Skip to content

הפוליטיקה היא המקום היחיד בו אנחנו מוכנים להיות מטומטמים

השינוי בישראל חייב לעבור דרך הפוליטיקה שלה. כרגע היא רק פלטפורמה של חמורים כפופי גב - אנחנו - עליהם רוכבים נבחרי העם לכנסת ולממשלה
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

בישראל מתקיימת דואליות מאוד חריפה: ככל שאנו מתרחקים מידה הארוכה של המדינה ומן הפוליטיקה, אנחנו עושים חיל ומשגשגים, ואילו בכל הנוגע בחיינו הציבוריים, אנחנו דורכים במקום, ואפילו נסוגים.

מציאות זו מחייבת אותנו לשאול את עצמנו את השאלות הגדולות באמת ולהרחיק לכת בחשיבה ובהגות על כך. מה קורה לנו? מדוע איננו מצליחים בניהול חיינו הציבוריים במדינה? מהו המשהו הזה שבעוכרינו?

את ההפסדים הכבדים הנגרמים לנו בגין הגריעה הגדולה הזו ביכולתנו לנהל את חיינו בתבונה, בשכל טוב ובמקצוענות, מזהים כולנו. הכל רואים את המראות ושומעים את הקולות, אך מעטים בקרבנו מבינים מאין כל זה בא. המצב הבלתי נסבל הזה מחייב אותנו לבסס בקרבנו תשתית מחשבתית הולמת, המסבירה את המציאות ומספקת מצע פרשני שיאפשר לנו לברר באופן מושכל יותר את התובנות הנדרשות על חיינו הציבוריים.

המלך עירום (צייר: יונתן שתיל)
מצב בלתי נסבל (צייר: יונתן שתיל)

לתפישתי, חולשת המערכת הפוליטית בישראל היא העומדת ביסוד הדברים הלא טובים הקורים לנו. היא המייצרת היום למדינת ולחברה בה הפסדים עצומים, רובם בעלי משמעות אסטרטגית מן המעלה הראשונה. והיא הסיבה להיווצרותן של מגמות שקיעה והתדרדרות קשות בתוכנו.

ניתן להעריך בביטחון רב, כי שיפור ניכר ומשמעותי בעניין זה ישלח גלי הדף חיוביים למכלול רחב של גזרות ותחומים בחיינו הציבוריים הזקוקים לשינוי, לקידום ולהתחדשות. גלים שינערו את החברה הישראלית מקיבעונות עבר ויפיחו בה משב רוח רענן.

אדם וחברה מוסריים נמדדים על פי תוצאות מעשיהם ומחדליהם

כשאנחנו מדברים על דמוקרטיה אנחנו מרבים לעסוק בהיבטים הפורמליים שלה ובמשמעויותיה הערכיות. כמעט שאיננו עוסקים בנזקים ובהפסדים הגדולים הנגרמים לנו בגין דרכי התנהלותה הכושלות. בהקשר לכך יש צורך חזק להדגיש, כי אדם וחברה מוסריים נמדדים בראש וראשונה על פי תוצאות מעשיהם ומחדליהם, ושדמוקרטיה איכותית איננה יכולה להתכחש לכך. התוצאות הרעות פוגעות בדמוקרטיה עצמה ומחבלות בה. לפיכך יש צורך להדליק  נורה אדומה שתזהיר אותנו מפני נשיאת שמה של הדמוקרטיה שלנו לשווא, ולהיות ערים לכך שתחת המטריה הגדולה והיפה שלה מתקיימים בתוכנו איים הולכים וגדלים של לכאורה-דמוקרטיה.

התרחבותם של הפערים החברתיים בחברה הישראלית, התמעטות הישראליות והתחזקות המגמות הדתיות הגאוליות בתוכנו, ופגיעה חמורה ביציבות הממשל ובטיב פעולתו, הן רק שלוש בסדרה של כשלים המלווים את חיינו הציבוריים. במיוחד פוגעת חולשה זו "בפרוצדורה הדמוקרטית על ביטוייה החוקיים ורוחה, ובמרחב הניטרליות הממוסדת שלה. דבר זה מקשה על היווצרותם של סטנדרטים  מלכדים של תפיסות מוסר חברתי ואתיקה אישית החלות על כולם…." (פרופסור יוסי שיין, "שפת השחיתות"). התנהלות כושלת זו מעודדת את היווצרותם של תהליכי פירוד ופיצול בעם ואת התפתחותם וצמיחתם של הלכי רוח ודעות קיצוניות, המנותקות מן המציאות, שנזקם רב וסופם מי יישורנו.

ניתן להבחין כיום ברצון של רבים לחולל מפנה גדול בחיינו הציבוריים. מלמעלה באות האליטות המחוברות לקבוצה השלטת כיום במדינה ומעלות את רעיון שינוי שיטת הבחירות והממשל בישראל. באחרונה אף נתקלתי ביוזמה חוזרת להשית חוקה עלינו. ואילו מלמטה אין כמו המחאה הציבורית השוטפת אותנו בימים אלה כדי להמחיש את עוצמת הצורך שלנו בשינויים ובתמורות מרחיקות לכת בחיינו הציבוריים.

המשותף לשני הקצוות האלה  ולקהלים המייצגים אותם הוא ששניהם אינם תופסים את השור בקרניו. שניהם מתעלמים מן התופעה הדורית הקשה הזו המלווה את חיינו – חולשת המערכת הפוליטית. האליטות עסוקות בשימור אחוזותיהן, ולפיכך אינן יכולות לחולל מפנה גדול בתוכנו, ואילו צעירי המחאה עדיין לא הגיעו לכלל בשלות ולכלל תובנות מושכלות בנדון – כיצד עליהם לתרגם את האנרגיות החיוביות של המחאה לכלל עשייה אפקטיבית, ומה לעשות עם הנכסים וההישגים הציבוריים שרכשו.

כך למשל, שינוי השיטה הוא ניסיון לעקוף את הפוליטיקה שלנו ולהתעלם מחולשותיה. ורעיון ההתפקדות למפלגות, הנישא בפי חלק מאנשי המחאה, או אף הקמתה של מפלגה חדשה, כשלעצמם אינם מספיקים. השינוי בישראל חייב לעבור דרך הפוליטיקה שלה, ושום דבר פחות משינוי מהותי בה לא יניב את הפירות הנדרשים.

כל עוד הפוליטיקה היא המקום היחידי בארץ הזו בו אנחנו מוכנים לחשוב ולהתנהג כמטומטמים, וכולה לא יותר מאשר פלטפורמה של חמורים כפופי גב – אנחנו – עליהם רוכבים נבחרי העם לכנסת ולממשלה ותו לא, נמשיך לספוג הפסדים ותופעת הדואליות תגבר ותתעצם עוד יותר.

_________________________________________________________________________________________
נמרוד נוי עוסק בפיתוח עסקי ובייעוץ ארגוני ואסטרטגי, הוא בוגר הטכניון בחיפה בהנדסת תעשייה וניהול ובוגר לימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב. נמרוד עבד בתעשייה המתקדמת בארץ, היה פעיל במועצה הציונית בישראל והשתתף במשך מספר שנים בפורום האסטרטגי שלה בראשותו של פרופסור יחזקאל דרור. הספר שכתב, "לקראת פרדיגמה חדשה", (הקליקו לקריאת הספר בפורמט דיגיטלי) מציג תפיסה חדשה לחיים פוליטיים במדינה. הוא ניסיון לפענח את צופן חולשתה של המערכת הפוליטית בישראל, הוא מניח תשתית למחשבה סדורה ומושכלת באשר לחיינו הפוליטיים, והוא מתווה עקרונות, עיקרים וקווים מנחים מעצבי מדיניות לפרדיגמה חדשה של חיים פוליטיים במדינת ישראל.
error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן