בשנת 1970 הונהגה בישראל קצבת יוצאי צבא. היה זה מענק, על-פי חוק החיילים המשוחררים, ששולם בגין הילד השלישי ואילך למשפחות שאחד מבניהן שירת בכוחות הביטחון. הקצבה סייעה למשפחות רבות בקבלת ניקוד גבוה יותר בזכאות לדיור ובהטבות נוספות, אך התנאי הקושר את קבלתה לשירות צבאי, יותר משנועד להיטיב עם חיילים משוחררים, נועד למנוע את ההענקה מערבים. בצדק רב, ולאחר עתירה לבג"ץ, בוטלה בשנת 1996 הקצבה.

לידיעת נתניהו ומופז, אולי זה הזמן להחזיר אותה ולהתאימה לשנת 2012, כאשר הדגש צריך להיות במקום לקחת ממי שלא משרת, לתת יותר למי שמשרת.

בואו נחשוב רגע. מה יקרה אם במקום לחייב שירות, אם במקום להטיל סנקציות, נעשה הפוך. ניתן הטבות למי שתורם למדינה, למי שמשתתף בנטל הקיום שלנו כאן. מי שיעשה שירות אזרחי יקבל יותר הטבות בדיור. מי שיתרום 12 ימים בשנה מגיל 21 עד גיל 45 לטובת החברה הישראלית יקבל מענק מסייע לרכישת ציוד לילדיו לבית הספר. מי שיילך לשירות אזרחי או צבאי יקבל, בנוסף למענק השחרור גם תואר ראשון על חשבון המדינה.

הבעייה עם המאבק על השוויון בנטל היא שבמקום שהוא יהפוך אותנו למאוחדים, הוא דווקא הולך ומפריד בינינו, מקצין אותנו. במקום לנסות ולהבין את הצדדים השונים במשוואה הכלכך מסובכת הזו, חרדים, ערבים ומשתמטים, אנחנו מעדיפים להקצין עמדות, או מאה אחוז לכאן או מאה אחוז לכאן. ומיד. בלי אלטרנטיבות, בלי הסתכלות עמוקה פנימה לראות מהי בדיוק המטרה שאנחנו רוצים להשיג.

מה שנחוץ זה בעיקר זה סוג של שירות אזרחי

גיוס לצבא של חרדים וערבים הוא כנראה לא ממש נחוץ. מה שנחוץ זה בעיקר זה סוג של שירות אזרחי, שכל אזרח ישראלי יהיה חייב בו מגיל 18 ועד גיל 45. אגב, בדו"ח פלסנר, כמו גם בשאר הצעות החוק שעלו, אף אחד לא מדבר על מה החרדים או הערבים יעשו אחרי השנתיים של השירות האזרחי שלהם, איך זה מסתדר עם הדרישות של המילואימניקים לשוויון בנטל? סתם במאמר מוסגר.

>>> יש פתרון פשוט והגיוני לסוגיית חוק טל: שירות בעם ולא בע"מ / מאת צבי גיל

גם הסנקציות הן די לא לעניין, למה להעניש? בשנת 2002 ניסינו, אני וחברי ממטה המאבק של הארגונים החברתיים, לשכנע את ביבי שקיצוץ בקצבאות לא מוציא מובטלים כרוניים לשוק העבודה, אבל אם תעלה את ההטבות והשכר לאלו שעובדים, אם תגדיל את הפער בינם לבין אלו שזכאים רק לקיום המינימלי, אז יש לך תמריץ אמיתי. הוא לא הקשיב וחבל. אולי היום כן.

להפסיק את מחול השדים הפופוליסטי 

אם אנחנו רוצים להיות גם צודקים, אבל בעיקר גם חכמים, אנחנו צריכים להבין שאנחנו לא יכולים לפגוע בזכות הקיום הבסיסית של כל אזרח ישראלי. אנחנו כן יכולים להעניק הטבות למי שנותן. האם לא היה זה נתניהו שטבע את הביטוי "יתנו יקבלו, לא יתנו לא יקבלו"? לראש הממשלה וליו"ר קדימה יש עכשיו הזדמנות להפסיק את מחול השדים הפופוליסטי שעוטף אותנו מכל הכיוונים ואשר בינו לבין שוויון בנטל אין שום קשר.

מהצד של החרדים מדובר בהמשך מלחמת הדת שמנהל המגזר החילוני שלא הצליח להבין, עד היום, איך עובדים בפוליטיקה נכון ומצליחים לתקצב את הציבור החילוני כמו שמגיע לו. מהצד של הערבים מדובר בחבורה של חברי כנסת ומנהיגי הציבור הערבי המעדיפים להשאיר את החברה הערבית כולה במצב של תת שוויון וקיפוח מתמשך אחרת, על מה יהיה להם בדיוק להלין. ומהצד השפוי מדובר בנסיון של ישראלים שבאמת אכפת להם מה קורה כאן והם רוצים לקבל מהממשלה שלהם קצת יותר. קצת יותר יחס, קצת יותר הכנסה, קצת יותר התחשבות והדרך שהם בחרו בה היא לחשוב שהם פראיירים. חבר'ה, אתם ממש לא כאלה.

הפרייארים האמיתיים הם אלו שלא מבינים שעידן הקומבינות הגיע לקיצו. כמו שאנשי משרד האוצר התעקשו במשך עשור לא להעניק לאמהות חד הוריות את הזכות לקבל גמלת קיום בעת שהן הולכות לרכוש תואר אקדמי שיוציא אותן ממעגל העוני, ורק בג"ץ הכריח אותם להפסיק לתת לבחורי הישיבה אם לא יתנו גם לאחרים, כך גם עכשיו הגיע הזמן שמנהלי המדינה (מנהלים כי אין ביניהם הרבה מנהיגים) יסתכלו על התמונה הגדולה ויקבלו החלטות מושכלות ללא מורא.

•  באדיבות הבלוג מתבונן חברתי