Skip to content

פרנקופיליה זה כאן: לראות מעבר לרביעיה הראשונה

נכון, פדרר-נדאל-ג'וקוביץ'-מארי ימשיכו לתפוס את הצמרת, אבל את ה-Value For Money ואת הפאן האמיתי תקבלו אצל מונפיס וטסונגה. להלן התחזית ל-2012, גרסת הטניס
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

נכון, פדרר-נדאל-ג'וקוביץ'-מארי ימשיכו לתפוס את הצמרת, אבל את ה-Value For Money ואת הפאן האמיתי תקבלו אצל מונפיס וטסונגה. להלן התחזית ל-2012, גרסת הטניס 

מאת חיים יוסף

עם תחילת 2012 חזר סבב ה-ATP. בואו נדבר קצת על מה הולך להיות לנו השנה, מה יהיה שונה מהשנה הקודמת (אם בכלל) ולמה כדאי לחכות.

לפני שאני מפרט, בואו נתחיל מהסוף. גם השנה, בדיוק כמו בשנים הקודמות, את רוב התארים ואל רוב הגמרים יגיעו ארבעה שחקנים, נובאק ג'וקוביץ', רפאל נדאל, רוג'ר פדרר ואנדי מארי.

מה בכל זאת ישתנה? בעיקר הדרג השני, זה שנמצא אחרי ארבעת הטיטאנים. את זה ניתן היה לראות כבר השבוע בטורניר דוחא: עלייה צרפתית, שבעצם התחילה כבר בסוף השנה שעברה עם הגעתו של ג'ו וילפרד טסונגה לגמר טורניר סוף השנה בלונדון.

כן, למרות הגמר הבלתי צפוי בדוחא בין טסונגה לגאל מונפיס (החביב עליי במיוחד), גם השנה היכולת של ארבעת הראשונים היא שתקבע את הסדר, ולא היכולת של המתחרים שלהם. ג'וקוביץ', שעבר עונה מדהימה, יצליח אמנם לשמור על המקום הראשון בעולם, אך קשה לי להאמין שיצליח לשחזר את מאזן הנצחונות (6:70) או את כמות התארים בהם זכה – עשרה בסך הכל.

פדרר ונדאל ימשיכו להיות מועמדים בכירים לזכות בכל טורניר. לרוב המיקום שלהם בסופו יהיה תלוי בהם, ובמה שגופם יאפשר להם לעשות.

אני מאמין שאת החדשות מהרביעייה הראשונה נשמע מהסקוטי. מארי. תמיד נראה לי שמבחינת היכולת הוא באותה שורה עם פדרר-נדאל-ג'וקוביץ', ואלו רק התוצאות שלו שמתווכחות עם זה. אולי 2012 תהיה שלו. השנה הוא לקח לעצמו כמאמן את איוון לנדל, שאמור לתת לו את מה שצריך כדי לעשות עוד צעד ולהביא לאי הבריטי תואר גראד סלאם ראשון מאז ג'ון פרי ב-1936 (!).

ועכשיו, בואו ונחזור לצרפתים. מה שאני אוהב לראות אצל שני הצרפתים הבכירים, טסונגה ומונפיס, זה את הלהט, התשוקה והעוצמה. אין ספק שיכולות הטניס של שניהם פחות טובות מאלה של ג'וקוביץ', נדאל ושות', אך השוני הוא השואו שהם מביאים למשחק.

גם אצל טסונגה, אך בעיקר אצל מונפיס, נראה שהרצון "להחזיר לצופים את הכסף" עומד גבוה בסדר העדיפויות. מעבר לשואו, מונפיס הוא בעיני האלתט הכי גדול של עולם הטניס. בכל משחק שלו מקבלים הצופים לפחות ראלי אחד שמשאיר אותם פעורי פה. סגנון המשחק שלו, שלפעמים גם נראה מפוזר ומזלזל, מספק כל כך הרבה עניין שפשוט כיף לראות כל משחק שלו.

מצפה לנו עוד עונת טניס נהדרת. השיא הראשון צפוי להגיע כבר ב-16.1 כשאליפות אוסטרליה הפתוחה תצא לדרך. עד אז נמשיך להתחמם כצופים, ביחד עם השחקנים, בטורנירים הקטנים.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן