לא כולם אוהבים אותנו, אבל זה היה צפוי. אנשי כספים מתרחקים מאיתנו כמו מאש, אבל גם זה היה מובן מאליו. אז איך מחזיקים עיתון עצמאי באוויר? באמצעות קוראיו

מאת עמית מנדלזון 

מהיום שהגינו את רעיון העיתון, עבדנו – קבוצה לא גדולה של אנשים – חמישה חודשים על הקמתו. איש מאיתנו לא השלה את עצמו שזה יהיה פשוט, איש מאיתנו לא חשב להיות עשיר, רק קיווינו להישאר שפויים. הקמת "מגפון" לא היתה החלטה עסקית (אם כי עיתון ש- 120,000 פעם בחודש נכנסים אליו בהחלט יכול וצריך להיות עסק), מגפון היה עניין אידיאולוגי. העיתונות, כפי שהכרנו אותה, מתה – והגופה החלה להצחין ברחובות. הצענו פתרון שהוא גם ורד עם ניחוחות חדשים, אבל גם עם קוצים מחודדים. ידענו שמי שיצטרף אלינו צריך להיות בעל אידיאולוגיה ולא מישהו שמחפש לעשות כסף.

בינואר 2012 התייצב "מגפון" על הרגליים. פרויקט של שני אנשים בלבד, שהרימו לבדם כמעט מוצר שבכל מקום וזמן אחר עולה הון ודורש כוח אדם בהיקף שרק טייקון יכול להרשות לעצמו. עיתונאים, עורכים, צלמים ועוד אנשי מקצוע החלו להצטרף. כולם ידעו שפרנסה לא תהיה מיד, כולם (או לפחות רובם המכריע) הצטרפו מתוך הסכמה ואמונה בדרך ובמטרה.

ידענו שלכל אחד אורך נשימה מוגבל, שבדרך יהיו כאלה שינשרו פשוט בגלל שעם אידיאולוגיה לא הולכים למכולת. אבל מגפון חי, קיים ובועט… אוקיי, לא בועט חזק במיוחד כי מגפון קטן וחסר כל,  ומולו ניצבים גדודים של עורכי דין שמוכנים לאיים בתביעה בכל רגע נתון. מולו ניצבת מערכת משומנת שמסוגלת לחסום את פעילותנו (ובפועל גם עושה זאת), בין אם באיומים מרומזים וגלויים על מפרסמים פוטנציאלים וכלה בנסיונות חטטניים לחפור שלדים בחצר ביתנו.

זה היה אמנם צפוי, אבל התוצאות כובלות אותנו: מחסור במזומנים מונע מאיתנו לבצע תחקירים ראויים לשמם. הכותבים הנהדרים והעורכים המצוינים שלנו משלמים את כל ההוצאות שלהם מכיסם הפרטי –  סכומים שאין להם – והקורא יוצא נפסד; כי הערכה מקצועית יש לנו, ואנחנו נמצאים בדיוק במקומות שבהם נמצאים כל הגדולים. ולא, אנחנו לא עושים מסחרה מדיווח עיתונאי ולא עוסקים ביחסי ציבור. התחייבנו לאתיקה, התחייבנו לכבד אתכם, הקוראים. וכך הלך לו עוד מקור פרנסה, לא לגיטימי לדעתנו, אבל כזה שמתחרינו לא מתביישים לעשות ממנו קופה יפה. על חשבונכם, הקוראים.

האמת היא שאנחנו מנוע חסכוני במיוחד, עובד על אוויר וכוונות טובות. אבל לא לעולם חוסן. וכאן אני פונה אליכם, הקוראים הנאמנים שלנו. והמספרים מוכיחים שאתם אכן קוראים נאמנים. הגיע הזמן שתעזרו לנו. כן, כך, בפשטות. אנחנו צריכים אתכם איתנו.

אז מה עושים בשביל שמגפון יהיה איתנו ואתכם גם מחר? בעוד חודש? בעוד שנה ושנתיים ועשר?

1. סייעו לנו להפיץ את השם מגפון גם מחוץ לאינטרנט (ובעיקר מחוץ לגבולות פייסבוק). ספרו לחברים ובקשו שיעבירו הלאה, הפיצו את הקישורים שלנו, שימו באנרים שלנו באתרים שלכם. שתפו כתבות שלנו, סייעו לנו להרחיב את דפי האוהדים. בלי בושות ואי נעימויות. כי לנו אין משאבים משלנו. אנחנו ניצבים בחזית מול עורכי הדין, מול הפוליטיקאים מול הטייקונים. וככל שקהל קוראינו יגדל כך תגדל השפעתנו, וכך נוכל להתקדם לעבר המטרה שלשמה הקמנו את מגפון:  עיתונות אמיתית, חסרת פשרות ובלתי תלויה.

עיתון העיתונאים בפייסבוק | מגפון העיתון העצמאי בפייסבוק

2. תרמו לנו: כן, אנחנו מדברים על כסף. בדיוק כפי שאנחנו ואתם רוכשים בכספנו עיתונים יומיים, מגזינים, משלמים אגרות ודמי מנוי לעיתונים, למגזינים, לטלוויזה בכבלים או בלוויין. כל אחד כפי יכולתו. ולא מדובר בהכרח על כספים גדולים (למרות שמי שיכול – ורוצה – נשמח לקבל כל סיוע בכל סכום); גם כמה עשרות שקלים בחודש – שנקבל מאלפי ועשרות אלפי קוראינו – יחזיקו אותנו על הרגליים. זה יהיה המנוי הכי זול והכי צודק שלכם. בתמורה תקבלו את היושר שלנו ואת מיטב הכישרון והמקצועיות שלנו. לא אוהבים את הביטוי "תרומה"? אין בעיה. קבלו זאת כדמי מנוי. מנוי ראוי. ומאוד לא יקר.

3. סייעו לנו בגיוס תורמים, מפרסמים, תומכים. הצלחתנו תהיה שכרכם. מה שאני מבקש הוא פשוט מאוד: הצטרפו אלינו למאבק על חופש העיתונות. בלי מקורות מימון אנחנו שוחים במעלה הזרם בלי סנפירים ובלי מנוע. הצטרפו אלינו להעמיד דור חדש של עיתונאים שלא מתביישים להיות כאלה ולא מתקפלים תחת לחצים, שמסוגלים להניף אצבע משולשת, שמסוגלים להתעקש על אתיקה מקצועית. עזרו לנו לעזור לכם הנאבקים ברחובות למען צדק חברתי, כי כפי שכבר למדתם בשבועות האחרונים – רק אנחנו במגפון נעמוד לצדכם. כי את מגפון הקמנו עבורכם לא פחות מאשר בשבילנו. תודה מראש ובדיעבד.

פרסמו במגפון | תרמו למגפון או רכשו מנוי