדרו מהעבודה כמה ימים (בממוצע 8.5 ימים) לאחר שהוטרדו. "כיום על פי חוק אין פיצויים לאישה שהתפטרה לאחר הטרדה מינית", אמרה יו"ר הועדה ציפי חוטובלי, "ואת זה יש לשנות".

סך האובדן לתוצר השנתי כתוצאה מהטרדות מיניות מגיע למיליארד שקל בשנה. מתוכם ירידה בפריון העבודה והיעדרות של מוטרדות עולה למשק 463 מיליון שקל בשנה ונשים שעזבו מקום עבודה בשל הטרדה והיו מובטלות במשך חודשים עולות למשק 485 מיליון שקל. ממוצע האובדן השנתי לאשה אחת שהוטרדה עומד על 13,500 שקל. "המחקר אומר בפירוש – זה עולה לכם הרבה כסף", אורמת מיכל רוזין, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, "אם ההטרדות המיניות אינן מפריעות לכם מבחינה מוסרית-ערכית, תתחילו לטפל כי זה יקר".

ח"כ שלמה מולה: "בכל פעולות ההסברה שננקטות ובפרט בניסוח התקנון שכל מקום עבודה מחויב בו, לא נתנו את הדעת על הניואנסים השונים בין תרבות לתרבות. בשפה האתיופית המונח 'הטרדה מינית' כלל אינו קיים, לכן מאד משמעותי מי תרגם את התקנון ומי מעביר את העובדים סדנאות הסברה".

עו"ד אסף רוזנברג מנציבות שירות המדינה דיווח לוועדה כי הנציבות ביקשה מהיועץ המשפטי לממשלה לאפשר הארכת תקופת ההתיישנות ולהכיר בפסקי הדין של בתי הדין המשמעתיים של הנציבות כראיות בבתי הדין לעבודה על מנת לחסוך מהמתלוננות הבוחרות לפתוח גם בהליך פלילי לנהל הליך כפול.

מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע מיכל רוזין בקשה לדעת אם יש אפשרות לפעול כנגד מטריד סדרתי שפגע בכמה נשים, כשהנשים מסרבות להגיש תלונה ויש רק תלונות אנונימיות. "זה לא כל כך פשוט", השיב עו"ד רוזנברג, "לחשוד יש זכות להגן על שמו. נעשים מאמצים דרך הממונה על הטרדות מיניות להציף את הנושא על מנת שנשים נוספות שנפגעו ידווחו. אבל כשהמוטרדת לא מוכנה לעמוד מאחורי הדברים, יש קושי לנקוט צעדים נגד המטריד".