לשכת המסחר בפניה לשטייניץ: החזר את האפשרות לחיסכון הוני כחלק מהקטנת יוקר המחיה

רונן סולומון, מנהל תחום פיננסים ושוק ההון באיגוד, טוען כי הסטת הכספים מחיסכון לצריכה והשקעה בנדל"ן פגעה במעמד הביניים פעמיים: "גם מחירי הדירות והשכירות עלו בשיעור חד, וגם כסף שהיה אמור להיחסך לעתידם הפנסיוני – בוזבז לטובת צריכה" מאת מערכת מגפון "יש לאפשר לצד החיסכון הקצבתי גם חיסכון הוני לטווח ארוך וקצוב, ולאפשר לעמית במקרים […]

לשכת המסחר בפניה לשטייניץ: החזר את האפשרות לחיסכון הוני כחלק מהקטנת יוקר המחיה

רונן סולומון, מנהל תחום פיננסים ושוק ההון באיגוד, טוען כי הסטת הכספים מחיסכון לצריכה והשקעה בנדל"ן פגעה במעמד הביניים פעמיים: "גם מחירי הדירות והשכירות עלו בשיעור חד, וגם כסף שהיה אמור להיחסך לעתידם הפנסיוני – בוזבז לטובת צריכה" מאת מערכת מגפון "יש לאפשר לצד החיסכון הקצבתי גם חיסכון הוני לטווח ארוך וקצוב, ולאפשר לעמית במקרים […]

רונן סולומון, מנהל תחום פיננסים ושוק ההון באיגוד, טוען כי הסטת הכספים מחיסכון לצריכה והשקעה בנדל"ן פגעה במעמד הביניים פעמיים: "גם מחירי הדירות והשכירות עלו בשיעור חד, וגם כסף שהיה אמור להיחסך לעתידם הפנסיוני – בוזבז לטובת צריכה"

מאת מערכת מגפון

"יש לאפשר לצד החיסכון הקצבתי גם חיסכון הוני לטווח ארוך וקצוב, ולאפשר לעמית במקרים מסוימים, למשוך לאחר תקופת חסכון משמעותית, חלק מחסכונותיו למטרות אלה", כך כתב אמש (ה') עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, לשר האוצר יובל שטייניץ.

אוריאל לין. "פנסיה כקיצבה בלבד היא בעייתית"

לדבריו, אין חולק על חשיבות הקצבה החודשית בגיל פרישה. אולם גם החיסכון ההוני חשוב ומשקף צרכים לגיטימיים ואמיתיים של אדם לאורך מסלול חייו. במיוחד במצבים חריגים בהם הוא נזקק לחלק מחסכונותיו, כגון: אובדן הכנסה זמני, מחלה קשה של ילדיו ואפילו הצורך לסייע לילדיו ברכישת דירה. "תיקוני החקיקה אותם הוביל משרד האוצר בשנים האחרונות להפיכת כלל אפיקי החיסכון ארוכי הטווח כקצבתיים בלבד בשלב הפנסיה, הוכחה במבחן המציאות כבעייתית. היקף ההפקדות הכולל באפיקי החיסכון הפנסיוני ירד בשיעור חד, בעיקר בקרב עצמאיים, אשר כמעט חדלו מלהפריש לאפיקים פנסיוניים", כתב לין.

לין טוען כי החזרת האפשרות לחיסכון הוני הינה אמצעי להגדיל את בסיס החיסכון ארוך הטווח בכלל, ולהסיט חלק מהכספים שהופנו בשנים האחרונות לצריכה והשקעה בנדל"ן, חזרה לחיסכון פנסיוני.

לגבי החשש למשיכת כספים בתום תקופת החיסכון המינימאלי, ציין לין כי "מבחן המציאות הוכיח כי אזרחי ישראל לא ממהרים לנצל את יכולת משיכת הכספים ההוניים בתום תקופת החיסכון המינימאלית. גם בעבר, למרות שמרבית הכספים בקופות הגמל היו נזילים וניתנים למשיכה, העמיתים לא מיהרו לעשות כן, ומרביתם הותירו את הכסף בקופות עד הגיעם לגיל פרישה".

מבדיקה שערך עו"ד רונן סולומון, מנהל תחום פיננסים ושוק ההון באיגוד לשכות המסחר, ניתן לראות שהחיסכון הלאומי הנקי (חסכון ארוך טווח וקצר טווח) הכולל של אזרחי ישראל בשנת 1995 עמד על שיעור של 8.4% מההכנסה הלאומית, לעומת 6.7% בשנת 2010.  בהתאם, חלה ירידה גם בחיסכון ארוך הטווח, משיעור של 8.4% מהתוצר בשנת 2001,  לשיעור של 7.2% מהתוצר בשנת 2010. הממצאים לטענת סולומון מוכיחים כי שיעור ההוצאה לצריכה פרטית עלה לאורך השנים, כך שאנשים חוסכים פחות וצורכים יותר.

לדברי סולומון, "בגלל הסטת כספים מחיסכון לצריכה והשקעה בנדל"ן, מעמד הביניים נפגע פעמיים. גם מחירי הדירות והשכירות עלו בשיעור חד וגם כסף שהיה אמור להיחסך לעתידם הפנסיוני – בוזבז לטובת צריכה. כשיותר כסף משמש לצריכה, גם מחירי המוצרים האחרים, מלבד הנדל"ן, עולים בשיעור חד. אמנם, יש עוד כמה סיבות לעליית יוקר המחיה, אולם אין כל ספק כי אם אנשים היו מפנים יותר כסף לחיסכון במקום לצריכה, הרי שמחירי המוצרים היו יורדים."

רונן סולומון, מנהל תחום פיננסים ושוק ההון באיגוד, טוען כי הסטת הכספים מחיסכון לצריכה והשקעה בנדל"ן פגעה במעמד הביניים פעמיים: "גם מחירי הדירות והשכירות עלו בשיעור חד, וגם כסף שהיה אמור להיחסך לעתידם הפנסיוני – בוזבז לטובת צריכה"

מאת מערכת מגפון

"יש לאפשר לצד החיסכון הקצבתי גם חיסכון הוני לטווח ארוך וקצוב, ולאפשר לעמית במקרים מסוימים, למשוך לאחר תקופת חסכון משמעותית, חלק מחסכונותיו למטרות אלה", כך כתב אמש (ה') עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, לשר האוצר יובל שטייניץ.

אוריאל לין. "פנסיה כקיצבה בלבד היא בעייתית"

לדבריו, אין חולק על חשיבות הקצבה החודשית בגיל פרישה. אולם גם החיסכון ההוני חשוב ומשקף צרכים לגיטימיים ואמיתיים של אדם לאורך מסלול חייו. במיוחד במצבים חריגים בהם הוא נזקק לחלק מחסכונותיו, כגון: אובדן הכנסה זמני, מחלה קשה של ילדיו ואפילו הצורך לסייע לילדיו ברכישת דירה. "תיקוני החקיקה אותם הוביל משרד האוצר בשנים האחרונות להפיכת כלל אפיקי החיסכון ארוכי הטווח כקצבתיים בלבד בשלב הפנסיה, הוכחה במבחן המציאות כבעייתית. היקף ההפקדות הכולל באפיקי החיסכון הפנסיוני ירד בשיעור חד, בעיקר בקרב עצמאיים, אשר כמעט חדלו מלהפריש לאפיקים פנסיוניים", כתב לין.

לין טוען כי החזרת האפשרות לחיסכון הוני הינה אמצעי להגדיל את בסיס החיסכון ארוך הטווח בכלל, ולהסיט חלק מהכספים שהופנו בשנים האחרונות לצריכה והשקעה בנדל"ן, חזרה לחיסכון פנסיוני.

לגבי החשש למשיכת כספים בתום תקופת החיסכון המינימאלי, ציין לין כי "מבחן המציאות הוכיח כי אזרחי ישראל לא ממהרים לנצל את יכולת משיכת הכספים ההוניים בתום תקופת החיסכון המינימאלית. גם בעבר, למרות שמרבית הכספים בקופות הגמל היו נזילים וניתנים למשיכה, העמיתים לא מיהרו לעשות כן, ומרביתם הותירו את הכסף בקופות עד הגיעם לגיל פרישה".

מבדיקה שערך עו"ד רונן סולומון, מנהל תחום פיננסים ושוק ההון באיגוד לשכות המסחר, ניתן לראות שהחיסכון הלאומי הנקי (חסכון ארוך טווח וקצר טווח) הכולל של אזרחי ישראל בשנת 1995 עמד על שיעור של 8.4% מההכנסה הלאומית, לעומת 6.7% בשנת 2010.  בהתאם, חלה ירידה גם בחיסכון ארוך הטווח, משיעור של 8.4% מהתוצר בשנת 2001,  לשיעור של 7.2% מהתוצר בשנת 2010. הממצאים לטענת סולומון מוכיחים כי שיעור ההוצאה לצריכה פרטית עלה לאורך השנים, כך שאנשים חוסכים פחות וצורכים יותר.

לדברי סולומון, "בגלל הסטת כספים מחיסכון לצריכה והשקעה בנדל"ן, מעמד הביניים נפגע פעמיים. גם מחירי הדירות והשכירות עלו בשיעור חד וגם כסף שהיה אמור להיחסך לעתידם הפנסיוני – בוזבז לטובת צריכה. כשיותר כסף משמש לצריכה, גם מחירי המוצרים האחרים, מלבד הנדל"ן, עולים בשיעור חד. אמנם, יש עוד כמה סיבות לעליית יוקר המחיה, אולם אין כל ספק כי אם אנשים היו מפנים יותר כסף לחיסכון במקום לצריכה, הרי שמחירי המוצרים היו יורדים."

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן