החגיגה הגדולה של המחול: סקס, אהבה ואוכל – וזה לא הכל

פסטיבל "מחולוהט", שייפתח בשבוע הבא במרכז סוזן דלל בת"א ויתקיים עד סוף אוגוסט, מציע 60 מופעים ו-18 בכורות, ובעיקר מגוון עשיר ומסקרן של סגנונות ויוצרים, שנוגעים בדברים האמיתיים של החיים. יהיה לוהט?

החגיגה הגדולה של המחול: סקס, אהבה ואוכל – וזה לא הכל

פסטיבל "מחולוהט", שייפתח בשבוע הבא במרכז סוזן דלל בת"א ויתקיים עד סוף אוגוסט, מציע 60 מופעים ו-18 בכורות, ובעיקר מגוון עשיר ומסקרן של סגנונות ויוצרים, שנוגעים בדברים האמיתיים של החיים. יהיה לוהט?

מאת אולגה לביא 

אוכלים, סיפור אהבה. קולבן דאנס. צילום: כפיר בולוטין

פסטיבל "מחולוהט" 2012, שיתקיים בסוזן דלל מה-2 ביולי עד ה-30 באוגוסט, הולך להפתיע בכמות ואולי גם באיכות: 60 מופעים, 18 בכורות, ובעיקר אנשים: יוצרים שחולמים ונלחמים על מקומם בעולם המוגבל של המחול ישראלי. קשה היא הדרך ולא תמיד "מוצלחת" באופן שבו אנחנו תופסים "הצלחה" באמנות, אך בטוח מיוחדת מאוד.

פסטיבל עם תוכנית מופעים אינטנסיבית כזו נותן לקהל הזדמנות נדירה להכיר את היוצרים, את הלהקות ואת היצירות של התקופה, וגם להתרשם מההתקדמות של המחול הישראלי.

ב"מחולוהט" 2012 ישתתפו הלהקות הגדולות, היוצרים הוותיקים והיוצרים הצעירים העצמאים בסגנונות שונים: מחול ניאו קלאסי, מחול מזרחי, אפריקני, הודי, פלמנקו, מחול עכשווי בשילוב אמנויות במה אחרות ומחול ניסיוני. בנוסף תתקיים מסגרת מיוחדת של "מחול אחר" הנותנת במה ליצירות ביכורים של יוצרים צעירים.

"התמונה העולה היא של מחול ישראלי מרתק המתרחב ומתפתח לכיוונים שונים והוא בעל קולות וצבעים מגוונים ורב תחומיים", אומר יאיר ורדי מנכ"ל סוזן דלל. אם ההבטחה הזו תמומש, נדע רק בסיום הפסטיבל.

העולם הבא. "סרבוס". צילום: תמי וויס

היצירות הרבות עוסקות בנושאים שונים ומגוונים: העולם הבא ("סרבוס" בביצוע להקת פרסקו), אהבה מול סקס וחיים מול אמנות (HAUNTED BY THE FUTURE – שיתוף פעולה בין נייג'ל צ'רנוק וטליה פז), בגרות האישה ("פרמיירה" של עדי פז), מציאות אישית ועולם הצעצועים ("חלום של צעצוע" בביצוע להקת קמע), ואפילו אוכל ("כמהין" של להקת קולבן דאנס). בעצם, כל דבר שאנחנו חווים, טעמים, עוברים ומרגישים בעולם יכול להיות יצירת אמנות.

למחול המודרני יש הרבה כלים לשקף את המציאות, שדרכה יוצר רואה את העולם: לא רק מוזיקה, טקסט או תנועה, לא רק ריקוד ודרמה פלסטית, אלא גם ווידאו, אפקטים שונים, כולל ממוחשבים, משחק בין סאונד, צבע, ואור ועוד.

מצד שני בתערובת הזו קשה לפעמים למצוא את המקום הראוי לדמות לא-ווירטואלית, לאדם עצמו. ככל שהמגוון עשיר ורחב יותר, כך קל יותר לאבד את האמת. את הכנות. קל להתפתות לייצר אמנות לשם אמנות – מושלמת ומרהיבה – אך חסרת נשימה ורגש אמיתי.

האם היוצרים של "מחולוהט" יבחרו ברגש? לא נותר אלא לבוא, לבחון, להתרשם – ואולי גם להתרגש.

מאת אולגה לביא 

אוכלים, סיפור אהבה. קולבן דאנס. צילום: כפיר בולוטין

פסטיבל "מחולוהט" 2012, שיתקיים בסוזן דלל מה-2 ביולי עד ה-30 באוגוסט, הולך להפתיע בכמות ואולי גם באיכות: 60 מופעים, 18 בכורות, ובעיקר אנשים: יוצרים שחולמים ונלחמים על מקומם בעולם המוגבל של המחול ישראלי. קשה היא הדרך ולא תמיד "מוצלחת" באופן שבו אנחנו תופסים "הצלחה" באמנות, אך בטוח מיוחדת מאוד.

פסטיבל עם תוכנית מופעים אינטנסיבית כזו נותן לקהל הזדמנות נדירה להכיר את היוצרים, את הלהקות ואת היצירות של התקופה, וגם להתרשם מההתקדמות של המחול הישראלי.

ב"מחולוהט" 2012 ישתתפו הלהקות הגדולות, היוצרים הוותיקים והיוצרים הצעירים העצמאים בסגנונות שונים: מחול ניאו קלאסי, מחול מזרחי, אפריקני, הודי, פלמנקו, מחול עכשווי בשילוב אמנויות במה אחרות ומחול ניסיוני. בנוסף תתקיים מסגרת מיוחדת של "מחול אחר" הנותנת במה ליצירות ביכורים של יוצרים צעירים.

"התמונה העולה היא של מחול ישראלי מרתק המתרחב ומתפתח לכיוונים שונים והוא בעל קולות וצבעים מגוונים ורב תחומיים", אומר יאיר ורדי מנכ"ל סוזן דלל. אם ההבטחה הזו תמומש, נדע רק בסיום הפסטיבל.

העולם הבא. "סרבוס". צילום: תמי וויס

היצירות הרבות עוסקות בנושאים שונים ומגוונים: העולם הבא ("סרבוס" בביצוע להקת פרסקו), אהבה מול סקס וחיים מול אמנות (HAUNTED BY THE FUTURE – שיתוף פעולה בין נייג'ל צ'רנוק וטליה פז), בגרות האישה ("פרמיירה" של עדי פז), מציאות אישית ועולם הצעצועים ("חלום של צעצוע" בביצוע להקת קמע), ואפילו אוכל ("כמהין" של להקת קולבן דאנס). בעצם, כל דבר שאנחנו חווים, טעמים, עוברים ומרגישים בעולם יכול להיות יצירת אמנות.

למחול המודרני יש הרבה כלים לשקף את המציאות, שדרכה יוצר רואה את העולם: לא רק מוזיקה, טקסט או תנועה, לא רק ריקוד ודרמה פלסטית, אלא גם ווידאו, אפקטים שונים, כולל ממוחשבים, משחק בין סאונד, צבע, ואור ועוד.

מצד שני בתערובת הזו קשה לפעמים למצוא את המקום הראוי לדמות לא-ווירטואלית, לאדם עצמו. ככל שהמגוון עשיר ורחב יותר, כך קל יותר לאבד את האמת. את הכנות. קל להתפתות לייצר אמנות לשם אמנות – מושלמת ומרהיבה – אך חסרת נשימה ורגש אמיתי.

האם היוצרים של "מחולוהט" יבחרו ברגש? לא נותר אלא לבוא, לבחון, להתרשם – ואולי גם להתרגש.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן