Skip to content

כשלים טכניים וטעויות טייסים גרמו להתרסקות טיסה 447 של אייר פראנס

כשלים טכניים וטעויות טייסים גרמו להתרסקות טיסה 447 של אייר פראנס. כך קובע הדוח הסופי של חקירת תאונת המטוס שהיה בדרכו מריו דה ז'נרו לפריז, ב-1 ביוני 2009 והתרסק. בתאונה נהרגו כל 228 האנשים שהיו במטוס. הטייסים לא הבינו שהם בהזדקרות
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

כך קובע הדוח הסופי של חקירת תאונת המטוס שהיה בדרכו מריו דה ז'נרו לפריז, ב-1 ביוני 2009 והתרסק. בתאונה נהרגו כל 228 האנשים שהיו במטוס. הטייסים לא הבינו שהם בהזדקרות  

מאת עמי אטינגר

סדרה של טעויות טייסים, שלא ידעו להגיב באופן יעיל לכשלים טכניים שהתעוררו במטוס, גרמו להתרסקות טיסת אייר פראנס 447, שהיה בדרכו מריו דה ז'נרו לפריז, ב-1 ביוני 2009. כך קובע הדוח הסופי של הארגון הצרפתי לחקירת התרסקויות מטוסים BEA – Bureau d’Enquêtes et d’Analyses, שפורסם היום (יום ה'). בתאונה נהרגו כל 228 האנשים שהיו במטוס.

מטוס של אייר פראנס. צילום Cweyer at en.wikipedia
מטוס של אייר פראנס. צילום Cweyer at en.wikipedia

הדוח מפרט כיצד לא הצליחו הטייסים לתת מענה יעיל לבעיות שהחלו עם כשל חיישני המהירות של המטוס ונמשכו בתגובה המשובשת של הטייסים שאיפשרו למטוס לטוס עם החרטום כלפי מעלה ולהפסיד בכך מהירות חיונית. היות והם לא הורידות את החרטום כלפי מטה, הם הפסידו מהירות, הזדקרו והתרסקו.

הדוח ממליץ המלצות חדשות לאימוני הטייסים ולהסמכת הכושר של המטוסים, בנוסף  ל-25 המלצות בטיחות שהומלצו כבר בדו"ח הראשוני של התאונה בשנה שעברה. "כמה המלצות בטיחות כבר יושמו אבל זה יכול להימשך כמה שנים עד יישום מלא של ההמלצות הנוספות", אמר לכתבים החוקר הראשי  אלן בויא .

צוות מנוסה היה מייצב את המטוס 

בויאר הסביר, כי שני הטייסים לא הבינו כי המטוס נמצא במצב של הזדקרות "צוות מנוסה היה מבין את המצב שאליו נקלע המטוס ויכול היה לייצבו. אבל במקרה הזה הטייסים היו קרובים לאובדן שליטה מוחלט".

כבר בדוח הביניים, שפורסם בחודש מאי השנה, נקבע, כי צוות האוויר של המטוס התעלם בהתמדה מקריאות מערכת אזהרת ההזדקרות וניסה להמשיך לטפס כלפי מעלה, במקום להתיישר, או להנמיך, כדי להרוויח מהירות ולשמור בכך על העילוי של המטוס. כתוצאה מההתעלמות מקריאות האזהרה, הגיע המטוס למהירות כה נמוכה עד שהפסיק לטוס.

כשעזב הקברניט הוותיק מרק דובוא  (Marc Dubois) את תא הטייסים ויצא למנוחה שגרתית הוא השאיר בתא את סגנו הטייס המנוסה דייויד רוברט, שהיה מסוגל להתמודד בהצלחה בסופת הרעמים הטרופית, שהמטוס טס מולה, ואת הטייס הצעיר פייר-סדריק בונין (Pierre-Cédric Bonin) ), שהטיס את המטוס.

כאשר המטוס נכנס לאזור הסוער מאוד, הודיע בונין לדיילים בתא הנוסעים להתכונן לטיסה בתוך מערבולות. זמן קצר לאחר ההודעה לדיילים, סתמה הקרחה את צינור ה"פיטו", דרכו חודר זרם האוויר למכשיר המודד את מהירות המטוס ובתא הטייסים נשמעה אזהרה שמערכת הטייס האוטומטי התנתקה.

סדרת טעויות

מכאן החלה סדרה של טעויות, בעיקר של בונין שמשך את ידית ההיגוי לאחור ובניגוד לכל היגיון הרים את חרטום המטוס למעלה. פעם אחת הוא הנמיך את החרטום לאחר שרוברט הטייס המנוסה צעק לעברו "תנמיך", אבל לאחר שהמטוס התאושש הוא שוב משך את ידית ההיגוי לאחור והשאירה במצב אחורי, למרות שמערכת אזהרת ההזדקרות הכריזה 75 פעם, בקול רם, על הכניסה למצב המסוכן. כל זאת במקום לדחוף את מוט ההיגוי קדימה ולהוסיף בכך מהירות למטוס, הוא המשיך לטפס כמעט בשיעור הטיפוס המקסימלי האפשרי. אם היה מעביר את ידית ההיגוי למהלך נייטרלי ומחבר מחדש את הטייס האוטומטי הכל היה מסתדר ולא היה קורה דבר.

חוסר אונים לקראת הסוף

90 שניות לאחר שהחל מצב החירום חזר הקברניט לתא הטייסים ותבע: "מה לעזאזל אתם עושים?" שני הטייסים ענו: "איבדנו את השליטה במטוס!".

הקברניט דובוא התיישב במושב שמאחורי שני הטייסים, כשהוא נבוך. בחוץ שרר חושך כבד, אורות אזהרה נצנצו וכמה מסכים היו חשוכים. הטייס שישב לפניו, כנראה, חסם לו את ראיית המכשירים, ובוודאות  לא הבחין שמד האופק מראה שאף המטוס מורם כלפי מעלה.

מהר מאוד החל האיירבס ליפול במהירות של 11 אלף רגל בשניה, מהירות כפולה ממהירות טיסתו קדימה. רק 45 שניות לפני ההתנגשות באוקיינוס, פלט בונין, כי הוא מנסה במשך כל מצב החירום לנסוק. בכך הוא איפשר לקולגות שלו להבחין ולהבין, בפעם הראשונה, את הביצוע השגוי שלו.

להלן השיחה הדרמתית האחרונה שהתקיימה בין הטייסים:

02:13:40 (רוברט) "טפס… טפס… טפס… טפס…"

02:13:40 (בונין) "אבל אני כל הזמן עם הידית לאחור!"

02:13:43 (דובוא) "לא, לא, לא… אל תטפס… לא, לא"

02:13:43 (רוברט) "להנמיך… תן לי את השליטה… תן לי את השליטה"

רובט לוקח את השליטה וסוף סוף מוריד את אף המטוס. אבל, באותו הרגע, נשמע קול אזהרה, האומר להם כי פני הים מתקרבים במהירות. רוברט מזהה את האמת המזעזעת, שאין לו מספיק גובה שיאפשר לו להגביר את מהירות המטוס ושהטיסה נועדה למות.

02:14:23 (רוברט) "לעזאזל אנחנו הולכים להתרסק… זה לא יכול להיות"

02:14:25 (בונין) "אבל מה הולך פה?

הקברניט, שעכשיו מודע מאוד לשיפוע המטוס, אומר את המילים האחרונות:

02:14:27 (דובוא) "שיפוע של 10 מעלות…"

כאן הסתיימה ההקלטה…

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן