בנאום שנשא שלשום (ג') בכנס של בכירי המשטר, קרא המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי לבחון מחדש את מדיניות תכנון הילודה, שאומצה על-ידי הרפובליקה האסלאמית בשלהי שנות ה-80. ח'אמנאי טען כי מדיניות זו הייתה נכונה לשעתה, אך הייתה זו טעות להמשיך בה בשנים שחלפו מאז. הוא ציין, כי מחקרים מדעיים מצביעים על כך שהמדיניות הנוכחית תוביל להזדקנות החברה האיראנית ובסופו של דבר להקטנת האוכלוסייה ועל כן יש לבחון אותה מחדש.

העמדה הברורה, שביטא המנהיג העליון ביחס למדיניות תכנון הילודה, צפויה להביא לזניחת מדיניות זו לאחר קרוב לעשרים שנה. מאז המהפכה האסלאמית (1979) עברה מדיניות תכנון הילודה באיראן שינויים מרחיקי לכת. לאחר המהפכה הושעתה התוכנית לתכנון המשפחה, שהונהגה רשמית באיראן בקיץ 1967 במטרה להפחית את קצב הריבוי הטבעי של האוכלוסייה. זמן קצר לאחר המהפכה פסק אומנם מכונן המהפכה, אייתוללה רוחאללה ח'ומייני, כי אין מניעה דתית לשימוש באמצעי מניעה, אך המועצה המנהלת של תכנון המשפחה פורקה, חלק גדול מהמרפאות לתכנון משפחה נסגרו או צומצמו ואספקת אמצעי המניעה נותרה מוגבלת. לאחר פרוץ מלחמת איראן-עיראק (ספטמבר 1980) החלו שלטונות איראן להציג את גודל האוכלוסייה כמקור מרכזי לעוצמה צבאית ולביטחון לאומי. גם מדיניות המשטר לחזק את מעמד המשפחה הובילה לעליה חדה בשיעור הילודה במחצית הראשונה של שנות השמונים עד לקצב של 3.9 אחוזים בשנה.

[related-posts title="מאמרים נוספים של רז צימט"]

במחצית השנייה של שנות השמונים גברה ההכרה במשמעויותיו הכלכליות והחברתיות של גידול אוכלוסין בלתי מבוקר, שנתפס כבלם בפני צמיחה כלכלית ופיתוח. בדצמבר 1989 אומצה תוכנית לתכנון ילודה, שנועדה להגביל את מספר ההריונות ואת מספר הילדים במשפחה. חוק תכנון המשפחה, שכלל בין היתר ביטול תמריצים כלכליים למשפחות מרובות ילדים לצד עידוד משפחות קטנות, אושר במג'לס בשנת 1993. במסגרת התוכנית הוחל בהסברה במערכת החינוך ובאמצעי התקשורת וכן הוקמו מרפאות ומרכזים רפואיים, שסיפקו שירותים לתכנון משפחה. כמו כן עודדו השלטונות שימוש באמצעי מניעה, ובכלל זה ניתוחי סירוס ועיקור. זוגות צעירים אף נדרשו לקבל הדרכה באמצעי מניעה לפני קבלת רישיון לנישואין. חידוש מדיניות תכנון הילודה נחל הצלחה משמעותית ובשנת 2001 צנח שיעור הילודה ל-1.2 אחוזים.

בשנים האחרונות גברה הביקורת בממסד הדתי ביחס למדיניות תכנון הילודה. כמה אנשי דת שמרנים הביעו את הסתייגותם ממדיניות זו והזהירו, כי הפיקוח על הילודה גורם לירידה באוכלוסיה השיעית. במקביל הצהיר הנשיא אחמדינז'אד במספר הזדמנויות, כי גם הוא מתנגד למדיניות הילודה הנוכחית. הוא שב וטען, כי איראן היא מדינה בעלת פוטנציאל רב המאפשר להגדיל את אוכלוסייתה עד ל-120 מיליון תושבים. באפריל 2010 הצהיר הנשיא בריאיון טלוויזיוני, כי אפילו במערב מתחרטים על מדיניות תכנון הילודה ונאלצים להשקיע מאמצים רבים על מנת לשמר את התרבות המערבית לנוכח הירידה החדה בשיעור האוכלוסייה. הצהרותיו של הנשיא עוררו ביקורת חריפה אפילו בקרב חוגים המזוהים עם המחנה השמרני. מבקריו טענו, כי במצבה הכלכלי הנוכחי של איראן ולנוכח הבעיות הקשות הניצבות בפני מערכות החינוך והבריאות, אין זה נכון לשנות את מדיניות הילודה. בראשית 2011  קבעה גם "המועצה לקביעת האינטרס של המשטר" בראשות עלי-אכבר האשמי רפסנג'אני, כי הגדלת האוכלוסייה אינה האסטרטגיה ההגיונית לפתרון בעיותיה של איראן וכי אין לשנות את מדיניות הילודה הנוכחית.

דברי המנהיג העליון עוררו מחדש את השיח הציבורי סביב מדיניות הילודה וכבר עתה ברור, כי בכוונת שלטונות איראן לנקוט בצעדים מעשיים, שמשמעותם זניחתה למעשה של מדיניות זו. יו"ר ועדת החברה של המג'לס כבר הודיע, כי בכוונת הועדה לדון בישיבותיה הקרובות בדרכים לממש את המלצות המנהיג העליון בנוגע לצורך להגדיל את האוכלוסייה האיראנית. גם משרד הבריאות הודיע על שינוי מדיניות המשרד ביחס להסברה הניתנת כיום לאזרחים בעניין תכנון הילודה.

במקביל פרסמו כמה אתרים מאמרי פרשנות, שהביעו תמיכה בהצהרותיו של המנהיג והדגישו את הצורך לזנוח את מדיניות תכנון הילודה הנוכחית. האתר השמרני www.598.ir  הזהיר, כי המגמות הדמוגרפיות באיראן עלולות להפוך לבעיה רצינית עבור המשטר אם לא יחול שינוי במדיניות תכנון הילודה. האתר דיווח, כי לאחרונה פרסם ראש המרכז לסטטיסטיקה נתונים המצביעים על כך, שגודלה של משפחה ממוצעת באיראן ירד מ-5.2 נפשות בשנת 1976 ל-4.03 נפשות בשנת 2006 ול-3.55 נפשות בשנת 2011.  האתר הזהיר, כי המשך המדיניות הנוכחית עלול להפר את האיזון הדמוגרפי של החברה האיראנית ולהביא להזדקנותה. אם תימשך מדיניות זו עלולה אוכלוסיית איראן לרדת בתוך 80 שנה ל-31 מיליון נפש, ש-47% מתוכם יהיו בני למעלה מ-60. להקטנת האוכלוסייה יהיו השלכות קשות לא רק מבחינה כלכלית כי אם גם מבחינה ביטחונית ופוליטית. הזדקנות האוכלוסייה לא תאפשר לממשלה להבטיח שירותי רווחה מספקים, תכביד את העול הכלכלי המוטל על הממשלה ותאלץ אותה להקצות חלק ניכר מהמשאבים הכלכליים לטובת ביטוח לאומי ושירותים חברתיים המיועדים לקשישים. המגמות הדמוגרפיות יובילו גם להפחתת כוח העבודה, שתחייב יבוא פועלים מחו"ל, שיחדירו תרבות זרה לאיראן ויגרמו לבריחת הון מהמדינה.

גם סוכנות הידיעות "דאנשג'ו" (סטודנט) הזהירה מפני המשך מדיניות תכנון הילודה וציינה, כי אפילו באירופה מבינים כיום שמדיניות זו עלולה להוביל להקטנת האוכלוסייה ולמשבר חברתי חמור. סוכנות הידיעות התייחסה, בין היתר, לפער הגדול בין שיעור גידול האוכלוסייה בקרב השיעים באיראן לבין שיעור הגידול בקרב הסונים, שגבוה באופן משמעותי (7% באזורים הסונים לעומת 1.3-1% באזורים השיעים). פער זה מאיים על המאזן הדמוגרפי בין שיעים לסונים באיראן וחלק מהכפרים, שבהם היה בעבר רוב שיעי גדול, הפכו כיום לכפרים המאוכלסים ברוב סוני ברור. על איראן לנקוט במדיניות ילודה התואמת את האסלאם המעודד מספר רב יותר של ילדים ואת המאפיינים האקלימיים והגיאוגרפיים הייחודיים שלה. המקורות ההלכתיים האסלאמיים אינם חד-משמעיים בנוגע לתכנון הילודה, נכתב במאמר שפרסמה סוכנות הידיעות, כיוון שחלקם מעודדים הבאת ילדים ואחרים מדגישים את האחריות הגדולה הכרוכה בגידול ילדים. האסלאם יכול, לפיכך, לשמש "דרך שלישית" בין המדיניות הנהוגה במערב למדיניות ילודה המתעלמת לחלוטין מאינטרסים ומנסיבות משתנות.