בג"ץ ידון היום בעתירת סרבן גט שמבקש להשתחרר מהכלא

בהרכב של שלושה שופטים כשבראשם הנשיא אשר גרוניס תידון עתירתו של ג' להשתחרר מכלאו לאחר עשר שנות סירוב וכליאה. האישה מסורבת גט כבר 12 שנים. אם ישתחרר – הוא עלול להעלם או לפגוע באשתו. מלכוד

בג"ץ ידון היום בעתירת סרבן גט שמבקש להשתחרר מהכלא

בהרכב של שלושה שופטים כשבראשם הנשיא אשר גרוניס תידון עתירתו של ג' להשתחרר מכלאו לאחר עשר שנות סירוב וכליאה. האישה מסורבת גט כבר 12 שנים. אם ישתחרר – הוא עלול להעלם או לפגוע באשתו. מלכוד

היום בשעה 9 בבוקר, יתקיים בבית המשפט העליון דיון בעתירתו של ג' נגד המדינה. מדובר בבעל ששוהה במעצר זה עשור עקב סירובו לתת גט פיטורין לרעייתו, צ'.

אשתו החוקית, מסורבת גט במשך כ-12 שנים. בעלה, שיושב בכלא כאמור בעשר השנים שחלפו, עתר לפני כחצי שנה לבית המשפט העליון בטענה שכליאתו היא בלתי חוקית. הטענה התבררה לפני כחודש בפני השופט אשר גרוניס והוא החליט על דיון נוסף בהרכב של שלושה שופטים ובנשיאותו. זהו הדיון שמתקיים עתה בהרכב מורחב.

ארגוני הנשים חוששים יחד עם צ' לבאות. אם הבעל ג' ישוחרר מהכלא, הוא עלול להיעלם ואז תהפוך לא רק  למסורבת גט אלא עגונה, ולא תוכל להינשא לאיש. כמו כן, שחרורו מאיים למעשה על חייה. עורכת הדין של האישה, טוענת רבנית ועורכת דין שרה מרקוביץ, מבקשת להבהיר שלא יעלה על הדעת שהבעל ישתחרר בלי שיתן גט לאשתו.

"מפתחות הכלא מצויים בכיסו של הבעל" אומרת עו"ד מרקוביץ' ועושה שימוש באותה הדוגמה בה השתמש כבוד השופט אגרנט ז"ל בפרשת יחיא המפורסמת.

אילוסטרציה. צילום : ציפי מנשה
הפקרת כסף הקידושין תוכל למנוע עגינות (אילוסטרציה. צילום : ציפי מנשה)

עו"ד אביעד הכהן, דיקן הפקולטה למשפטים ומרכז תחום משפט עברי במכללת שערי משפט, הצטרף לייצוגה של האישה לצורך הדיון מחר. גם ארגוני הנשים ביקשו בצעד חריג להצטרף לאישה במאמציה לקבל את גטה בטרם ייצא בעלה לחופשי. את הבעל מייצג עו"ד רונן דליהו.

סנקציית המאסר, שמופעלת על בעלים שמסרבים לתת גט לנשותיהם, נתפסת בציבור ככלי שבית הדין אמנם לא ממהר לעשות בו שימוש, אך נחשב לדרקוני, ואיכשהו "מסדר" את האנומליה ההלכתית, אשר לפיה סידור הגט צריך שייעשה לרצונו של הבעל, ואם הוא מסרב, למרות פסיקה מובהקת של בית הדין הרבני, "כופין אותו עד שאומר רוצה אני". ואכן, מדי פעם אנו שומעים על מאסר של בעל בשל סיבה זו.

אין ספק כי מאסר ממושך כמו זה שלפנינו, שאורך כבר עשר שנים, מותיר את הבעל והאישה ממולכדים. הבעל לא מוכן לוותר על עמדתו והאישה למעשה מעוגנת, לא יכולה להינשא לאחר, בוודאי לא ללדת.

הפתרון ההלכתי ממלכתי – הפקעת גירושין

המצב הזה שבו בעל נאסר לצורך מתן הגט ניתן לפתרון מעשי והרבה פחות מסורבל וכואב. במשך העשור האחרון נעשים ניסיונות חוזרים לתקן את העוול הזה באמצעות חקיקה, שתאפשר להפקיע את הקידושין של זוג שבו הבעל מסרב לתת גט לאשתו. לפי ההלכה קיימת אופציה כזו, שכן, כאשר מדובר בבעל שכופה את המשך הנישואין על אשתו, ההנחה היא שהסכם הקידושין שלהם לוקה בחסר. האישה הסכימה להינשא לאותו האיש בהנחה שאם היא תמאס בו, תוכל להתגרש, והתעקשותו לסרב לעשות כן שומטת את הקרקע שעליה הוסכם על הנישואין.

הפקעת הקידושין, או יותר נכון "הפקרה" של כסף הקידושין (המעות שהטבעת נרכשה באמצעותן) הינו אקט עצמאי שבית הדין או המדינה יכולים לבצע. כנסת נבחרת משמשת כמי שיכולה לקבוע "תקנת קהל" לצורך העניין, ולפיכך, חקיקה יכולה לעקוף את הסכמת בתי הדין להפקיע את הקידושין. יודגש כי מענה זה מצוי בהלכה ואין צורך לערוך בה שום רפורמה כדי להחיל אותו. ברם, בית הדין הרבני בארץ מובל על ידי שיטות שמרניות ולמעשה רבני בית הדין אינם עושים שימוש בשיטת הפקעת הקידושין.

שלוש הצעות הונחו בזמנים שונים לפני הממשלה בנושא ואף אחת לא עברה את הקריאה השנייה והשלישית. הנה דברים מתוך דברי ההסבר של אחת מן ההצעות: עמדת ההלכה בישראל הינה כי הבעל הוא המגרש ואין רשות אחרת היכולה לבטל את הנישואין או להפסיקם. מצב זה מעניק לבעל כוח על פני אשתו. גם כשבית הדין פוסק שעל הבעל לגרש את אשתו, פעמים רבות אין הוא עושה זאת, והאישה נותרת בעגינותה.

נמצא, כי אחת הדרכים לבטל את כוחו של הבעל היא לעשות שימוש בסמכות בית הדין להפקיר את כסף הקידושין שבו קידש הבעל את אשתו. במצב זה, לא תהיה נחשבת האישה מקודשת עוד והנישואין יפקעו. כיום, מסיבות שונות, בתי הדין כמעט ולא עושים שימוש בסמכותם זו. מכיוון שכך, מוצע להרחיב את החקיקה באופן שאם לא יעשה בית הדין שימוש בסמכות זו, תופעל הסמכות באופן אוטומטי לאחר פרק זמן של שנה.

ההצעה באה לאזן בין הצורך לשמור על סמכותם של בתי הדין הרבניים בענייני נישואין, לבין הצורך החברתי, המוסכם על הכל, לסילוק העוול הנעשה לנשים המעוכבות ומסורבות גט.

את ההצעה הראשונה לחוק זה הגה פרופסור ברכיהו ליפשיץ, דיקן הפקולטה למשפטים וראש המכון למשפט עברי באוניברסיטה העברית. הצעתו הונחה על שולחן הכנסת באמצעות ח"כ אורית נוקד.

כאמור, הצעות החוק הללו לא זוכות להתממש, ובינתיים קיימות בארץ קרוב למאתים נשים שמצבן האישי תלוי ברצון בעליהם, שמפירים למעשה את פסקי בית הדין הרבני באין מושיע.

הדיון של משפחת ג' הקבוע למחר מעורר ומציף מחדש את הבעיה, שהייתה נפתרת בקלות אילו נחקק החוק, גם בלי לעורר הפיכה בדין העברי.

1 Comment

  1. ישער
    23 ביולי 2012 @ 12:15

    נדמה לי שהבעיה המרכזית היא, אי- הבנת המילים " כופין עליו עד שאומר רוצה אני ".
    או שכופין עליו בכול דרך כגון : השלכה לצינוק , חילוט מלא של נכסיו , ומלקות ( מותר לפי ההלכה ).
    ואם נשאר בסירובו, הרי שלא התמלא התנאי במלואו של "כופין עליו ".
    השלכה לכלא היא איום , אך מסתבר שאינה איום מספיק מאחר ואינה ממלאת אחרי הציווי של "כופין עליו".
    יש לזכור שההצדקה לצעדים קיצוניים קיימת מתוקף החלטת בית הדין הרבני, שהגיע למסקנה
    שהגירושין הם המוצא האחרון , וכידוע אין בתי הדין הרבניים מרבים להעניש גבר סרבן, בסנקציית הכלא.

היום בשעה 9 בבוקר, יתקיים בבית המשפט העליון דיון בעתירתו של ג' נגד המדינה. מדובר בבעל ששוהה במעצר זה עשור עקב סירובו לתת גט פיטורין לרעייתו, צ'.

אשתו החוקית, מסורבת גט במשך כ-12 שנים. בעלה, שיושב בכלא כאמור בעשר השנים שחלפו, עתר לפני כחצי שנה לבית המשפט העליון בטענה שכליאתו היא בלתי חוקית. הטענה התבררה לפני כחודש בפני השופט אשר גרוניס והוא החליט על דיון נוסף בהרכב של שלושה שופטים ובנשיאותו. זהו הדיון שמתקיים עתה בהרכב מורחב.

ארגוני הנשים חוששים יחד עם צ' לבאות. אם הבעל ג' ישוחרר מהכלא, הוא עלול להיעלם ואז תהפוך לא רק  למסורבת גט אלא עגונה, ולא תוכל להינשא לאיש. כמו כן, שחרורו מאיים למעשה על חייה. עורכת הדין של האישה, טוענת רבנית ועורכת דין שרה מרקוביץ, מבקשת להבהיר שלא יעלה על הדעת שהבעל ישתחרר בלי שיתן גט לאשתו.

"מפתחות הכלא מצויים בכיסו של הבעל" אומרת עו"ד מרקוביץ' ועושה שימוש באותה הדוגמה בה השתמש כבוד השופט אגרנט ז"ל בפרשת יחיא המפורסמת.

אילוסטרציה. צילום : ציפי מנשה
הפקרת כסף הקידושין תוכל למנוע עגינות (אילוסטרציה. צילום : ציפי מנשה)

עו"ד אביעד הכהן, דיקן הפקולטה למשפטים ומרכז תחום משפט עברי במכללת שערי משפט, הצטרף לייצוגה של האישה לצורך הדיון מחר. גם ארגוני הנשים ביקשו בצעד חריג להצטרף לאישה במאמציה לקבל את גטה בטרם ייצא בעלה לחופשי. את הבעל מייצג עו"ד רונן דליהו.

סנקציית המאסר, שמופעלת על בעלים שמסרבים לתת גט לנשותיהם, נתפסת בציבור ככלי שבית הדין אמנם לא ממהר לעשות בו שימוש, אך נחשב לדרקוני, ואיכשהו "מסדר" את האנומליה ההלכתית, אשר לפיה סידור הגט צריך שייעשה לרצונו של הבעל, ואם הוא מסרב, למרות פסיקה מובהקת של בית הדין הרבני, "כופין אותו עד שאומר רוצה אני". ואכן, מדי פעם אנו שומעים על מאסר של בעל בשל סיבה זו.

אין ספק כי מאסר ממושך כמו זה שלפנינו, שאורך כבר עשר שנים, מותיר את הבעל והאישה ממולכדים. הבעל לא מוכן לוותר על עמדתו והאישה למעשה מעוגנת, לא יכולה להינשא לאחר, בוודאי לא ללדת.

הפתרון ההלכתי ממלכתי – הפקעת גירושין

המצב הזה שבו בעל נאסר לצורך מתן הגט ניתן לפתרון מעשי והרבה פחות מסורבל וכואב. במשך העשור האחרון נעשים ניסיונות חוזרים לתקן את העוול הזה באמצעות חקיקה, שתאפשר להפקיע את הקידושין של זוג שבו הבעל מסרב לתת גט לאשתו. לפי ההלכה קיימת אופציה כזו, שכן, כאשר מדובר בבעל שכופה את המשך הנישואין על אשתו, ההנחה היא שהסכם הקידושין שלהם לוקה בחסר. האישה הסכימה להינשא לאותו האיש בהנחה שאם היא תמאס בו, תוכל להתגרש, והתעקשותו לסרב לעשות כן שומטת את הקרקע שעליה הוסכם על הנישואין.

הפקעת הקידושין, או יותר נכון "הפקרה" של כסף הקידושין (המעות שהטבעת נרכשה באמצעותן) הינו אקט עצמאי שבית הדין או המדינה יכולים לבצע. כנסת נבחרת משמשת כמי שיכולה לקבוע "תקנת קהל" לצורך העניין, ולפיכך, חקיקה יכולה לעקוף את הסכמת בתי הדין להפקיע את הקידושין. יודגש כי מענה זה מצוי בהלכה ואין צורך לערוך בה שום רפורמה כדי להחיל אותו. ברם, בית הדין הרבני בארץ מובל על ידי שיטות שמרניות ולמעשה רבני בית הדין אינם עושים שימוש בשיטת הפקעת הקידושין.

שלוש הצעות הונחו בזמנים שונים לפני הממשלה בנושא ואף אחת לא עברה את הקריאה השנייה והשלישית. הנה דברים מתוך דברי ההסבר של אחת מן ההצעות: עמדת ההלכה בישראל הינה כי הבעל הוא המגרש ואין רשות אחרת היכולה לבטל את הנישואין או להפסיקם. מצב זה מעניק לבעל כוח על פני אשתו. גם כשבית הדין פוסק שעל הבעל לגרש את אשתו, פעמים רבות אין הוא עושה זאת, והאישה נותרת בעגינותה.

נמצא, כי אחת הדרכים לבטל את כוחו של הבעל היא לעשות שימוש בסמכות בית הדין להפקיר את כסף הקידושין שבו קידש הבעל את אשתו. במצב זה, לא תהיה נחשבת האישה מקודשת עוד והנישואין יפקעו. כיום, מסיבות שונות, בתי הדין כמעט ולא עושים שימוש בסמכותם זו. מכיוון שכך, מוצע להרחיב את החקיקה באופן שאם לא יעשה בית הדין שימוש בסמכות זו, תופעל הסמכות באופן אוטומטי לאחר פרק זמן של שנה.

ההצעה באה לאזן בין הצורך לשמור על סמכותם של בתי הדין הרבניים בענייני נישואין, לבין הצורך החברתי, המוסכם על הכל, לסילוק העוול הנעשה לנשים המעוכבות ומסורבות גט.

את ההצעה הראשונה לחוק זה הגה פרופסור ברכיהו ליפשיץ, דיקן הפקולטה למשפטים וראש המכון למשפט עברי באוניברסיטה העברית. הצעתו הונחה על שולחן הכנסת באמצעות ח"כ אורית נוקד.

כאמור, הצעות החוק הללו לא זוכות להתממש, ובינתיים קיימות בארץ קרוב למאתים נשים שמצבן האישי תלוי ברצון בעליהם, שמפירים למעשה את פסקי בית הדין הרבני באין מושיע.

הדיון של משפחת ג' הקבוע למחר מעורר ומציף מחדש את הבעיה, שהייתה נפתרת בקלות אילו נחקק החוק, גם בלי לעורר הפיכה בדין העברי.

1 Comment

  1. ישער
    23 ביולי 2012 @ 12:15

    נדמה לי שהבעיה המרכזית היא, אי- הבנת המילים " כופין עליו עד שאומר רוצה אני ".
    או שכופין עליו בכול דרך כגון : השלכה לצינוק , חילוט מלא של נכסיו , ומלקות ( מותר לפי ההלכה ).
    ואם נשאר בסירובו, הרי שלא התמלא התנאי במלואו של "כופין עליו ".
    השלכה לכלא היא איום , אך מסתבר שאינה איום מספיק מאחר ואינה ממלאת אחרי הציווי של "כופין עליו".
    יש לזכור שההצדקה לצעדים קיצוניים קיימת מתוקף החלטת בית הדין הרבני, שהגיע למסקנה
    שהגירושין הם המוצא האחרון , וכידוע אין בתי הדין הרבניים מרבים להעניש גבר סרבן, בסנקציית הכלא.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן