כותרות הימים האחרונים בענייני מדיה בעיתונות וברשתות החברתיות, מקדישות את חלק הארי של תכניהן למתחולל בתכניתה של קרן נויבך סדר יום. תכנית המשודרת ברשת ב' ומוקדשת, בעיקר, לנושאים של עוולות חברתיות.

נגד נויבך ננקטה מסכת צעדים המדיפים ריח רע של נקמנות אישית, החל מהצעד של הדחתה מהגשת מבט שני וכלה בניסיונות בלתי פוסקים לעשות בתכניתה שינוי גנטי על ידי הדחת צוות התכנית, על ידי דחיקת רגליה של נויבך עצמה או על ידי שבירת רוחה.

צירוף מנחה אורח לתכנית רדיו הוא צעד לגיטימי. אפילו הניסיון לייצר פינג-פונג לעומתי בין שני מגישים יכול להתקבל כשיקול דעת מקצועי מרענן, המצביע על שאיפה לשיפור החוויה הרדיופונית של המאזינים. זאת ועוד, אין בשיטה הזו חידוש מהפכני. אחת מתכניות הרדיו הפופולריות של רשת ב' בעבר היתה זו שהוגשה על ידי הצמד שלום קיטל וגבי גזית, שישבו בשני אולפנים שונים, ריאיינו בצוותא והחליפו ביניהם רשמים ואף עקיצות ומהלומות מילוליות.

לכן, ההו-הה התקשורתי שהתעורר בעקבות ההחלטה לצרף לנויבך את מנחם בן, היה גם הוא נגוע באותה גישה צדקנית שמתעוררת כל אימת שפוגעים במי שהוא "משלנו". ונויבך היא, בלי ספק, משלנו. והרי ברור לגמרי שאם היתה מתקבלת בגלי צה"ל החלטה לצרף מנחה אורח לאחת מתכניות האקטואליה, איש לא היה מטריח את עצמו בשאלה הנוקבת מדוע זה קרה ומה המניעים לשינוי.

ובכל זאת, הסיפור של סדר יום שונה בגלל הרדיפה האישית נגד נויבך. פרשנים ניסו לייחס זאת לעמדותיה הפוליטיות, ואולם לא שמעתי את נויבך משמיעה דעה פוליטית אישית במסגרת תכניתה, אלא אם נאמץ את האמרה שטבעו הפמיניסטיות, לפיה "האישי הוא הפוליטי והפרטי הוא הציבורי" . נויבך עוסקת בתכניתה הרבה באישי ובפרטי: היא מטפלת בנפגעי הביורוקרטיה המנוולת, היא מראיינת אנשים ששואפים לטייב את החברה שלנו. אז למה מנסים לסתום לה את הפה??
אליעזר יערי תולה זאת בנשיותה. אחרים, כאמור, מייחסים זאת לעובדה שהיא נחשבת שמאל. לא הייתי פוסלת על הסף את הרעיון שהדבר נובע מהיותה אישה דעתנית, ואולי מזה שמישהו סימן אותה, כי הוא לא סובל אותה ואולי אפילו יש לו סיבות טובות לא לחבב אותה. כל זה, כאמור, לא היה צריך להכנס לשיקולי המערכת.

הדרך המחטפית שבה בוצע המהלך היתה לקויה, ומליאת רשות השידור שנבהלה מעוצמת התגובה הציבורית מתחה על כך ביקורת קשה. יש דרך לעשות שינויים בתכנית רדיו או טלוויזיה. אולי סיעור מוחות עם נויבך, עם ענת דוידוב המגישה את התכנית פעם בשבוע ועם מפיקות/עורכות התכנית היה מוביל לאותה תוצאה שההנהלה שאפה אליה? במקרה כזה, השינוי היה נעשה בהסכמה, מתוך הבנה הדדית. המראיינים האורחים היו נבחרים בקפידה ולא כמו במקרה של מנחם בן, בצורה של המצאת קופירייטינג גחמנית שאפשר להתווכח איתה. מאיר עוזיאל, למשל, שהצטרף היום אל נויבך לשעה היחידה שבה שודרה התכנית, עשוי להיות מגיש ראוי לכל הדעות.

לא מפתיע לגלות, שגם התגובות למהלך מצטיירות מיידית כמתווה של עמדה פוליטית של הדובר. פרופ' אלי פולק, ראש האגודה לזכות הציבור לדעת, למשל, בירך את הנהלת רשות השידור על הצעד:

"תכניתה של נויבך הייתה, לאורך השנים, בעלת אופי אידיאולוגי מאוד מסוים וצר. הנושאים שבחרו נויבך וצוותה להעלות לסדר היום, הרכב המרואיינים והיחס אליהם לא שיקף כראוי את מגוון הדעות בציבוריות הישראלית. גברת נויבך הביעה בתכנית לא אחת את עמדתה האישית. אין בכך רע לכשעצמו, אך כאשר מגיש תכנית עושה זאת במשך שנים עולה השאלה הנוקבת – מדוע דעתו של המגיש חשובה יותר מדעתו של כל אדם אחר. וכן האין בכך פגיעה בצורך להביא את מגוון הדעות הרווחות בצבור? ראוי במקרים אלה לאזן, להביא קולות אחרים ויש לברך על כך ולקוות שהשינוי יחול גם על תכניות נוספות ברשות השידור… מי שאיננו מכבד את דעת זולתו ואף אינו מבין שבמיוחד בשידור הציבורי חובה לאפשר פלורליזם תקשורתי אין לו מקום בשידור הציבורי. ההחלטה להוסיף מגיש נוסף לצד גברת נויבך היא צעד חשוב במיגור איי חוסר האיזון שנותרו ברשות השידור. האגודה לזכות הציבור לדעת מחזקת את ידיכם במהלך הזה, ומצפה לראות מהלכים נוספים ברוח זו. חרף מקהלת המוחים, בטוחני שמאחורי התוכן של מכתב זה יתייצבו רוב אזרחי ישראל ורוב צרכני התקשורת".

אגודת העיתונאים בירושלים פרסמה, מאידך גיסא, את מחאתה על המהלך החד-צדדי, בו היא רואה סכנה לקיום השידור הציבורי. האגודה היא שהחליטה על השבתת שעה מהתכנית ששודרה הבוקר ועל המשך עיצומים בימים הבאים, ויצאה בקריאה למליאת רשות השידור ולוועדות התוכן והאתיקה:

 "להתערב מיידית בנעשה ולהציל את קול ישראל ובעיקר את רשת ב' מההידרדרות המקצועית הפוגעת קשה בחובתנו לספק שידור ציבורי איכותי: עובדי קול ישראל יוצאים למאבק על דמותו המקצועית של הרדיו הציבורי בעקבות שורה של צעדים שבהם נקטה ההנהלה בחודשים האחרונים, תוך פגיעה ברשתות השונות ובהן בקול המוסיקה ובתחנת הדגל רשת ב'. בין הצעדים התמוהים וחסרי ההיגיון המקצועי, הדרתם של מגישים, כתבים ועורכים מתפקידיהם בנימוקים חסרי שחר, ניסיונות למנוע ממגישי תכניות הצגת פתיחים אישיים, ביטול טורי הדעה ביומן הצהריים ביום שישי, חיסולה של רצועת אחר הצהריים בהחלטות תזזיתיות חסרות פשר והתוצאה – יומן ערב מרוט, יומן ספורט גוסס, ענת דולב אבודה, ומאזינים נבוכים העוברים למקומות האחרים. המתתה של תכנית הדגל "הכל דיבורים" לאחר עזיבתו של ירון דקל, ובהיעדר מינוי של מגיש קבוע דומיננטי ואיכותי.
ההנחתה האחרונה של מגישים אורחים כביכול לשם "איזונה" של "סדר יום" היא הפארסה בהתגלמותה. לאחר משוב שופע מחמאות עם המנהלים, צצו לפתע יש מאין תלונות על תפקודה ואופן ההגשה של קרן נויבך, והוחלט כלאחר יד על הצמדת מראיינים מאזנים. לא נעשתה התייעצות אמיתית עם נויבך, והמראיינים הונחתו על ראשה ללא תיאום וללא הצדקה מקצועית או אחרת למעט אינטרסים זרים. יש להנהלה סמכויות, ויש דרכים לממש את אותן סמכויות, כאן זה לא נעשה.
שלא יבלבלו אתכם בטענות על מחנאות או גורמים אינטרסנטים, כל בר דעת מכל כיוון, דיעה או צד בקשת רואה את הנעשה נכוחה והביקורת מגיעה מכל עבר" נמסר בהודעת אגודת העיתונאים.

הנהלת רשות השידור שחררה, מצדה, תגובה לקונית האומרת: "רשות השידור מביעה צער על כך שהשידור הושבת ונפגעו המאזינים. חבל שיוזמי המהלך הזה אינם מוכנים לקבל פלורליזם בשידור ואינם מגלים סובלנות למגוון הדעות כפי שיאה וראוי לשידור ציבורי".