הצעת ההחלטה אושרה ברוב של 21 תומכים מול 8 מתנגדים, לאחר שש"ס נסוגה מהתנגדותה והבטיחה לראש הממשלה את הרוב

מאת צבי זינגר ורון כץ

ברוב של 21 שרים מול 8 מתנגדים אישרה הממשלה הערב את יישום חוק חינוך חובה חינם לילדים מגיל שלוש, כבר משנת הלימודים הקרובה.

העברת ההחלטה התאפשרה לאחר שראש הממשלה הגיע להסכמה עם שרי ש"ס על קיצוץ מופחת במשרדי השיכון והפנים. גם השר שלום התרצה והצביע בעד – לאחר שקודם לכן תקף בחריפות חסרת תקדים את הצעת הקיצוצים הרוחביים. בהצבעה התנגדו לבסוף רק שרי ישראל ביתנו וסיעת העצמאות, למעט שרת החקלאות אורית נוקד.

ראש הממשלה נתניהו בתגובה: "זוהי החלטה היסטורית שמשנה סדרי עדיחפויות. שנת 2012 היא שנת החינוך והביטחון. צה"ל הוא מגן המדינה, ולכן הוספנו לו תקציב".

על פי החלטת הממשלה יועברו 5.4 מיליארד שקל. 2.5 מיליארד שקל יועברו לחינוך, 2.2 מיליארד שקל יועברו לתקציב הביטחון, ו-0.7 מיליארד שקל יוקצו לתוספות שכר לרופאים, לפרקליטים ולתחומים נוספים.

נתניהו הדגיש כי מימון המהלך לא יכלול קיצוץ בתקציב הביטחון כפי שהוצע בדו"ח טרכטנברג, אלא להיפך. תקציב הביטחון יוגדל ב-3 מיליארד שקלים לנוכח האיומים במזה"ת.  התוכנית ליישום החוק תמומן מקיצוץ של 4% מכל המשרדים, כאשר תרומת משרד הביטחון תבוא לידי ביטוי בדמות פינוי בסיסים ומקורות שונים. טיב הקיצוץ הרוחבי, לא פורט.

במסיבת העיתונאים שנערכה הערב לאחר קבלת ההחלטה אמר נתניהו כי מעבר ליישום המלצות טרכטנברג, תסבסד הממשלה צהרונים, שההשתתפות בהם תהיה מותנית בעבודה. "אני לא מדבר על רמת הכנסה, אלא על עבודה", אמר. "אנו מעוניינים לעודד הורים לצאת לעבודה על ידי סבסוד יום לימודים ארוך", הוסיף נתניהו.

עוד הוסיף נתניהו כי יטופל גם נושא התשלומים השונים כמו תשלומי הורים, תשלומים לספרי לימוד ועבור טיולים שנתיים, אשר הורים רבים אינם עומדים בהם.

שר האוצר, יובל שטייניץ, אמר לאחר ההחלטה: "מדובר בהגשמת חלומם של שרי האוצר מזה 30 שנה להחלת סטנדרטים מתקדמים של שקיפות ובקרה על התקציב הגדול מכולם, הלא הוא תקציב הביטחון. ההחלטה החדשה תחסוך במהלך העשור הקרוב מיליארדים רבים לטובת תקציבי החינוך, הרווחה וגם לטובת תקציב צה"ל עצמו. בנוסף, הוחלט להפוך את ישראל לאחת המדינות המובילות בעולם המעניקות חינוך חינם מגיל 3 ומשקיעות בחינוך ובהכשרת הדור הבא מבעוד מועד. מדובר בשתי החלטות היסטוריות שישרתו את ישראל ואזרחיה לשנים רבות".

הישיבה עצמה הייתה סוערת ורוויית מתח. בשיאה התרחש עימות חסר תקדים בין הרמטכ"ל, רב אלוף בני גנץ, לבין שר האוצר יובל שטייניץ. היה זה הממונה על התקציבים במשרד האוצר, גל הרשקוביץ, שהציג בדיון את הנתונים על תקציב הביטחון, כפי שהאוצר רואה אותו. הרמטכ"ל גנץ העיר על כך וכינה את הדברים "הבל הבלים". שטייניץ, בתגובה, יצא להגנת ראש אגף התקציבים:  "איך אתה מדבר? תזכור שאתה לובש מדים! דבר כאשר תינתן לך רשות הדיבור".

גנץ לא היסס לרגע והטיח בשטייניץ: "אני זוכר את זה יותר טוב ממך. שמור על כבוד צה"ל ועל כבוד חייליו".

לפני כן, בישיבת שרי הליכוד, תקף המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, את הצעת ההחלטה בחריפות חסרת תקדים. שלום כינה את הקיצוץ הרוחבי "החלטה הזויה ובזויה, פגיעה אנושה בשכבות החלשות". לדבריו, "זוהי פעולה הפוכה לדו"ח טרכטנברג, שאושר כמקשה אחת". הוא טען עוד כי בפריפריה לא ייהנו מהחוק החדש, מכיוון שהוא מיושם כבר ברוב היישובים. "נוצר מצב שילדי דימונה ושדרות יממנו את קיסריה וסביון", טען השר שלום.

הוא אף האשים את ראש הממשלה במניעים לא ענייניים. "מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל שבראשותי, הוחלט לקצץ 30 מיליון שקל. אני נמצא הרבה זמן במערכת הציבורית והייתי שר אוצר. מעולם לא קוצץ שליש מתקציבו של משרד חברתי. מדובר בסדר עדיפויות הזוי, שאין לו שום אחיזה במקום הזה. זהו חיסול המשרד ללא הסבר ענייני, וכנראה שיש כאן מניעים אחרים".

תקציב הביטחון תפס חלק מרכזי בישיבת הממשלה. שר הביטחון, אהוד ברק, הזהיר מפני קיצוץ של 3 מיליארד שקלים בבסיס תקציב הביטחון. "הקיצוץ יביא את צה"ל לעבר הקו האדום בכל הקשור לכשירות, לאימונים ובמוכנות לאתגרים שבפנינו. אנחנו רואים את השינויים באזור ובכללם התחזקות החמאס, חיזבאללה וברקע איראן. בטווח המיידי, זה מגדיל את האתגרים שעומדים בפני צה"ל ומערכת הביטחון. זה תובע משאבים נוספים ממערכת הביטחון לחימושים מדוייקים, אימונים, פיתוחי מערכות הגנה ועוד", אמר ברק.

הוא טען כי תקציב הביטחון יורד באופן חד ובצורה עקבית לאורך שנים, הן כאחוז מתקציב המדינה והן ביחס לתל"ג. "אנחנו כממשלה נדרשים לטפל בשלושה דברים עיקריים: דאגה לביטחון המדינה, ניהול הכלכלה והיערכות לקראת המשבר הכלכלי שמגיע לפתחנו. כולנו מבינים שטעות בביטחון הינה הרת גורל ואינה ניתנת לתיקון".