למה העמותות החברתיות לא יכולות להתחבר לתנועת המחאה

פעילות המגזר השלישי נעשית במסגרת הסדר הקיים. היא קשורה מצד אחד למדינה ולמשרדיה, יונקת מהם, ומצד שני עוסקת בגיוס כספים משועי הארץ והעולם היהודי. ואילו במחאה גלום יסוד מאוד חזק של ערעור על הסדר הקיים במדינה

למה העמותות החברתיות לא יכולות להתחבר לתנועת המחאה

פעילות המגזר השלישי נעשית במסגרת הסדר הקיים. היא קשורה מצד אחד למדינה ולמשרדיה, יונקת מהם, ומצד שני עוסקת בגיוס כספים משועי הארץ והעולם היהודי. ואילו במחאה גלום יסוד מאוד חזק של ערעור על הסדר הקיים במדינה

מראיון שהתפרסם לפני כשבועיים בדה מרקר עם מנכ"ל "שיתופים" לקידום החברה האזרחית, שלמה דושי, עולה שהעמותות החברתיות כמעט ולא השתתפו במחאה החברתית הגדולה שהחלה בשנה שעברה ושטפה את הארץ.

"מרכז שיתופים מהווה בית מקצועי וצומת של מידע וידע לקהילות החברה האזרחית – ארגוני המגזר השלישי, פילנתרופיה, שותפויות חברתיות והתארגנויות אזרחיות – והוא פועל לחיזוק החברה האזרחית באמצעות פיתוח הניהול החברתי, הרחבת הפילנתרופיה הפרטית וקידום השיח הבין מגזרי", נכתב באתר המרכז.

לפני יותר משלוש שנים ביקרתי במרכז היפה והגדול הזה, השוכן בבית יהושע. עד אז לא ידעתי רבות על העוצמה הגדולה של ארגוני המגזר השלישי בחברה הישראלית, עד כמה הדברים היום נעשים באופן מאוד מקצועי ועד כמה מזמן אין זה עניין לחובבנות. כמי שחונך על ברכי הדיסיפלינה הניהולית, מאוד התרשמתי לטובה, ועם המסר הזה הלכתי הלאה והפצתי את הדבר ברבים.

הפגנת הזדהות עם משה סילמן (צילם: דן בר-דוב)
הפגנת הזדהות עם משה סילמן. ערעור הסדר הקיים (צילם: דן בר-דוב)

ביקשתי להיפגש עם שלמה דושי ולהציג בפניו את הממצאים שאספתי על המערכת הפוליטית בישראל – בהיותי באותה תקופה במשך מספר שנים חבר פעיל במפלגת קדימה – והתובנות המושכלות שרכשתי עליה. חשבתי לתומי שאמצא אוזן קשבת בלב הפעילות החברתית האזרחית. אמרתי לו אז: תראה, שלמה, אתם משקיעים משאבים גדולים ומאמצים רבים לקידום החלשים בחברה הישראלית ומתעלמים לחלוטין מן ההפסדים העצומים הנגרמים למדינה בגין חולשתה של המערכת הפוליטית בה. הפסדים שהראשונים להיפגע מהם הם תמיד החלשים בחברה הישראלית. המשכתי ותיארתי בפניו מציאות בה מצד אחד העמותות החברתיות עושות עבודת קודש, ומן העבר השני באה המדינה ולוקחת חזרה ובגדול מן החלשים ומשכבות הביניים. לצערי, לא זכיתי לאוזן קשבת בשיתופים,  והקשר בינינו נפסק.

בשבוע שעבר התקיים בבית יהושע מפגש גדול של ראשי המגזר השלישי, תחת הכותרת "ממחאה להשפעה חברתית". אל המפגש הזה הוזמנו גם סתיו שפיר ופרופסור יוסי יונה. וכך מתואר המפגש החשוב הזה בכתבה שהתפרסמה במוסף כלכליסט האחרון: "הקוקטייל המתבקש, רגע לפני הרב שיח, היה קרוב יותר לאירוע אלפיון העליון מאשר למחאה חברתית, וכלל סלמון מעושן ופשטידות לצד אייס קפה איכותי".

נעזוב לרגע את הכיבוד. זה באמת לא כל כך חשוב. אך כן חשוב לומר, כי גלום כאן משהו מאוד יסודי, משהו המובנה אל תוך השיטה. פעילות המגזר השלישי נעשית במסגרת הסדר הקיים ולא באה לערער עליו. היא קשורה מצד אחד למדינה ולמשרדיה, יונקת מהם, ומצד שני עוסקת בגיוס כספים משועי הארץ והעולם היהודי. ואילו במחאה גלום יסוד מאוד חזק של ערעור על הסדר הקיים במדינה. אלו דברים הנוגעים למערכת הפוליטית, להתנהלותה של המערכת השלטונית, ולהתגבשותה של קבוצה שלטת במדינה, הדואגת לשמר את הכוח והתגמולים להם זכו חבריה, על חשבון הכלל. מציאות זו מייצרת בתוכנו מגמות קשות של שקיעה והתדרדרות, שהן-הן המקור הראשוני לאנרגיית המחאה ששטפה אותנו בשנה האחרונה.

זו הסיבה האמתית מדוע העמותות החברתיות מתקשות להתחבר למחאה, מדוע הן אינן יכולות לעשות כן. זה הסיפור שמאחורי הדברים. המחאה פורצת גבולות היא, בעוד שפעילות העמותות החברתיות נעשית בתוך הגבולות הקיימים והיא שואפת לשמרם. בדרך כלל, אנחנו פועלים במסגרת גבולות מוכרים ומוסכמים. אך מגיעים ימים שאי אפשר עוד לנהל את חיינו במסגרת היש הקיים ועלינו לפרוץ את הגבולות המוכרים ולהציב גבולות חדשים. אף שאין מרבים לעסוק בכך, הלבה שפרצה מהמחאה מקורה באי שביעות רצון רבה שהצטברה במשך השנים מכללי המשחק והסדר הקיימים במדינה.

_________________________________________________________________________________________
נמרוד נוי עוסק בפיתוח עסקי ובייעוץ ארגוני ואסטרטגי, הוא בוגר הטכניון בחיפה בהנדסת תעשייה וניהול ובוגר לימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב. נמרוד עבד בתעשייה המתקדמת בארץ, היה פעיל במועצה הציונית בישראל והשתתף במשך מספר שנים בפורום האסטרטגי שלה בראשותו של פרופסור יחזקאל דרור. הספר שכתב, "לקראת פרדיגמה חדשה", (הקליקו לקריאת הספר בפורמט דיגיטלי) מציג תפיסה חדשה לחיים פוליטיים במדינה. הוא ניסיון לפענח את צופן חולשתה של המערכת הפוליטית בישראל, הוא מניח תשתית למחשבה סדורה ומושכלת באשר לחיינו הפוליטיים, והוא מתווה עקרונות, עיקרים וקווים מנחים מעצבי מדיניות לפרדיגמה חדשה של חיים פוליטיים במדינת ישראל.

2 Comments

  1. דוד אברמוב
    22 ביולי 2012 @ 0:01

  2. דוד אברמוב
    20 ביולי 2012 @ 20:17

    בפוסט התקווה פוסט רב מימדי
    הכריזה עמותת כמוך בבלוג ברשת החברתית דה-מרקר קפה,

    מימד 4 : תקוות עמותת כמוך למפנה חברתי

    ללא מנהיגים – פוליטיים, דתיים, אחרים,
    ללא רגולציה
    ללא הון
    רק בין אדם לחברו
    אנחנו לא צריכים פרשנות והסבר של אף אחד בכדי לדעת
    מהו ההבדל בין ביצה טובענית לערוגה של פרחים
    נכון ?

    "כמוך" הינה עמותה ללא מטרת רווח וללא השתייכות או זיקה פוליטית.

    התפיסה הייחודית של העמותה היא שכל ניסיון לחזק אוכלוסיות, לצמצם פערים ולקדם את הדורות הבאים במדינה הינו בר מימוש אך ורק אם תהייה מודעות ותמיכה של כלל האוכלוסייה בארץ.
    מעורבות ועשייה אישית עדיפה על תרומה כספית.

    http://cafe.themarker.com/post/800749/

מראיון שהתפרסם לפני כשבועיים בדה מרקר עם מנכ"ל "שיתופים" לקידום החברה האזרחית, שלמה דושי, עולה שהעמותות החברתיות כמעט ולא השתתפו במחאה החברתית הגדולה שהחלה בשנה שעברה ושטפה את הארץ.

"מרכז שיתופים מהווה בית מקצועי וצומת של מידע וידע לקהילות החברה האזרחית – ארגוני המגזר השלישי, פילנתרופיה, שותפויות חברתיות והתארגנויות אזרחיות – והוא פועל לחיזוק החברה האזרחית באמצעות פיתוח הניהול החברתי, הרחבת הפילנתרופיה הפרטית וקידום השיח הבין מגזרי", נכתב באתר המרכז.

לפני יותר משלוש שנים ביקרתי במרכז היפה והגדול הזה, השוכן בבית יהושע. עד אז לא ידעתי רבות על העוצמה הגדולה של ארגוני המגזר השלישי בחברה הישראלית, עד כמה הדברים היום נעשים באופן מאוד מקצועי ועד כמה מזמן אין זה עניין לחובבנות. כמי שחונך על ברכי הדיסיפלינה הניהולית, מאוד התרשמתי לטובה, ועם המסר הזה הלכתי הלאה והפצתי את הדבר ברבים.

הפגנת הזדהות עם משה סילמן (צילם: דן בר-דוב)
הפגנת הזדהות עם משה סילמן. ערעור הסדר הקיים (צילם: דן בר-דוב)

ביקשתי להיפגש עם שלמה דושי ולהציג בפניו את הממצאים שאספתי על המערכת הפוליטית בישראל – בהיותי באותה תקופה במשך מספר שנים חבר פעיל במפלגת קדימה – והתובנות המושכלות שרכשתי עליה. חשבתי לתומי שאמצא אוזן קשבת בלב הפעילות החברתית האזרחית. אמרתי לו אז: תראה, שלמה, אתם משקיעים משאבים גדולים ומאמצים רבים לקידום החלשים בחברה הישראלית ומתעלמים לחלוטין מן ההפסדים העצומים הנגרמים למדינה בגין חולשתה של המערכת הפוליטית בה. הפסדים שהראשונים להיפגע מהם הם תמיד החלשים בחברה הישראלית. המשכתי ותיארתי בפניו מציאות בה מצד אחד העמותות החברתיות עושות עבודת קודש, ומן העבר השני באה המדינה ולוקחת חזרה ובגדול מן החלשים ומשכבות הביניים. לצערי, לא זכיתי לאוזן קשבת בשיתופים,  והקשר בינינו נפסק.

בשבוע שעבר התקיים בבית יהושע מפגש גדול של ראשי המגזר השלישי, תחת הכותרת "ממחאה להשפעה חברתית". אל המפגש הזה הוזמנו גם סתיו שפיר ופרופסור יוסי יונה. וכך מתואר המפגש החשוב הזה בכתבה שהתפרסמה במוסף כלכליסט האחרון: "הקוקטייל המתבקש, רגע לפני הרב שיח, היה קרוב יותר לאירוע אלפיון העליון מאשר למחאה חברתית, וכלל סלמון מעושן ופשטידות לצד אייס קפה איכותי".

נעזוב לרגע את הכיבוד. זה באמת לא כל כך חשוב. אך כן חשוב לומר, כי גלום כאן משהו מאוד יסודי, משהו המובנה אל תוך השיטה. פעילות המגזר השלישי נעשית במסגרת הסדר הקיים ולא באה לערער עליו. היא קשורה מצד אחד למדינה ולמשרדיה, יונקת מהם, ומצד שני עוסקת בגיוס כספים משועי הארץ והעולם היהודי. ואילו במחאה גלום יסוד מאוד חזק של ערעור על הסדר הקיים במדינה. אלו דברים הנוגעים למערכת הפוליטית, להתנהלותה של המערכת השלטונית, ולהתגבשותה של קבוצה שלטת במדינה, הדואגת לשמר את הכוח והתגמולים להם זכו חבריה, על חשבון הכלל. מציאות זו מייצרת בתוכנו מגמות קשות של שקיעה והתדרדרות, שהן-הן המקור הראשוני לאנרגיית המחאה ששטפה אותנו בשנה האחרונה.

זו הסיבה האמתית מדוע העמותות החברתיות מתקשות להתחבר למחאה, מדוע הן אינן יכולות לעשות כן. זה הסיפור שמאחורי הדברים. המחאה פורצת גבולות היא, בעוד שפעילות העמותות החברתיות נעשית בתוך הגבולות הקיימים והיא שואפת לשמרם. בדרך כלל, אנחנו פועלים במסגרת גבולות מוכרים ומוסכמים. אך מגיעים ימים שאי אפשר עוד לנהל את חיינו במסגרת היש הקיים ועלינו לפרוץ את הגבולות המוכרים ולהציב גבולות חדשים. אף שאין מרבים לעסוק בכך, הלבה שפרצה מהמחאה מקורה באי שביעות רצון רבה שהצטברה במשך השנים מכללי המשחק והסדר הקיימים במדינה.

_________________________________________________________________________________________
נמרוד נוי עוסק בפיתוח עסקי ובייעוץ ארגוני ואסטרטגי, הוא בוגר הטכניון בחיפה בהנדסת תעשייה וניהול ובוגר לימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב. נמרוד עבד בתעשייה המתקדמת בארץ, היה פעיל במועצה הציונית בישראל והשתתף במשך מספר שנים בפורום האסטרטגי שלה בראשותו של פרופסור יחזקאל דרור. הספר שכתב, "לקראת פרדיגמה חדשה", (הקליקו לקריאת הספר בפורמט דיגיטלי) מציג תפיסה חדשה לחיים פוליטיים במדינה. הוא ניסיון לפענח את צופן חולשתה של המערכת הפוליטית בישראל, הוא מניח תשתית למחשבה סדורה ומושכלת באשר לחיינו הפוליטיים, והוא מתווה עקרונות, עיקרים וקווים מנחים מעצבי מדיניות לפרדיגמה חדשה של חיים פוליטיים במדינת ישראל.

2 Comments

  1. דוד אברמוב
    22 ביולי 2012 @ 0:01

  2. דוד אברמוב
    20 ביולי 2012 @ 20:17

    בפוסט התקווה פוסט רב מימדי
    הכריזה עמותת כמוך בבלוג ברשת החברתית דה-מרקר קפה,

    מימד 4 : תקוות עמותת כמוך למפנה חברתי

    ללא מנהיגים – פוליטיים, דתיים, אחרים,
    ללא רגולציה
    ללא הון
    רק בין אדם לחברו
    אנחנו לא צריכים פרשנות והסבר של אף אחד בכדי לדעת
    מהו ההבדל בין ביצה טובענית לערוגה של פרחים
    נכון ?

    "כמוך" הינה עמותה ללא מטרת רווח וללא השתייכות או זיקה פוליטית.

    התפיסה הייחודית של העמותה היא שכל ניסיון לחזק אוכלוסיות, לצמצם פערים ולקדם את הדורות הבאים במדינה הינו בר מימוש אך ורק אם תהייה מודעות ותמיכה של כלל האוכלוסייה בארץ.
    מעורבות ועשייה אישית עדיפה על תרומה כספית.

    http://cafe.themarker.com/post/800749/

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן