מרים בן-פורת, שהיתה האישה הראשונה שמונתה לכהן כשופטת בבית המשפט העליון וכמבקרת המדינה, נמצאה הבוקר במיטתה ללא רוח חיים. נכדה אמר שמעבר לכל פעולותיה למען המדינה היתה אישה, אם וסבתא מדהימה.

בן-פורת נולדה ב-26 באפריל 1918, בויטבסק שהיתה אז ברוסיה, וגדלה בקובנה שבליטא. כשהיתה בת 18 עלתה לישראל וב-1945 סיימה את לימודי המשפטים והוסמכה כעורכת דין. יש לציין, שבירושלים המנדטורית עורכות דין לא היו תופעה רווחת. לאישה הראשונה שביקשה להכיר בתעודה כעורכת דין נדרשו כשש שנים כדי לקבל את מבוקשה.

בשנת 1958 מונתה בן-פורת לשופטת בבית המשפט המחוזי בירושלים ו-17 שנים לאחר מכן קודמה לתפקיד נשיאת בית המשפט. בד בבד עם עבודתה כשופטת היא עסקה בהוראה באוניברסיטה  העברית. בשנת 1976 היא מונתה לשופטת בפועל בבית המשפט העליון בירושלים, ולאחר מכן הפכה לאישה הראשונה שמכהנת במינוי קבע בתפקיד. משנת 1983 ועד פרישתה מכס המשפט ב-1988 כיהנה בתור המשנה לנשיא בית המשפט העליון.

משפרשה, מונתה בן-פורת למבקרת המדינה. גם בתפקיד זה היתה האשה הראשונה שמונתה –
והיחידה עד כה. במהלך כהונתה כמבקרת המדינה מ-1988 ועד 1998 שימשה גורם בעל
השפעה ופעלה למען מינהל תקין בכל מוסדות השלטון. היא נחשבה כמי שיצקה תכנים חדשים
למוסד מבקר המדינה ועוררה את המשרד לקחת תפקיד אקטיבי יותר במלחמה בשחיתות ובמינהל
הציבורי. בשנת 1991 הוענק לה פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

בתפקידה כמבקרת המדינה תבעה בן-פורת מן המפלגות השונות לפרסם את רשימת התורמים שלהן וביקרה את פיקוד העורף על כי מסכות הגז שחילק ערב מלחמת המפרץ הראשונה היו בלתי יעילות. בן-פורת סברה שתפקידו של המבקר הוא לבקר, וכי האכיפה צריכה להתבצע על ידי המערכת השלטונית. בניגוד למפנה שחל בדוחות התכופים והדרקוניים של מבקר המדינה האחרון, לינדנשטראוס, האמינה בן-פורת שביקורת נוקבת פעלה את פעולתה גם בלא שהמבקר נדרש להורות על מסקנות אישיות כתוצאה ממחדלים שהוא חקר.

לפני שנתיים יצא לאור ספרה האוטוביוגרפי של בן-פורת, "מבעד לגלימה". מתי גוברת הזכות לשם טוב על חופש הביטוי, ומתי דווקא ידו של חופש הביטוי היא על העליונה? מי יזכה בפעוטה ששני זוגות מאמצים רבים עליה? כיצד מנע בית המשפט מבעל שאנס את אשתו לחמוק מעונש? והאם ראוי כי שופט שהרשיע נאשם יעודד אותו להילחם על חפותו? אלה מקצת מן הסוגיות שהיא מעלה בספרה תוך הפגנת זיכרון פנומנלי וכושר ביטוי.

נשיא המדינה, שמעון פרס, שלח אגרת תנחומים למשפחתה של השופטת מרים בן פורת עם היוודע דבר מותה. באגרת כתב נשיא המדינה: "השופטת מרים בן פורת הייתה אחת מאבני היסוד של מערכת המשפט והביקורת בישראל. בכל תפקידיה הפגינה מנהיגות, יושרה, אמינות ואומץ לב ציבורי. השופטת בן פורת קבעה הלכות משפטיות שעיצבו במידה רבה את דמותה של ישראל ובפסיקותיה ובחריצותה הציבה רף חדש בביקורת המדינה, בביקורת הציבורית".

מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, פירסם הודעת אבל שבה הביע צער עמוק על מותה של מרים בן-פורת. "הגברת בן-פורת אשר כיהנה במשך עשר שנים כמבקרת המדינה (בשנים 1988- 1998), יצקה יסודות חדשים למוסד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור והפכה אותו למוסד בעל השפעה מרכזית בחיי מדינת ישראל", אמר המבקר. "היא לא נרתעה מפרסום דוחות ביקורת נוקבים ולא נכנעה ללחצים. היא תרמה רבות גם לתורת הביקורת. המאמרים פרי עטה והספר שפירסמה 'חוק יסוד: מבקר המדינה', מהווים במידה רבה מורה דרך לכל העוסקים בתחומי הביקורת".

ראש הממשלה בנימין נתניהו הביע צער עמוק על פטירתה של בן פורת: "היא היתה אישה פורצת דרך, שופטת מוערכת בבית המשפט העליון, מבקרת מדינה שקידשה את ערכי היושרה והשקיפות, וכלת פרס ישראל. בצניעותה, בדבקותה בעקרונות ובמסירותה למדינה היא נתנה דוגמה ומופת לשוויון ההזדמנויות ולעליונות שלטון החוק במדינת ישראל. יהיה זכרה ברוך".

גם ח"כ שלי יחימוביץ' הגיבה על מותה: "היא היתה אחת הדמויות האקטיביות והאידיאליסטיות שידעה החברה הישראלית והיוותה מודל לחיקוי, כאשר היתה האשה הראשונה והיחידה בתפקיד מבקר המדינה, כשהעלתה את רמת הביקורת הציבורית לאין שיעור, וכשנלחמה בכל כוחה בשחיתות השלטונית. כולי תקווה שישראל תדע עוד דמויות ציבוריות מרשימות כבן פורת. יהי זכרה ברוך".

יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן (רובי) ריבלין: "בן-פורת הפכה את ביקורת המדינה לרשות רביעית, עצמאית ובלתי תלויה. היא תיזכר כאישה ישרה, עשויה לבלי חת, שלא פסקה מלחתור לביקורת יסודית ומעמיקה. כמבקרת מדינה, היא לא נרתעה מלעמוד מול כל גוף מבוקר, חזק ככל שיהיה. היא התייצבה מול בכירי מערכת הביטחון, רמטכ"לים וראשי ממשלה, ויכלה להם. בן-פורת היתה הראשונה שקבעה את סטנדרט הביקורת בזמן אמת, ובדרכה הלכו מבקרי המדינה שבאו לאחריה. מרים בן-פורת כמו גולדה מאיר, היתה אישה מנהיגה שזקפה ועיצבה את מעמד האישה בישראל".

בן-פורת תובא למנוחות הערב בשעה 19:00 בבית העלמין גבעת שאול בירושלים.