Skip to content

פרשנות | חוגגים אך מפוכחים: איראן לנוכח ניצחונו של מורסי בבחירות במצרים

ניצחונו של מועמד "האחים המוסלמים" בבחירות לנשיאות מצרים נתפש בישראל כהתפתחות המשרתת את האינטרסים של איראן ומבשרת בהכרח על שיפור הקשרים בין טהראן לקהיר. התגובות באיראן לניצחון מורסי משקפות, לעומת זאת, גישה מפוכחת המבטאת הכרה באילוצים הניצבים בפני הנשיא החדש ובאינטרסים המנוגדים בין איראן למצרים
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

ניצחונו של מועמד "האחים המוסלמים" בבחירות לנשיאות מצרים נתפש בישראל כהתפתחות המשרתת את האינטרסים של איראן ומבשרת בהכרח על שיפור הקשרים בין טהראן לקהיר. התגובות באיראן לניצחון מורסי משקפות, לעומת זאת, גישה מפוכחת המבטאת הכרה באילוצים הניצבים בפני הנשיא החדש ובאינטרסים המנוגדים בין איראן למצרים

מאת רז צימט

בחירתו של מוחמד מורסי לנשיאות מצרים התקבלה באיראן, כצפוי, בברכה. הרפובליקה האסלאמית רואה בכל הישג של תנועה אסלאמית בעולם אות להצלחתה להפיץ את תורתה המהפכנית וביטוי למרכזיותה בעולם האסלאם. לא יפלא, אפוא, כי טהראן הזדרזה להציג את בחירתו של מועמד האחים המוסלמים כביטוי נוסף ל"התעוררות האסלאמית" במזרח התיכון, השואבת השראתה מהמהפכה האסלאמית באיראן.

נשיא איראן מחמוד אחמדינז'אד הזדרז להתקשר למורסי למחרת ניצחונו, בירך אותו והביע בפניו תקווה לשיפור הקשרים בין שתי המדינות. גם משרד החוץ האיראני פרסם הודעה רשמית, שבה שיבח את העם המצרי על נחישותו לממש את האידיאלים הנעלים של המהפכה המצרית בתקופה של התעוררות אסלאמית במזרח התיכון.

נשיא מצרים הנבחר, מוחמד מורסי, בהופעה טלוויזיונית (צילום מהטלוויזיה המצרית)
תקווה לשיקום היחסים עם איראן? נשיא מצרים הנבחר, מוחמד מורסי, בהופעה טלוויזיונית (צילום מהטלוויזיה המצרית)

אמצעי התקשורת האיראנים דיווחו בהרחבה על בחירתו של מורסי והבליטו את אדיקותו הדתית ואת עמדותיו האנטי-ציוניות והאנטי-מערביות. הגדילה לעשות סוכנות הידיעות "פארס", שפרסמה ב-25 במאי ריאיון, שהעניק לה, לטענתה, מורסי טרם פרסום תוצאות הבחירות. בריאיון זה הצהיר מורסי על תמיכתו בהידוק הקשרים בין מצרים לאיראן והדגיש, כי יש צורך לבחון מחדש את הסכמי השלום עם ישראל. שעות ספורות לאחר פרסום הריאיון הכחיש דובר בלשכת נשיא מצרים כי מורסי העניק ריאיון כזה לסוכנות הידיעות האיראנית. הכחשה זו פורסמה גם באתרי החדשות האיראנים וסוכנות הידיעות הממלכתית, "אירנ"א", האשימה את סוכנות "פארס" בפברוק הריאיון.

הכחשת הריאיון על-ידי מצרים המחישה היטב את הקשיים שעדיין ניצבים בדרך לשיפור הקשרים בין איראן למצרים וחיזקה את הגישה המסויגת שבה נוקטים אמצעי התקשורת האיראנים ביחס להתפתחויות במצרים ולמשמעויותיהם. נפילת משטרו של הנשיא מובארק עוררה שביעות רצון רבה באיראן, שראתה בהתפתחות זו ביטוי נוסף למגמת היחלשותם של המשטרים המתונים והפרו-מערביים באיזור והזדמנות לשיפור הקשרים עם קהיר ולביצור מעמדה האזורי.

עוד בטרם נפל שלטון מובארק, טענו בכירים איראנים לזיקה בין המהפכה האסלאמית באיראן (1979) למהפכה במצרים והדגישו את יסודותיה הדתיים. בפברואר 2011 חגגה התקשורת האיראנית את נפילת מובארק וטענה, כי היא מבשרת את ראשיתו של עידן חדש במזרח התיכון, שבו צפויה איראן למלא תפקיד מרכזי. היומון האיראני "כיהאן" העריך, כי נפילת משטר מובארק תוביל לפגיעה קשה במעמדה האזורי של ארצות-הברית וכי המהפכה המצרית צפויה להתפשט ליתר הדיקטטורות באיזור ולשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון לטובת איראן המשמשת מקור ההשראה המרכזי של התנועות האנטי-אמריקניות בעולם הערבי.

עליית "האחים" – לא מה שחשבו בטהראן מלכתחילה

עד מהרה התחוור, עם זאת, כי המציאות הפוליטית במצרים מורכבת יותר מכפי שהיה ניתן להעריך תחילה וכי התחזקותם של הגורמים האסלאמיסטים במצרים אינה מבשרת בהכרח על שינוי אסטרטגי צפוי בקשרים בין קהיר לטהראן. ההתפתחויות במצרים הצביעו על מגבלות כוחם של "האחים המוסלמים" ועל כך, שפערי האינטרסים בין שתי המדינות נותרו משמעותיים. כתוצאה מכך התחזקו הספקות בטהראן בנוגע ליכולתה של איראן להרוויח מההתפתחויות במצרים לשם קידום מעמדה ולשיפור הקשרים בין שתי המדינות.

חודשים ספורים לאחר המהפכה במצרים הביע היומון האיראני "ג'ומהורי-י אסלאמי" ספק בנוגע לעומק השינוי במצרים ואף הביע הסתייגות מהאפשרות להרחיב את הקשרים עם קהיר בעת הנוכחית. במאמר מערכת, שפירסם היומון ב-23 באפריל, נטען, כי לא חלה כל התפתחות המחייבת שינוי במדיניות איראן כלפי מצרים. העיתון הזהיר, כי אם תחדש איראן את קשריה עם מצרים בטרם התנערה האחרונה מהסכמי קמפ-דיוויד, הדבר יציג את טהראן כמי שמשתפת פעולה עם "משטר קמפ-דיוויד" ופוגעת בכך בשאיפות שעמדו בבסיס המהפכה המצרית.

ההישג הגדול לו זכו "האחים המוסלמים" בבחירות לפרלמנט המצרי, שהתקיימו בדצמבר 2011-ינואר 2012, לא הפיגו את החששות באיראן מפני האתגרים הניצבים בפני הזרם האסלאמיסטי במצרים. תוצאות הבחירות פתחו שיח מרתק באיראן בנוגע למשמעות ניצחון האסלאמיסטים, למהותו של הזרם האסלאמי במצרים ולנכונותו לשפר את הקשרים עם איראן. במאמר מערכת, שהתפרסם ביומון "כיהאן" ב-4 בדצמבר 2011, נטען, כי עוד מימי סייד קוטוב, מבכירי האידיאולוגים של תנועת "האחים המוסלמים" במצרים, רחשו בכירי הזרם האסלאמי במצרים כבוד רב לשיעים, ובמיוחד לאימאם השיעי השלישי, האימאם חוסיין. מאפייני האסלאם בצפון-אפריקה שונים מאלה של האסלאם במקומות אחרים וקרובים יותר למאפייני האסכולה השיעית, נטען ב"כיהאן".

פרופ' סאדק זיבאכּלאם, אחד האינטלקטואלים והפרשנים הפוליטיים הבולטים באיראן, טען, לעומת זאת, כי האסלאמיסטים במצרים הם דמוקרטים במהותם ופועלים בהתאם למודל הטורקי. במאמר, שפרסם בעיתון הרפורמיסטי "שרק" ב-3 בדצמבר, טען זיבאכּלאם, כי אפילו ביחס לישראל נוקטים "האחים המוסלמים" במצרים בגישה מתונה יחסית וכי התנגדותם להסכמי "קמפ-דיוויד" אינה נובעת משאיפתם לחסל את מדינת ישראל כי אם מרצונם לקדם את הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית לצידה.

הפולמוס בנוגע למהותה של תנועת "האחים המוסלמים" ניכר לאחרונה גם בכנס שקיים ב-29 במאי המרכז למחקרים אסטרטגיים של "המועצה לקביעת האינטרס של המשטר". בכנס, שכותרתו "ההתפתחויות במזרח התיכון ועתיד הסדר האזורי", הצביע ד"ר דאוד פירחי מאוניברסיטת טהראן על מאפייניהן המיוחדים של התנועות האסלאמיות בעולם הערבי כיום וטען, כי אלה שונים מהותית ממאפייני התנועות האסלאמיות, שפעלו באזור בעבר. ראשית, בעוד שהתנועות המסורתיות פעלו תחת מנהיג אחד ולא היו דמוקרטיות, הרי שהתנועות האסלאמיות החדשות הן עממיות יותר. שנית, בעוד שהתנועות האסלאמיות הישנות שאפו לכונן ממשלה אסלאמית כאמצעי לאסלאמיזציה של החברה, הרי שהתנועות החדשות מצפות מהממשלה לכונן סדר מוגבל ולהקנות רווחה לאזרחים ולא ליישם בהכרח את האסלאם בחברה.

הכרה במגבלותיה של המהפכה המצרית

עלייתו של אחמד שפיק לסיבוב השני בבחירות לנשיאות מצרים חיזקה עוד יותר את ההכרה האיראנית במורכבות המציאות הפוליטית במצרים. עלייתו של שפיק לסיבוב השני נתפשה באיראן כעדות לכך, שהצבא ושרידי משטרו של מובארק נהנים עדיין מהשפעה פוליטית רבה המעכבת את מימוש יעדי המהפכה המצרית. בתגובה לתוצאות סיבוב הבחירות הראשון טען "ג'ומהורי-י אסלאמי", כי גם אם מועמד "האחים המוסלמים" יזכה בבחירות, אין בכך כדי להסתיר את התמיכה הניכרת במועמדים החילוניים. במאמר מערכת, שהתפרסם ב-27 במאי, תלה העיתון ב"אחים המוסלמים" חלק מהאחריות לתוצאות הבחירות וטען, כי עמדתם ההססנית ביחס למעורבותה הנמשכת של ארצות-הברית בענייניהן הפנימיים של מצרים וישראל, התנהלותם הבעייתית כלפי "המועצה הצבאית העליונה" וכישלונותיהם בהפצת התרבות המהפכנית בחברה המצרית פגעו במידת הצלחתם בבחירות.

ערב הסיבוב השני של הבחירות הזהירו אמצעי התקשורת באיראן מפני חזרת "המשטר הישן" על רקע החלטת בית המשפט בקהיר לפזר את הפרלמנט והעריכו, כי גם אם יוכרז מוחמד מורסי כמנצח בבחירות, כוחו יהיה מוגבל. היומון האיראני "מרדום סאלארי" הביע ספק רב בנוגע לסיכוי לסלק את אנשי הצבא מהשלטון וטען, כי זוהי אשליה לחשוב, שהצבא המצרי יהיה מוכן לעזוב את השלטון לאחר עשרות שנים. "החגיגות של המצרים בעקבות הדיווחים הראשונים על ניצחון מורסי בבחירות הן שגיאה", כתב העיתון ב-19 ביוני, "מכיוון שהמאבק בין הדמוקרטיה לדיקטטורה במצרים טרם הוכרע".

פרסום תוצאותיהן הרשמיות של הבחירות התקבל באיראן בברכה, אך הספקות ביחס לשינוי משמעותי במדיניות החוץ המצרית נותרו כשהיו. העיתון "שרק" ביטא אתמול (ג') ספק רב בנוגע ליכולתה של ממשלת מצרים החדשה לנקוט מדיניות, שתעלה בקנה אחד עם ציפיותיה של איראן. הנשיא החדש ותומכיו אינם נהנים מהשפעה רבה בקרב אנשי הצבא, "האחים המוסלמים" מודעים לכך, שמחצית המצביעים במצרים אינם תומכים בהם וגם בקרב מצביעי התנועה קיימים רבים המזוהים עם הזרם הסלפי ומתבוננים על איראן מנקודת מבט סעודית ואנטי-שיעית. גם גישתם של מהפכנים מצריים רבים ביחס להתפתחויות בסוריה אינה עולה, לטענת "שרק", בקנה אחד עם מדיניותה של איראן התומכת במשטרו של הנשיא אסד.

גם האתר "תאבנאק" העריך, כי בחירתו של מורסי לנשיאות לא תוביל בהכרח לשיפור משמעותי בקשרים בין מצרים לאיראן. במאמר פרשנות, שהתפרסם ב-25 ביוני, נכתב, כי פתרון הבעיות הפנימיות, ובראשן המשבר הכלכלי, יעמוד בראש סדר העדיפויות של הנשיא החדש ואין לצפות ממנו להקדיש תשומת לב רבה למדיניות חוץ. זאת ועוד, מורסי יאלץ להתחשב במדיניות החוץ שלו באינטרסים הפוליטיים והכלכליים הקשורים ביחסים עם ערב הסעודית ובהסכמי השלום עם ישראל.

בהצהרותיהם הפומביות ממשיכים ראשי המשטר האיראני לטעון, כי ההתפתחויות בעולם הערבי בשנתיים האחרונות מהוות ביטוי ל"התעוררות אסלאמית" הצפויה להביא לקץ ההגמוניה המערבית באיזור ולשרת את האינטרסים של איראן. אלא שגם להם ברור היטב כי התפתחויות אלה מציבות בפני איראן אתגרים משמעותיים ולא רק הזדמנויות חדשות. התגובות באיראן לתוצאות הבחירות במצרים מעידות על כך, שבטהראן מודעים היטב למגבלות הקשות – הן במישור הפוליטי והן במישור האידיאולוגי – המונעות מאיראן גם כיום לקדם את מעמדה ואת האינטרסים שלה בעולם הערבי.

האינטרסים השונים ואף המנוגדים הניצבים בפני איראן ומדינות ערב לצד החשדנות העמוקה השוררת בקרב מדינות ערב הסוניות ביחס לאיראן השיעית, מציבים כולם סימן שאלה גדול בנוגע ליכולתה של איראן לקדם את יעדיה גם במדינות בהן עלו תנועות אסלאמיות לשלטון. ניצחונו של מוחמד מורסי בבחירות לנשיאות מצרים עשוי אומנם לפתוח בפני הרפובליקה האסלאמית הזדמנויות חדשות לשיפור קשריה עם קהיר, אך ספק רב אם יהיה בו כדי לשנות באופן מהותי את גישתה הבסיסית של מצרים כלפי איראן.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן