יופי גדול ונסתר

רן הררי, "אמן של אמנים", מציג בתערוכה רטרוספקטיבית בבית גבריאל שבעמק הירדן.

יופי גדול ונסתר

רן הררי, "אמן של אמנים", מציג בתערוכה רטרוספקטיבית בבית גבריאל שבעמק הירדן.

"צללים", רטרוספקטיבה של רן הררי, היא הזדמנות נדירה להתוודע לעבודותיו של אחד האמנים הגדולים שפועלים היום. וגם לשלב טיול לבית גבריאל בכינרת

מאת שרון ליבנה

בבית גבריאל שבדרום הכנרת נפתחה התערוכה "צללים" – רטרוספקטיבה לאמן רן הררי, והיא תוצג עד סוף ינואר.

את התערוכה יזמה מנהלת בית גבריאל, גבי פינסקי, ואצר דורון רות. מוצגות בה עבודות שיצר הררי משנות ה-80 עד היום, רובן מערבות שימוש במכונת צילום, הטכניקה העיקרית שלו בעשור האחרון. העבודות לקוחות מתוך סדרות, ונמצאות על הגבול בין מופשט לפיגורטיבי. הדימוי מתפרק מול העיניים ויוצר הרגשה של זמן שקורס.

הררי מתעב דיבורים על נרטיב באמנות, אמנות פוליטית ואמנות שמדברת על עצמה. הוא מעוניין בצורה שמביסה את הסיפור ומותירה ממנו רק רמזים שאינם מתחברים: "זה סתירות על גבי סתירות. כמו משהו שמסקרן אותנו, אבל גם מעצבן, מושך אבל דוחה. זה משהו בלתי נסבל. החוכמה היא לקחת את המשהו הבלתי נסבל הזה ולהפוך אותו לנפלא".

כך כותבת האוצרת ד"ר שלומית שקד על העבודות:

"כל פעילות השכפול של רן הררי בשימוש במכונת הצילום, היא פעולה של העתק שהוא בעצם המקור. זוהי העבודה המקורית שלו. בעבודות שלו יש איום מעורפל, ארעי, שלא ניתן להצביע עליו וזה מה שמרתק ומאפיין את עבודותיו.
"הארגון החזרתי שלו נעשה מתוך תחושת החמצה ופקפוק. יש בעבודות נקודת תצפית של משהו שכמו רץ מזווית נמוכה, ואז מתקבלת תחושה שציר העולם התעקם לו פתאום, מסתכלים כלפי מעלה ומה שקורה כתוצאה מכך – חוש הראייה של המתבונן מתעוות לנגד עינינו. רן מצליח ליצור בעבודותיו תחושה של אובדן הדרך."

הררי, בן 66, יוצר ייחודי ובלתי מתפשר, גדל בקיבוץ אפיקים ועזב אותו בגיל מבוגר בטריקת דלת. לאחר שנים בתל אביב ובארצות הברית שב לעמק הירדן וכיום הוא נודד בין קיבוצים שונים באזור.

אף שהצליח למצוא דריסת רגל בעולם האמנות הישראלי בתחילת שנות ה-90 (עבודותיו נמצאות באוסף שוקן, מוזיאון עין חרוד ועבודה אחת נכנסה לאוסף מוזיאון ישראל) והציג במוזיאון עין חרוד ובמוזיאון רמת גן, הוא נדחק אל מחוץ לסצנה האמנותית. לטענתו הוא מוחרם על ידי הממסד האמנותי בשל אישיותו העצמאית והביקורתית.

עבודה של רן הררי, זירוקס עם אקריליק

האוצר יובל קדר על הררי: "רן הררי מציב אלטרנטיבה כמעט בכל פרמטר אפשרי; באמנות, בחשיבה ובאורח חייו. בבולמוס יצירתי משוכלל קר ומדויק, יוצר רן הררי, בעשורים האחרונים, אלפי עבודות נייר, כעין תמונות קולנוע מעולם חלופי.

"אלה הם חיים למען הצורה, המבנה, המרקם. אלה הם דימויים על גבול האשליה, על גבול התפישה החזותית, ומשום כך הם מחזיקים בתוכם אפשרויות לפענוח הדרגתי, בעל נשימה ארוכה. חשיבתו של רן הררי ביקורתית, קשה ואף אכזרית. האינטלקט שלו חד ופוצע".

הררי, שנחשב "אמן של אמנים" ומוערך על ידי אוצרים בכירים, אינו זוכה כלל לחשיפה, אף שיצירתו נמצאת בשיאה. התערוכה בצמח מציעה הזדמנות נדירה להתוודע למגוון עבודות של אחד האמנים הגדולים שפועלים היום ולחזות ביופי גדול ונסתר.

רן הררי, "צללים", בית גבריאל, צומת צמח. 02.01.12–29.01.12. פתיחה חגיגית: 13.01.12 בשעה 11:30

http://www.betgabriel.co.il/site/exhibitions.asp

"צללים", רטרוספקטיבה של רן הררי, היא הזדמנות נדירה להתוודע לעבודותיו של אחד האמנים הגדולים שפועלים היום. וגם לשלב טיול לבית גבריאל בכינרת

מאת שרון ליבנה

בבית גבריאל שבדרום הכנרת נפתחה התערוכה "צללים" – רטרוספקטיבה לאמן רן הררי, והיא תוצג עד סוף ינואר.

את התערוכה יזמה מנהלת בית גבריאל, גבי פינסקי, ואצר דורון רות. מוצגות בה עבודות שיצר הררי משנות ה-80 עד היום, רובן מערבות שימוש במכונת צילום, הטכניקה העיקרית שלו בעשור האחרון. העבודות לקוחות מתוך סדרות, ונמצאות על הגבול בין מופשט לפיגורטיבי. הדימוי מתפרק מול העיניים ויוצר הרגשה של זמן שקורס.

הררי מתעב דיבורים על נרטיב באמנות, אמנות פוליטית ואמנות שמדברת על עצמה. הוא מעוניין בצורה שמביסה את הסיפור ומותירה ממנו רק רמזים שאינם מתחברים: "זה סתירות על גבי סתירות. כמו משהו שמסקרן אותנו, אבל גם מעצבן, מושך אבל דוחה. זה משהו בלתי נסבל. החוכמה היא לקחת את המשהו הבלתי נסבל הזה ולהפוך אותו לנפלא".

כך כותבת האוצרת ד"ר שלומית שקד על העבודות:

"כל פעילות השכפול של רן הררי בשימוש במכונת הצילום, היא פעולה של העתק שהוא בעצם המקור. זוהי העבודה המקורית שלו. בעבודות שלו יש איום מעורפל, ארעי, שלא ניתן להצביע עליו וזה מה שמרתק ומאפיין את עבודותיו.
"הארגון החזרתי שלו נעשה מתוך תחושת החמצה ופקפוק. יש בעבודות נקודת תצפית של משהו שכמו רץ מזווית נמוכה, ואז מתקבלת תחושה שציר העולם התעקם לו פתאום, מסתכלים כלפי מעלה ומה שקורה כתוצאה מכך – חוש הראייה של המתבונן מתעוות לנגד עינינו. רן מצליח ליצור בעבודותיו תחושה של אובדן הדרך."

הררי, בן 66, יוצר ייחודי ובלתי מתפשר, גדל בקיבוץ אפיקים ועזב אותו בגיל מבוגר בטריקת דלת. לאחר שנים בתל אביב ובארצות הברית שב לעמק הירדן וכיום הוא נודד בין קיבוצים שונים באזור.

אף שהצליח למצוא דריסת רגל בעולם האמנות הישראלי בתחילת שנות ה-90 (עבודותיו נמצאות באוסף שוקן, מוזיאון עין חרוד ועבודה אחת נכנסה לאוסף מוזיאון ישראל) והציג במוזיאון עין חרוד ובמוזיאון רמת גן, הוא נדחק אל מחוץ לסצנה האמנותית. לטענתו הוא מוחרם על ידי הממסד האמנותי בשל אישיותו העצמאית והביקורתית.

עבודה של רן הררי, זירוקס עם אקריליק

האוצר יובל קדר על הררי: "רן הררי מציב אלטרנטיבה כמעט בכל פרמטר אפשרי; באמנות, בחשיבה ובאורח חייו. בבולמוס יצירתי משוכלל קר ומדויק, יוצר רן הררי, בעשורים האחרונים, אלפי עבודות נייר, כעין תמונות קולנוע מעולם חלופי.

"אלה הם חיים למען הצורה, המבנה, המרקם. אלה הם דימויים על גבול האשליה, על גבול התפישה החזותית, ומשום כך הם מחזיקים בתוכם אפשרויות לפענוח הדרגתי, בעל נשימה ארוכה. חשיבתו של רן הררי ביקורתית, קשה ואף אכזרית. האינטלקט שלו חד ופוצע".

הררי, שנחשב "אמן של אמנים" ומוערך על ידי אוצרים בכירים, אינו זוכה כלל לחשיפה, אף שיצירתו נמצאת בשיאה. התערוכה בצמח מציעה הזדמנות נדירה להתוודע למגוון עבודות של אחד האמנים הגדולים שפועלים היום ולחזות ביופי גדול ונסתר.

רן הררי, "צללים", בית גבריאל, צומת צמח. 02.01.12–29.01.12. פתיחה חגיגית: 13.01.12 בשעה 11:30

http://www.betgabriel.co.il/site/exhibitions.asp

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן