ימים סוערים עוברים על החברה הישראלית. ימים של סערת רוחות, התנפצות אשליות, פכחון ואולי אף תקווה לעתיד טוב יותר.

שיחות רבות ניהלתי עם מכרים וזרים על עניין של צדק חברתי. שיחות נוספות ניהלתי על אקולוגיה, כלכלה, גידול ילדים בחברה, בריאות ואף צמחונות (מי שעדיין לא שמע על סופת הטבעונות שפוקדת את ארצנו מוזמן להכיר על מה כולם מדברים בהרצאה של גארי יורופסקי. כמו שאני רואה את שלל הנושאים האלה, כולם קשורים זה בזה.

בראש המאבק החברתי מדברים על הריכוזיות במדינה. כלומר, שרוב הכוח והכסף נמצא אצל מעט מאוד ידיים. ומובן שהעומדים בראש הפירמידה מעוניינים אך ורק בטובת עצמם ובהגדלת רווחיהם על חשבון האזרח הקטן (ואם עדיף שהוא לא יידע מזה – מה טוב).

אם נתבונן מי אלו האנשים שבבעלותם רוב שוק המזון שלנו, נשים לב שאותם אנשים בסופו של דבר הם בעלים של רשתות השיווק ומפעלי המזון עצמם, או בשותפות עסקית עם האנשים שזה בבעלותם  (למידע נוסף ואמין אנא כנסו לקבוצת ישראל יקרה לנו בפייסבוק). המזון הוא אחת ההוצאות הגדולות במשק משפחתי, ולכן בוודאי שנאבקים הרבה בנושא. פעילים שחקרו את הנושא בארץ מדווחים על הפרש עלויות כפול לפעמים בין מוצרים של אותה חברה בחו"ל לבין מוצרים דומים בארץ.

כמו שאני רואה את זה, ניתן להיאבק בריכוזיות זו בכמה דרכים. דרך ראשונה היא להפסיק לקנות ברשתות גדולות ולחפש את הרשתות היותר קטנות, ובכך להגדיל את התחרות, שכמובן תגרור הורדת מחירים. בנוסף, ניתן לקנות מוצרים מחברות קטנות שאותן לא תמצאו על המדפים ברשתות הגדולות, אלא כמוצר בית של אותה רשת.

דרך נוספת היא לשנות את דרך החיים שלנו. למה אני מתכוון? אני מתכוון לכך שבארץ ישנן חוות חקלאיות משפחתיות, שמוכרות פירות וירקות, לרוב אורגניים, במחירים יותר זולים לעיתים מהשוק,  ובטח מאשר בסופרמרקטים. כך ניתן לקנות ישירות מהחקלאי, ושהכסף שלכם יגיע במלואו למי שמגיע לו, ולא למי שעושק אותכם בסופו של דבר.

יש המון יצרנים קטנים בארץ שמייצרים כמעט הכל, לא רק מזון. רק צריך לחפש אותם (אני שוב מפנה לקבוצת "ישראל יקרה לנו", שהתמחתה בנושא).

בקשר לדרך חיים, אם ראיתם את ההרצאה לעיל, הבנתם כבר שצריכה מוגברת של חלב ובשר ממש לא בריאה. ניתן, ע"י שינוי התזונה, לשנות את אורח חייכם מקצה לקצה (גם אם לא צמחונות או טבעונות מוחלטת, ניתן להסתפק בתפריט ש-80 אחוז ממנו מן הצומח) מבחינה בריאותית וכלכלית. למקרה שלא שמתם לב, אז יש מעדני חלב שעולים כמו קילו פרי. זו תזונה זולה יותר ובריאה הרבה יותר.

אם עדיין לא השתכנעתם, אני מזמין אתכם להסתכל על הסטטיסטיקות באתר שחל – כולסטרול, שומן רווי ושומן טראנס הם הרוצחים הראשיים של האנושות, וכולם נמצאים בכמויות גבוהות (ובמקרה של כולסטרול – בלעדיות) בבשר, בחלב ומוצריו ובביצים. לא רוצה טבעונות? לא צריך, אבל תצמצמו. כמעט כל המחלבות בארץ ובתי המטבחיים נמצאים בבעלות אותם עושקים שנגדם המאבק החברתי יוצא. צמצמו במוצרים אלו, גם תהיו בריאים יותר וגם תהיו פעילים חברתית על הדרך.

אקולוגיה? דו"ח מיוחד של האו"ם, "צלו הארוך של משק החי", שהתפרסם בשנת 2006, קבע שתעשיית החי היא התעשייה המזהמת ופוגעת ביותר בכדור הארץ. "משקי החי אחראים לכ-18% מפליטות גזי החממה כפי שהדבר נמדד ביחידות שוות ערך לפחמן דו חמצני. לפי דו"ח האו"ם, השפעה זו גדולה יותר מאשר סקטור התחבורה", נכתב שם.

אז עם כל הכבוד לשעת כדור הארץ, לכיבוי אור בסוף יום עבודה – צמצום התזונה מן החי הוא התורם העיקרי לשמירה על הכדור.

אז הנה לכם, הקשר בין מאבק חברתי, בריאות, אקולוגיה וטבעונות. וזה רק על רגל אחת. ישנם צעדים פשוטים נוספים שאנחנו כיחידים צריכים לנקוט אם ברצוננו לעשות משהו פרקטי מעבר לכתיבת שלט להפגנה במוצ"ש, רק צריך להתעניין, לא לפחד לוותר על הרגלים ולהמשיך לפקוח את העיניים. זה בידיים של כל אחד ואחת מאיתנו.

קריאה נוספת:

חקלאות קהילתית מקיימת לעומת החקלאות הקיימת, יחי ההבדל / מאת אורי מאיר-צ'יזיק

קיימות: במזון אורגני, ובחיים בכלל, לשים לב לתהליך ולא רק לתווית / מאת אורי מאיר-צ'יזיק

לעודד כלכלה מקומית זה גם לעודד בעלי מלאכה מקומיים / מאת אורי מאיר-צ'יזיק