צריך להיות אופטימי. מאוד אופטימי, כדי להאמין שהסכם הרפורמה שהפך מזמן לפארסה, אכן ייחתם. אם יש גורם שיכול להשפיע ולגרום למשרד האוצר להתכופף, הרי זהו איש יהדות התורה, יו"ר ועדת הכספים משה גפני.

בדיון שהתקיים אתמול בועדת הכספים הביע חבר הכנסת גפני מורת רוח מגרירת הטיפול ברפורמה: "אנחנו חרדים מהפגיעה בשידור הציבורי אך בעיקר מהפגיעה בעובדים. הם צריכים לקבל את כל מה שמגיע להם עפ"י חוק ואת כל מה שהוסכם עליו לגבי עובדי המגזר הציבורי". התרעומת שהביע לוותה בתביעה מן הממונה על השכר והחשב הכללי באוצר "למצוא את מקורות המימון להסכם וליישום הרפורמה. יש לא מעט מקורות לממן את ההסכם ואת תשלום השכר עם מלוא הזכויות לעובדים". מתווה הרפורמה חייב, לדבריו, לעמוד בתנאי של השוואת מעמד הרשתות המגזריות  כמו רשת מורשת והרשת הערבית, לכל רשתות הרדיו האחרות.

יוזם הדיון, ח"כ אופיר אקוניס (ליכוד) קרא לזירוז חתימת הרפורמה: "אין מדינה דמוקרטית שמכבדת את עצמה ללא שידור ציבורי חזק ועכשיו יש לחתום על ההסכם הסופי בין המדינה לרשות השידור ולהוציא את הרפורמה אל הפועל. אם זה מתעכב בגלל הדרג הפקידותי במשרד האוצר זה לא מקובל. אני רוצה עוד תחרות ושידור ציבורי חזק".

ח"כ ציון פיניאן (ליכוד) הפנה גם הוא אצבע מאשימה לעבר משרד האוצר: "הבעיה היא שהאוצר קושר בין הרפורמה לזכויות העובדים. יש רפורמה והיא תתקדם אף שהיא תקועה כרגע. לגבי העובדים; יש כאלה שמשתכרים משכורות רעב של 4,000 ₪. העובדים כולם לא קיבלו אפילו תוספות שנקבעו בוועדת הכספים לגבי כלל האוכלוסייה כתוספת מעונות ותוספת נקודות זיכוי במס למעמד הביניים".

יו"ר רשות השידור, אמיר גילת הצטרף לדברי הח"כים והצהיר על שורת צעדים שנוקטת הרשות במטרה לסיים את הפרשה תוך שבועיים: "ב- 5 באוגוסט אנחנו אמורים לחתום על ההסכם הכולל עם האוצר ואנחנו נחושים לעמוד בתאריך הזה והעובדים שותפים למהלך הרפורמה. יש בעיות מימוניות ליישום ההסכם וזה נובע בעיקר מהפחתת אגרת רשות השידור. יש מחסור של כ- 400 מיליון ₪". גילת פירט מהלכים שעומדים להתבצע על-מנת לממן חלק מהרפורמה, כגון מכירת נכסים נדל"ניים שבידי הרשות; העברת קרקעות ונכסים של הרשות ברוממה לידי המדינה ובניית בניין בן 24 קומות במתחם שערי צדק הישן שבו ירוכזו כל השידורים בירושלים. הנכסים ברוממה מוערכים בכ- 250 מיליון ₪ ואילו נכסים של הרשות במתחם הקריה בתל-אביב, שגם הם יועברו למדינה, מוערכים בכ- 150 מיליון ₪; ביחד 400 מיליון ₪ שאמורים להוות מקור פיננסי לחתימה על ההסכם".

יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים, דני זקן הסביר את הפלונטר שנוצר ביישום הרפורמה כאשר: "במהלך המו"מ, כאמצעי לחץ, הוחלט שכל התוספות של המגזר הציבורי מ- 2008 יתקבלו רק אם ייחתם הסכם הרפורמה".

עורך רשת מורשת, משה זמיר טען כי שכרם הנמוך של עובדי הרשת קשור ישירות לכיפה שלראשיהם וגילת צידד בעמדתו לפיה יש להפריד את מורשת מרשת א': מהלך שיעלה לפחות ששה-עשרה מיליון ש"ח.

רכז משרדים כלכליים ותקשורת בחשב הכללי באוצר, יונתן רזניק: "אנחנו לא יכולים לחתום על הסכם אם הוא לא סגור פיננסית. חסרים מאות מיליוני שקלים וזה גם אינטרס של רשות השידור שיש לה מקורות פיננסיים ליישום הרפורמה. אנחנו לא נשחרר 600 מיליון ₪ על משהו שהוא לא סגור פיננסית. חסר מקור מימוני כדי שהרפורמה תצא לפועל ואנחנו מציעים ליצור אותו או מהפסקת הפחתת האגרה או מהעלאת אגרת הרדיו ב- 9 ₪ למספר שנים עד 2018. עד שלא תושלם התכנית העסקית, כך שתהיה מאוזנת, לא נוכל לחתום על ההסכם".

רזניק טען כי רשות השידור לא עמדה בתנאי של סלי עבודה שיושמו בשלושה פיילוטים כאשר נחתמו הסכמי העבודה . לדבריו, הדבר יוצר גרעון בסך עשרים מיליון ש"ח בשנה בתכנית העסקית של הרשות. הוא תבע מהרשות לעמוד בהתחייבויותיה בנושא זה.

נציג הממונה על השכר באוצר, אפי מלכין: "יש דברים שמונעים את כניסת ההסכם לתוקף ובעקבותיו קבלת כל התנאים שהוסכמו לכלל העובדים במגזר הציבורי; הסכמי מימון מלווה בתמורה לנדל"ן וחתימת שר התמ"ת. ברגע שההסכם ייחתם, כולל העובדים, הם יקבלו הכל גם רטרואקטיבי". לבקשת חברי הכנסת, עדכן מלכין: "מעמד עובדי רשות השידור כעובדי תאגיד סטטוטורי שיש לו חוק; חוק רשות השידור. כמו רשות ניירות ערך שהיא גם תאגיד. תנאי השכר של רשות השידור טובים בהרבה משכר עובדי המדינה".