Skip to content

האם אהבה וקינאה חייבות לצעוד יחדיו באותו התלם?

אהבה וקינאה לחלוטין אינן נמצאות באותו צד של המתרס. כשהתקשורת נכונה ומשתדלים לדבר על הכל, נחסכות מאיתנו הרבה מסצינות הקינאה, שיכולות להפוך קשר יציב לכאוס אחד גדול. מאת איתנה לוי אליעזר
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

יש הגורסים כי "קינאה בריאה"  משאירה את השלהבת בזוגיות, ועצם העובדה שאנחנו מקנאים  משמע שאנחנו אוהבים – בעצם קנאתנו אנחנו מראים שאכפת לנו. אבל מערכת יחסים טובה ותקשורתית מבוססת בראש ובראשונה על פירגון ועל אמון הדדי. כאשר הקינאה מתחילה לבצבץ בזוגיות, היא עלולה להרוס כל חלקה טובה ולדרדר את האמון. מאוד קל להרוס, מאוד קשה אחר כך לשקם.

למה לא ענית לטלפון??? (צילום אילוסטרציה: FreeDigitalPhotos.net)

קינאה נמצאת איתנו מתחילת הדרך. בתורה מוזכרת הקינאה כבר בספר בראשית, בפרשת קין והבל. בנצרות, קינאה היא אחת משבעת החטאים החמורים ביותר. ד"ר דניאל גולמן,  מחבר הספר "אינטליגנציה רגשית", מציין שהקינאה היא רגש המורכב משלושה רגשות עיקריים: פחד, כעס ועצב – אפשר לראות בקינאה התעוררות של פחד מפני יתרונו של הזולת.

קינאה מתחילה ונגמרת בשליטה ובאגו. לא פעם, אנחנו מפתחים תלות בבן/בת הזוג. קשה לנו אפילו בדמיון לראות אותו/ה עם אדם אחר. זה מכווץ את הלב ולא נותן לנו מנוח, שאותו אדם שאנחנו אוהבים כל כך יהנה, ימצא שפה משותפת, או יפתח רגשות למישהו/י אחר/ת. כל זאת ועוד נותנים לנו לגיטימציה לקינאה שבנו לבעור, לעיתים קרובות מבלי לשים לב מהן ההשלכות על הקשר הזוגי.

האם אהבה וקינאה חייבות לצעוד יחדיו באותו התלם?

אהבה וקינאה לחלוטין אינן נמצאות באותו צד של המתרס. קינאה היא רגש שמתפתח אצלנו מכמה סיבות. מתעורר אצלנו רגש עמוק של חוסר ביטחון, אנחנו מפתחים פנטזיה שאינה תמיד תואמת את המציאות, מפליגים בדמיון למקומות חשוכים, שם הקינאה תופסת את מקומה של האהבה.

אהבה היא רגש שלא מסתדר עם רגש עז וקודר של קינאה. אהבה היא רגש טהור, האמור לגרום לנו להרגיש שלמים, לבנות אותנו, לפתח את החושים שבנו ולהרגיש נהדר.

כאשר האהבה והקינאה נפגשות, הכעס והפחד מכרסמים, המציאות שלנו הופכת להיות סוערת ומכאיבה.

בדרך כלל, הקינאה לובשת צורות שונות אצל נשים וגברים. אצל גברים מסויימים זה עלול להגיע לרצח, ואחר כך, גבר כזה עוד יטען ללא בושה בחקירה "הייתה לי הרגשה שהיא בוגדת בי", או "היא ניהלה רומן ולא יכולתי לשאת את הבושה".

נשים לרוב זהירות יותר. לפחות בהתחלה הן לא מעוניינות שהגבר יידע שהן מקנאות, כדי לא להפגין חולשה. אז הן נוקטות דרכים עקיפות. למשל, דאגה – היא תתקשר אליו למשרד יותר מהמקובל, לכאורה לבדוק איך הוא מרגיש, אם הוא אכל. בזכות הטלפון הנייד, היא תוכל להשיג אותו בכל זמן ובכל מקום. ולפי האינטואציה שלה, היא גם תדע מה עובר עליו ואם הוא דובר אמת או שקר.

היא תעבור על הבגדים שלבש שנייה לפני הכביסה ולא פעם תרחרח אותם

אשה כזאת תחטט לו ביומן הפגישות מבעוד מועד, כדי להיות מעודכנת בסדר יומו. היא תציץ לו בשיחות ובסמסים, רק כדי לבדוק אם יש שם משהו לא שגרתי. היא תעבור על הבגדים שלבש שנייה לפני הכביסה ולא פעם תרחרח אותם, בניסיון לבדוק אם יש ריח לא מוכר, אולי בושם של אישה אחרת.

יש גברים החשים סיפוק כשהאישה מקנאה להם, בבחינת "אני כל כך חשוב לה, עד שהיא עסוקה כל הזמן בי, היכן אני ועם מי אני מבלה".

אצל אחרים, הקינאה, גם אצל הגבר וגם אצל האישה, יכולה להתבטא בסקסיות כובשת. במקרים מסויימים, כשמפלס החרדה עולה עקב הפחד שחלילה בן/בת הזוג יתעניינו באחרים, זה גורם לנו  להחזיר את הניצוץ באישיות שגרם להם להתאהב בנו מלכתחילה. במקרים רבים זה עובד כמו קסם.

כדאי פשוט לשבת ולדבר על זה, לפרוק את המתחים והתסכולים בעזרת מילים

כשהתקשורת נכונה ומשתדלים לדבר על הכל, גם על הצדדים החלשים שבנו, בלי להרגיש פחד, אלא פשוט להיות אנושיים, נחסכות מאיתנו הרבה מסצינות הקינאה, שיכולות להפוך קשר יציב לכאוס אחד גדול. כדאי פשוט לשבת ולדבר על זה, לפרוק את המתחים והתסכולים בעזרת מילים, לדבר על מה שכואב, על הפחדים, על ההישרדות היומיומית בכל מערכת יחסים.

בעזרת אהבה עצמית ובטחון בעצמנו, אפשר לנסות להתגבר על הקינאה שבנו. ולא יזיק לנו לוותר על תחושת השליטה, הרי אנחנו לא יכולים לשלוט לאורך זמן במישהו אחר. ברגע שוויתרנו על השליטה ונתנו לחולשה להתבטא בלי לפחד מה יגידו עלינו, אז הקינאה תהפוך למשנית, אם בכלל.

הרי יש אנשים – גברים ונשים – שהם פשוט פלרטטנים. לא מתכוונים לבגוד, אבל מרגישים צורך למשוך תשומת לב, להשיג מחמאות, בלי קשר לסטטוס שלהם. אם בן/בת הזוג יהיו מודעים לצורך הזה בפלרטטנות, זה יכול לעזור במניעת רגש הקינאה.

יש הגורסים שקינאה, במידה נכונה, מוסיפה לזוגיות. גורמת לבני הזוג לשמור על ערנות, על חיוניות, לרצות לחזר ולהיות מחוזרים, לשמור על השלהבת.

אבל בדרך כלל, קינאה הורסת יחסים, בעוד שתקשורת בונה ומטפחת זוגיות.

נאהב את עצמנו ונאמין ביכולתנו. נפעל מתוך היש ולא מהחוסר, נקבל את הקינאה בפרופורציות הנכונות ולא ניתן לה להשתלט לנו על החיים.

צילום אילוסטרציה: FreeDigitalPhotos.net

1 Comment

  1. מרגלית למפל פרשטמן
    11 ביולי 2012 @ 5:29

    איתנה, מאמר מעניין ! ואת מתנסחת להפליא…
    קנאה לא תמיד מתבטאת בפלישה לפרטיות של בן הזוג. הפלישה לפרטיות היא יותר התנהגות אובססיבית ומונעת מעלבון. וגם דרך שלילית של חיפוש אחר תשומת לב או תחושה של הזנחה.
    הקנאה לא "פורחת" רק ביחסים שבינה לבינו ולהיפך. יש קנאה בבני משפחה [כמו שציינת קיין והבל ואפילו יעקב ועשיו ויש דוגמאות רבות], יש קנאה בשותפים לעסק, בקולגות לעבודה, בסתם שכן שהולך לו יופי.
    הקנאה לרוב מגיעה מתסכול של "למה הוא ואני לא". הקנאה צומחת טוב בקרקע של תחושות קיפוח.

    "באגים" באהבה מגיעים, על פי רוב, מטיב התקשורת בין בני הזוג והמון בגלל חוסר תקשורת [כפי שציינת].. זה מביא לקלקולים רבים. אבל לא בטוחה שזה המקום שבו הקנאה מקננת.
    הקנאה לטעמי נובעת יותר מצרות עין, מחוסר פרגון, מ"למה לו ולי לא".
    קנאה קשורה בהרבה מהלך הרוח ומהאופן שהאדם מפתח את אישיותו כבר מנעוריו.
    מה שכן, קנאה ואהבה אלה שני רגשות שהאמוציו גובר על הראציו.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן