היום שאחרי הבחירות במצרים – האם המחר טוב יותר?

המועמד המוביל שמיהר להכריז על ניצחונו, התקשורת שמותקפת על שצידדה במועמד השלטון, והתקוות הגדולות שמעוררות הבחירות הדמוקרטיות הראשונות. מבט אל הרחוב והתקשורת במצרים עם תום הבחירות

היום שאחרי הבחירות במצרים – האם המחר טוב יותר?

המועמד המוביל שמיהר להכריז על ניצחונו, התקשורת שמותקפת על שצידדה במועמד השלטון, והתקוות הגדולות שמעוררות הבחירות הדמוקרטיות הראשונות. מבט אל הרחוב והתקשורת במצרים עם תום הבחירות

המועמד המוביל שמיהר להכריז על ניצחונו, התקשורת שמותקפת על שצידדה במועמד השלטון, והתקוות הגדולות שמעוררות הבחירות הדמוקרטיות הראשונות. מבט אל הרחוב והתקשורת במצרים עם תום הבחירות

מאת הילאל עאדל

"אם אכן יהיה מוחמד מורסי נשיא מצרים, יהיה זה נשיא שהצבא נגדו, אנשי העסקים נגדו והמשטרה נגדו – שרק אלוהים יהיה בעזרו". כך צייץ בטוויטר שלו פייסל אל-קאסם, גדול מגישי תוכניות האקטואליה בעולם הערבי מרשת אל-ג'זירה.

אל-קאסם מגדיר היטב את המצב הנוכחי במצרים, בייחוד אחרי הודעת שלטון הצבא על תיקונים שונים בחוקה המצרית המשאירים בידיו כוח אדיר – כוח שהיה אמור להיות נתון בידי נשיא מצרים. על כך אומרים רבים במצרים: "ראשי הצבא עושים הכול כדי למנוע מהאחים המוסלמים להחזיק בשלטון. לא משום שהם שונאים את האחים המוסלמים, אלא מפני שמוחמד מורסי לא יהיה בובה שלהם כמו ששפיק היה אמור להיות".

אחת הבדיחות הנפוצות ברחובות מצרים בתקופה האחרונה, אומרת כך: "למה שפיק מבטיח כל הזמן שאם ייבחר לנשיא, יוכל לעצור את כל מעשי האלימות במדינה ב-24 שעות? כי הוא זה שאחראי להם!". למען האמת, שפיק זוכה לכל כך הרבה לעג ברחוב, שלו היה לו מעט כבוד היה מודיע כבר שאינו מעוניין להיות נשיא, ולו משום שישנה הסכמה כללית שהוא זוכה לקולות לא נקיים, בייחוד משום שברחוב המצרי קשה למצוא לו תומכים.

מוחמד מורסי, מועמד האחים המוסלמים, מצביע בקלפי בקהיר תחת אבטחה כבדה
מיהר להכתיר עצמו? מוחמד מורסי, מועמד האחים המוסלמים

מי שמקדם את שפיק הם בכירים שהיו חלק מהשלטון וכאלה שעדיין קשורים בשלטון ומחזיקים בתפקידים בכוחות הביטחון או במוסדות ציבוריים.  גם כל אותם שחקנים מצרים נודעים שבסרטיהם העלו שוב ושוב טענות שונות נגד השלטון הרודני והרקוב וקראו לשינויים במדינה – התייצבו לצד שפיק. מדוע? כי הוא נוח להם. אבל העם עצמו, העם הפשוט, הלך עם מורסי.

נכון לשעה שלוש בצהרים, טענו אנשיו של שפיק שיש לו יתרון מזערי על מורסי. אולם בהודעת ועדת הבחירות המרכזית בשעה שתיים אחרי הצהריים, נמסר שמורסי מוביל בזכות 52.3% מהקולות, כשסך הקולות שהצביעו לו ונספרו עמדו על 11,940,069. עבור שפיק הצביעו 10,878,964 קולות שהקנו לו 47.7%.

נאום הניצחון של מורסי – תודה לאל על הדמוקרטיה והחופש

ביקורת חריפה נשמעה היום נגד מוחמד מורסי, שהצהיר לפנות בוקר שהוא שזכה בבחירות ושהוא הנשיא הבא של מצרים. הביקורת הושמעה נגדו אחרי שטען לניצחונו ולמעשה הכתיר את עצמו בדבריו, עוד בטרם נספרו אפילו עשרה אחוזים מסך הקולות. מורסי פתח את דבריו ואמר מול תומכיו: "תודה לאל שעזר לעם המצרי במהפכה המבורכת הזו, תודה לאל שנתן לעם המצרי לבחור בדרך הזאת  – דרך השלום. תודה לאל על כך שנתן לנו את היכולת ללכת בדרך הבחירות, דרך הדמוקרטיה והחופש, ותודה לאל שאיחד את כל המצרים למחר טוב יותר למצרים".

בהמשך דבריו דיבר מורסי על קורבנות מהפכת 25 בינואר ונשבע בלשון עממית וללא גינונים כי "מוטל עלי להיות ערב לדמם של חללי המהפכה. יש להם זכויות, והזכויות הללו מונחות על צווארי. לא אשקוט ולא אחדל לפעול למען ניקוי מצרים מכל מי שפשע, לא אחדול לפעול כדי שהחלש ינצח, ולא אחדול לפעול למען מדינה אזרחית, דמוקרטית ויציבה". מורסי לא הזכיר בדבריו ולו ברמיזה את האסלאם כחוקה מחייבת למצרים. ייתכן שבחר לכבד בכך את התבטאויותיהם של בכירים רבים מקרב החוגים החילוניים במצרים שנתנו לו את קולם, וטענו שעליו לזכור שהם בחרו בו ושאל לו לאכזב אותם ולחייבם לחיות לפי מנהגים מוסלמים שאינם רוצים בהם.

מורסי הוסיף בנאום הניצחון שלו: "אנו עם של שלום, ידנו תמיד מושטת לשלום למי שרוצה לעשות שלום. הבחירות הללו הוכיחו שאנו עם גדול ומתורבת שאחרי כל מה שעבר הצליח בגאווה רבה להציג לתפארת מערכת בחירות מסודרת ושקטה". מועמד האחים המוסלמים הרגיע את מתנגדי האחים המוסלמים ואמר "איננו באים לסגור חשבונות או להתנקם. אנו כאן כדי לפעול למען מחר טוב יותר, כדי שדמם של חללי המהפכה לא יהיה לשווא". מורסי הודה בדבריו כמובן לכל מי שהצביעו לו ולכל אלו שלקחו חלק במהפכה.

הביקורת שהושמעה כלפי מורסי נבעה מכך שהוא מיהר להכריז על עצמו כנשיא רק שעות בודדות לאחר סגירת הקלפיות, כשלא עבר זמן מספיק  לספור קולות. היו אף מקורבים שונים לשפיק אשר אמרו בכלי התקשורת שזהו מעשה לא אחראי, וכי ההכרזה הנמהרת מעידה שמורסי כלל אינו מתאים לכהן כנשיא. גם מקורבי שפיק ספגו ביקורת על שטענו לכל אורך יום אתמול ששפיק מוביל בכל המחוזות הקטנים שבהם מתגוררים בעיקר פשוטי העם ומעמד הביניים. כשהתמונה החלה להתבהר נודע שמורסי גבר כמעט בכל המחוזות האלו על שפיק.

על מנת שכל מה שעשינו לא יהיה לשווא

בהמשך למלחמות מורסי-שפיק, ישנו צד נוסף ב"מלחמה" הזאת. ואלו הם אנשי המהפכה אשר הצביעו למורסי – מועמד האחים המוסלמי – רק כדי ששפיק לא יהיה נשיא. וואיל רניים, אחד מגיבורי המהפכה – ומי שנחטף על ידי ממשל מובארק כשהחלה המהפכה והתפרסם בהיותו עובד חברת גוגל במצרים, פירסם הודעה רשמית ובה כתב:

וואיל רניים, מגיבורי מהפכת 25 בינואר במצרים (Wikimedia)
וואיל רניים, מגיבורי מהפכת 25 בינואר במצרים (Wikimedia)

"ברכות לנשיא הבא של מצרים – מוחמד מורסי. ברכות למצרים וברכות לאדם שהאמנו בו שיהיה הנקי והאמין ביותר כשישרת את העם המצרי והמדינה שלנו. ברכות לכולנו על שהצלחנו לגרום לנציג המשטר הקודם להפסיד כי התעקשנו שהוא יפסיד". רניים המשיך והבהיר בנוגע לחגיגות הצפויות ולבחירתו של מורסי כנציג האחים המוסלמים: "אני רוצה ומקווה מאוד שתדאגו (הכוונה לחברי מפלגתו של מורסי, המפלגה האסלאמית החופש והצדק) שחגיגות הניצחון יהיו חגיגות מצריות נטו. מר מורסי לא זכה מהסיבה שהוא נציג הדרך המוסלמית, חבר האחים המוסלמים או בגלל מפלגתו, מפלגת החופש והצדק. רבים מאיתנו לא בחר בו בסיבוב הראשון בגלל שוני אידיאולוגי. אך בסיבוב השני – שמנו ידינו בידו למען המהפכה, על מנת שכל מה שעשינו לא יהיה לשווא – ומתוך תקווה שמר מורסי יהיה זה שיגן על האינטרסים שלנו", אמר הצעיר המצרי.

רניים המשיך ותקף את התקשורת המצרית כ"מכונת התעמולה התקשורתית המצרית המתנגדת למורסי ולמהפכה, אשר נשלטת על ידי גורמים שאינם מצליחים להבין שמה שהיה אתמול לא יהיה היום ולא יהיה מחר. הם עשו הכול במטרה להפחיד את העם המצרי, גם באמצעות איומים שונים על עתיד מצרים, ואף השתמשו בצעירים "אסלאמיסטים" בעלי מסרים מאיימים כדי לגרום לאנשים לעמוד לצד מועמד השלטון, הלוא הוא שפיק. הם ניצלו את בורות חלק מהעם ואת דלות המחשבה בכל הקשור לעניינים הפוליטיים אצל קבוצות רבות בעם לטובת האינטרסים שלהם. אך הם לא הצליחו לעשות כך", אמר רניים באופן חד וברור.

רניים הביע בקשה שזוכה ב-24 השעות האחרונות לאהדה גורפת בקרב צעירי מצרים ואף להסכמה מצד הפלגים המוסלמים. איש גוגל לשעבר מבקש: "זה הזמן לשלב ידיים ולעבוד יחדיו. אין זה הזמן לוויכוחים אידיאולוגיים, לוויכוחים על אורח חיים ועל נושאים שכל ויכוח עליהם בין המפלגה המנצחת לאנשי המהפכה – רק יגרום לכולנו לבזבז שעות על גבי שעות בדיבורים חסרי תועלת, כשעל הפרק עומדים נושאים חשובים הרבה יותר לעתיד המדינה".

המהפכן המצרי הוסיף: "כל הנושאים האלו יתאימו נהדר לתוכניות הטוק-שואו, אך הם יהיו נושאים שרק יפוררו את הדרך של כולנו אחרי כל מה שהשקענו למען היום הזה, היום שבו אנו בוחרים את האיש שאנו רוצים". כוונתו של רניים ברורה: אין זה הזמן לעסוק באורח החיים במדינה, כלומר, להטיל חוקים או להפוך את המדינה לבעלת פן איסלאמי ולא חילוני כפי שהיא היום.

הביקורת של רניים על כלי התקשורת משקפת בעיה שמצרים רבים מצפים שהנשיא החדש יטפל בה בדחיפות. ממעקב אחר התקשורת המצרית, התגלתה תמונה ברורה: לפני המהפכה, כל התוכניות ומגישיהן בערוצי הטלוויזיה המצרית היללו את משטר מובארק, והציגו אותו כאב הרחום והכל-יכול של מצרים. מיד אחרי התפטרות מובארק, כל אותם ערוצים, על התוכניות והמגישים שלהם – הפכו עורם ונהיו מהקיצוניים ביותר בהתבטאויות שלהם נגד מובארק והשלטון הקודם שלו.

אולם בחודשים האחרונים, ולנוכח ההרגשה השקרית שאנשי מובארק עדיין שולטים בנעשה במצרים, שוב החלו גופי התקשורת המצריים שקשורים בשלטון הוותיק לפזול לכיוון המועמד אחמד שפיק ולפעול נגד מוחמד מורסי. שפיק הפך ליקיר התקשורת, ונהנה מתמיכה רחבה מאחורי הקלעים של שחקנים ושחקניות אשר לפתע שינו עמדה ותמכו בשפיק, אף שהוא קשור באופן מובהק למשטר מובארק הידוע לשמצה. הקולות שנשמעים כעת ברחוב המצרי ברורים: נקו את התקשורת המצרית; פטרו את אותם עיתונאים צבועים ממקום עבודתם.

למרות כל הדם שנשפך מאז תחילת המהפכה, העם המצרי שיצא להצביע בסיבוב הראשון והשני לבחירות הציג את הצד היפה והמעורר אופטימיות של מצרים, ללא כל מהומות או מקרים חריגים. ודבר חשוב נוסף: ככל שהצבא ניסה להשפיע על הבחירות, הוא לא הצליח בכך, כי המהפכה היתה חזקה ממנו. כל שינויי החוקים שניסה לכפות לא יצלחו, כי הרמטכ"ל, הגנרל מוחמד טנטאווי, האיש החזק במצרים ובצבא היום, לא יחיה לנצח. אם הכול ילך כשורה, בעוד עשר שנים תהיה מצרים גדולה, איכותית ומשגשגת, בזכות אותם אנשים נבונים.

המועמד המוביל שמיהר להכריז על ניצחונו, התקשורת שמותקפת על שצידדה במועמד השלטון, והתקוות הגדולות שמעוררות הבחירות הדמוקרטיות הראשונות. מבט אל הרחוב והתקשורת במצרים עם תום הבחירות

מאת הילאל עאדל

"אם אכן יהיה מוחמד מורסי נשיא מצרים, יהיה זה נשיא שהצבא נגדו, אנשי העסקים נגדו והמשטרה נגדו – שרק אלוהים יהיה בעזרו". כך צייץ בטוויטר שלו פייסל אל-קאסם, גדול מגישי תוכניות האקטואליה בעולם הערבי מרשת אל-ג'זירה.

אל-קאסם מגדיר היטב את המצב הנוכחי במצרים, בייחוד אחרי הודעת שלטון הצבא על תיקונים שונים בחוקה המצרית המשאירים בידיו כוח אדיר – כוח שהיה אמור להיות נתון בידי נשיא מצרים. על כך אומרים רבים במצרים: "ראשי הצבא עושים הכול כדי למנוע מהאחים המוסלמים להחזיק בשלטון. לא משום שהם שונאים את האחים המוסלמים, אלא מפני שמוחמד מורסי לא יהיה בובה שלהם כמו ששפיק היה אמור להיות".

אחת הבדיחות הנפוצות ברחובות מצרים בתקופה האחרונה, אומרת כך: "למה שפיק מבטיח כל הזמן שאם ייבחר לנשיא, יוכל לעצור את כל מעשי האלימות במדינה ב-24 שעות? כי הוא זה שאחראי להם!". למען האמת, שפיק זוכה לכל כך הרבה לעג ברחוב, שלו היה לו מעט כבוד היה מודיע כבר שאינו מעוניין להיות נשיא, ולו משום שישנה הסכמה כללית שהוא זוכה לקולות לא נקיים, בייחוד משום שברחוב המצרי קשה למצוא לו תומכים.

מוחמד מורסי, מועמד האחים המוסלמים, מצביע בקלפי בקהיר תחת אבטחה כבדה
מיהר להכתיר עצמו? מוחמד מורסי, מועמד האחים המוסלמים

מי שמקדם את שפיק הם בכירים שהיו חלק מהשלטון וכאלה שעדיין קשורים בשלטון ומחזיקים בתפקידים בכוחות הביטחון או במוסדות ציבוריים.  גם כל אותם שחקנים מצרים נודעים שבסרטיהם העלו שוב ושוב טענות שונות נגד השלטון הרודני והרקוב וקראו לשינויים במדינה – התייצבו לצד שפיק. מדוע? כי הוא נוח להם. אבל העם עצמו, העם הפשוט, הלך עם מורסי.

נכון לשעה שלוש בצהרים, טענו אנשיו של שפיק שיש לו יתרון מזערי על מורסי. אולם בהודעת ועדת הבחירות המרכזית בשעה שתיים אחרי הצהריים, נמסר שמורסי מוביל בזכות 52.3% מהקולות, כשסך הקולות שהצביעו לו ונספרו עמדו על 11,940,069. עבור שפיק הצביעו 10,878,964 קולות שהקנו לו 47.7%.

נאום הניצחון של מורסי – תודה לאל על הדמוקרטיה והחופש

ביקורת חריפה נשמעה היום נגד מוחמד מורסי, שהצהיר לפנות בוקר שהוא שזכה בבחירות ושהוא הנשיא הבא של מצרים. הביקורת הושמעה נגדו אחרי שטען לניצחונו ולמעשה הכתיר את עצמו בדבריו, עוד בטרם נספרו אפילו עשרה אחוזים מסך הקולות. מורסי פתח את דבריו ואמר מול תומכיו: "תודה לאל שעזר לעם המצרי במהפכה המבורכת הזו, תודה לאל שנתן לעם המצרי לבחור בדרך הזאת  – דרך השלום. תודה לאל על כך שנתן לנו את היכולת ללכת בדרך הבחירות, דרך הדמוקרטיה והחופש, ותודה לאל שאיחד את כל המצרים למחר טוב יותר למצרים".

בהמשך דבריו דיבר מורסי על קורבנות מהפכת 25 בינואר ונשבע בלשון עממית וללא גינונים כי "מוטל עלי להיות ערב לדמם של חללי המהפכה. יש להם זכויות, והזכויות הללו מונחות על צווארי. לא אשקוט ולא אחדל לפעול למען ניקוי מצרים מכל מי שפשע, לא אחדול לפעול כדי שהחלש ינצח, ולא אחדול לפעול למען מדינה אזרחית, דמוקרטית ויציבה". מורסי לא הזכיר בדבריו ולו ברמיזה את האסלאם כחוקה מחייבת למצרים. ייתכן שבחר לכבד בכך את התבטאויותיהם של בכירים רבים מקרב החוגים החילוניים במצרים שנתנו לו את קולם, וטענו שעליו לזכור שהם בחרו בו ושאל לו לאכזב אותם ולחייבם לחיות לפי מנהגים מוסלמים שאינם רוצים בהם.

מורסי הוסיף בנאום הניצחון שלו: "אנו עם של שלום, ידנו תמיד מושטת לשלום למי שרוצה לעשות שלום. הבחירות הללו הוכיחו שאנו עם גדול ומתורבת שאחרי כל מה שעבר הצליח בגאווה רבה להציג לתפארת מערכת בחירות מסודרת ושקטה". מועמד האחים המוסלמים הרגיע את מתנגדי האחים המוסלמים ואמר "איננו באים לסגור חשבונות או להתנקם. אנו כאן כדי לפעול למען מחר טוב יותר, כדי שדמם של חללי המהפכה לא יהיה לשווא". מורסי הודה בדבריו כמובן לכל מי שהצביעו לו ולכל אלו שלקחו חלק במהפכה.

הביקורת שהושמעה כלפי מורסי נבעה מכך שהוא מיהר להכריז על עצמו כנשיא רק שעות בודדות לאחר סגירת הקלפיות, כשלא עבר זמן מספיק  לספור קולות. היו אף מקורבים שונים לשפיק אשר אמרו בכלי התקשורת שזהו מעשה לא אחראי, וכי ההכרזה הנמהרת מעידה שמורסי כלל אינו מתאים לכהן כנשיא. גם מקורבי שפיק ספגו ביקורת על שטענו לכל אורך יום אתמול ששפיק מוביל בכל המחוזות הקטנים שבהם מתגוררים בעיקר פשוטי העם ומעמד הביניים. כשהתמונה החלה להתבהר נודע שמורסי גבר כמעט בכל המחוזות האלו על שפיק.

על מנת שכל מה שעשינו לא יהיה לשווא

בהמשך למלחמות מורסי-שפיק, ישנו צד נוסף ב"מלחמה" הזאת. ואלו הם אנשי המהפכה אשר הצביעו למורסי – מועמד האחים המוסלמי – רק כדי ששפיק לא יהיה נשיא. וואיל רניים, אחד מגיבורי המהפכה – ומי שנחטף על ידי ממשל מובארק כשהחלה המהפכה והתפרסם בהיותו עובד חברת גוגל במצרים, פירסם הודעה רשמית ובה כתב:

וואיל רניים, מגיבורי מהפכת 25 בינואר במצרים (Wikimedia)
וואיל רניים, מגיבורי מהפכת 25 בינואר במצרים (Wikimedia)

"ברכות לנשיא הבא של מצרים – מוחמד מורסי. ברכות למצרים וברכות לאדם שהאמנו בו שיהיה הנקי והאמין ביותר כשישרת את העם המצרי והמדינה שלנו. ברכות לכולנו על שהצלחנו לגרום לנציג המשטר הקודם להפסיד כי התעקשנו שהוא יפסיד". רניים המשיך והבהיר בנוגע לחגיגות הצפויות ולבחירתו של מורסי כנציג האחים המוסלמים: "אני רוצה ומקווה מאוד שתדאגו (הכוונה לחברי מפלגתו של מורסי, המפלגה האסלאמית החופש והצדק) שחגיגות הניצחון יהיו חגיגות מצריות נטו. מר מורסי לא זכה מהסיבה שהוא נציג הדרך המוסלמית, חבר האחים המוסלמים או בגלל מפלגתו, מפלגת החופש והצדק. רבים מאיתנו לא בחר בו בסיבוב הראשון בגלל שוני אידיאולוגי. אך בסיבוב השני – שמנו ידינו בידו למען המהפכה, על מנת שכל מה שעשינו לא יהיה לשווא – ומתוך תקווה שמר מורסי יהיה זה שיגן על האינטרסים שלנו", אמר הצעיר המצרי.

רניים המשיך ותקף את התקשורת המצרית כ"מכונת התעמולה התקשורתית המצרית המתנגדת למורסי ולמהפכה, אשר נשלטת על ידי גורמים שאינם מצליחים להבין שמה שהיה אתמול לא יהיה היום ולא יהיה מחר. הם עשו הכול במטרה להפחיד את העם המצרי, גם באמצעות איומים שונים על עתיד מצרים, ואף השתמשו בצעירים "אסלאמיסטים" בעלי מסרים מאיימים כדי לגרום לאנשים לעמוד לצד מועמד השלטון, הלוא הוא שפיק. הם ניצלו את בורות חלק מהעם ואת דלות המחשבה בכל הקשור לעניינים הפוליטיים אצל קבוצות רבות בעם לטובת האינטרסים שלהם. אך הם לא הצליחו לעשות כך", אמר רניים באופן חד וברור.

רניים הביע בקשה שזוכה ב-24 השעות האחרונות לאהדה גורפת בקרב צעירי מצרים ואף להסכמה מצד הפלגים המוסלמים. איש גוגל לשעבר מבקש: "זה הזמן לשלב ידיים ולעבוד יחדיו. אין זה הזמן לוויכוחים אידיאולוגיים, לוויכוחים על אורח חיים ועל נושאים שכל ויכוח עליהם בין המפלגה המנצחת לאנשי המהפכה – רק יגרום לכולנו לבזבז שעות על גבי שעות בדיבורים חסרי תועלת, כשעל הפרק עומדים נושאים חשובים הרבה יותר לעתיד המדינה".

המהפכן המצרי הוסיף: "כל הנושאים האלו יתאימו נהדר לתוכניות הטוק-שואו, אך הם יהיו נושאים שרק יפוררו את הדרך של כולנו אחרי כל מה שהשקענו למען היום הזה, היום שבו אנו בוחרים את האיש שאנו רוצים". כוונתו של רניים ברורה: אין זה הזמן לעסוק באורח החיים במדינה, כלומר, להטיל חוקים או להפוך את המדינה לבעלת פן איסלאמי ולא חילוני כפי שהיא היום.

הביקורת של רניים על כלי התקשורת משקפת בעיה שמצרים רבים מצפים שהנשיא החדש יטפל בה בדחיפות. ממעקב אחר התקשורת המצרית, התגלתה תמונה ברורה: לפני המהפכה, כל התוכניות ומגישיהן בערוצי הטלוויזיה המצרית היללו את משטר מובארק, והציגו אותו כאב הרחום והכל-יכול של מצרים. מיד אחרי התפטרות מובארק, כל אותם ערוצים, על התוכניות והמגישים שלהם – הפכו עורם ונהיו מהקיצוניים ביותר בהתבטאויות שלהם נגד מובארק והשלטון הקודם שלו.

אולם בחודשים האחרונים, ולנוכח ההרגשה השקרית שאנשי מובארק עדיין שולטים בנעשה במצרים, שוב החלו גופי התקשורת המצריים שקשורים בשלטון הוותיק לפזול לכיוון המועמד אחמד שפיק ולפעול נגד מוחמד מורסי. שפיק הפך ליקיר התקשורת, ונהנה מתמיכה רחבה מאחורי הקלעים של שחקנים ושחקניות אשר לפתע שינו עמדה ותמכו בשפיק, אף שהוא קשור באופן מובהק למשטר מובארק הידוע לשמצה. הקולות שנשמעים כעת ברחוב המצרי ברורים: נקו את התקשורת המצרית; פטרו את אותם עיתונאים צבועים ממקום עבודתם.

למרות כל הדם שנשפך מאז תחילת המהפכה, העם המצרי שיצא להצביע בסיבוב הראשון והשני לבחירות הציג את הצד היפה והמעורר אופטימיות של מצרים, ללא כל מהומות או מקרים חריגים. ודבר חשוב נוסף: ככל שהצבא ניסה להשפיע על הבחירות, הוא לא הצליח בכך, כי המהפכה היתה חזקה ממנו. כל שינויי החוקים שניסה לכפות לא יצלחו, כי הרמטכ"ל, הגנרל מוחמד טנטאווי, האיש החזק במצרים ובצבא היום, לא יחיה לנצח. אם הכול ילך כשורה, בעוד עשר שנים תהיה מצרים גדולה, איכותית ומשגשגת, בזכות אותם אנשים נבונים.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן