ועדת השרים לחקיקה החליטה להתנגד להצעת החוק להעסקה ישירה, שיזמו יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, ויו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ח"כ חיים כץ, יחד עם שורה של חברי כנסת נוספים.  הצעת החוק אוסרת על העסקת עובדים במגזר הציבורי באמצעות חברות כוח אדם.

ההצעה, שמתקנת את חוק עסקאות גופים ציבוריים, קובעת כי בניגוד למצב הקיים, בו מורים, רופאים, עובדים סוציאליים ואחיות מועסקים בקבלנות על ידי המדינה – העסקה קבלנית על ידי רשויות המדינה תיאסר לחלוטין, למעט מקרים חריגים ביותר. כל העסקה בידי משרדים, רשויות ציבוריות וגופים אחרים הנמצאים בידי המדינה תהיה חייבת להיות ישירה.

מחר אחר הצהריים יתקיים בכנסת כנס שיזמו גלאון וכץ, תחת הכותרת "עוצרים את תופעת עובדי הקבלן בשירות המדינה", בהשתתפות שר העבודה והרווחה, ח"כ משה כחלון, ובשיתוף הקואליציה להעסקה ישירה.

בתגובה להחלטת ועדת השרים לחקיקה אמרה ח"כ גלאון: "הגשנו את חוק ההעסקה הישירה כדי להתמודד עם ההפרטה החמורה ביותר שהממשלה אחראית לה: הפרטת העובדים.

ההעסקה בקבלנות בשירות המדינה היא תופעה שהולכת ומתרחבת, ומזמן כבר חרגה מעובדי ניקיון ואבטחה. המדינה מעסיקה באמצעות חברות כוח אדם מורים, רופאים, אחיות, עובדים סוציאליים ועוד. בכך היא גם מתפרקת מאחריותה הישירה להפעלת השירותים הבסיסיים ביותר שעליהם היא אמונה, וגם מובילה לפגיעה חמורה בזכויות העובדים, במשכורתם ובתנאים הסוציאליים שלהם. עובדי קבלן בשירות המדינה חשופים לפיטורים ללא פיקוח, אין להם רצף תעסוקתי ואין באפשרותם לצבור ותק. בתירוצים על חסכון בעלויות המדינה הפכה לגדולה שבמפרי זכויות העובדים".

גלאון הוסיפה: "ההפרטה האובססיבית של הממשלה וההתמכרות להעסקה בקבלנות לא מקדמת התייעלות או חסכון. כבר מזמן הוכח, שהעלויות של העסקה באמצעות חברות שירותים וקבלני כוח אדם עולה למדינה יותר ולא תורמת דבר. התוצאה היחידה של המעבר להעסקה קבלנית היא קידום האידיאולוגיה הניאו-ליברלית והאנטי-חברתית של נתניהו והאוצר".

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב, כי מטרת הצעת החוק היא לקבוע תנאים שיובילו להעסקה ישירה של עובדי הרשויות הציבוריות בישראל – משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, רשויות ממשלתיות ואחרות.

"דוחות מבקר המדינה, הוראות החשב הכללי, הודעות נציבות שירות המדינה והכתיבה האקדמית והעיתונאית, מאירים באופן ברור את הכשלים של שיטת מיקור החוץ. השירות הציבורי הישראלי מאופיין בהעסקה ארוכת טווח של עובדי קבלן, בתפקידים הכוללים אחריות שלטונית, בתנאים נחותים ביחס לחבריהם, מעבר לתקן המוכתב, ובלי פיקוח נדרש של נציבות שירות המדינה.

"הגופים הרגולטוריים הרלוונטיים – נציבות שירות המדינה, החשב הכללי, מבקר המדינה ובמידה מסוימת – בתי הדין לעבודה – מודעים למצב זה ומתריעים על הכשלים הנובעים ממנו זה למעלה מ-15 שנים", נאמר בדברי ההסבר להצעת החוק. "למרות זאת, משרדי הממשלה, בהכוונה או הכפפה של משרד האוצר, מסרבים לשנות באופן משמעותי את דפוסי ההעסקה במגזר הציבורי. משרדי הממשלה צריכים להכיר בחובות המוטלות עליהם כחלק מפעולותיהם השוטפות וכתוצאה מהטלת משימות קונקרטיות על ידי המחוקק. התמודדות עם משימות אלו בדרך של העסקה עקיפה פוגעת לא רק בזכויות העובדים וביכולת לנהל מנגנון ממשלתי בצורה תקינה, על כל המשתמע מכך. היא גם מהווה הטעיה של הציבור בנוגע לגודלו האמיתי של המגזר הציבורי"