אמון הציבור בשופטים בין גיבוי לפשיטת רגל

אם כל עו"ד קטן יכול להדיח שופטת; אם כל תלונה מוצדקת לנציב התלונות נגד שופטים תגרום להדחה של שופטים – מי ירצה להיות שופט? ומה יהיה על אמון הציבור במערכת? גם כן עקשנית. במקום להוציא את הערמונים מהאש, לצאת לחופשה, שבתון, לימודים – היא מתעקשת להישאר ולחזור לשיפוט

אמון הציבור בשופטים בין גיבוי לפשיטת רגל

אם כל עו"ד קטן יכול להדיח שופטת; אם כל תלונה מוצדקת לנציב התלונות נגד שופטים תגרום להדחה של שופטים – מי ירצה להיות שופט? ומה יהיה על אמון הציבור במערכת? גם כן עקשנית. במקום להוציא את הערמונים מהאש, לצאת לחופשה, שבתון, לימודים – היא מתעקשת להישאר ולחזור לשיפוט

נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס נאנח אנחה עמוקה. בשביל מה הוא היה צריך את זה? מדוע לקח על עצמו להיות נשיא בית המשפט העליון. מה רע היה לו קודם לכן, להיות עוד שופט אנונימי בערכאה הגבוהה בישראל. עכשיו כבר מאוחר מדי, חוק גרוניס עבר, הוא כבר נשיא, והוא חייב להחליט מה הוא עושה עם השופטת ורדה אלשייך. באמת חוצפנית. הייתה חייבת לזייף את הפרוטוקול דווקא במשמרת שלו. ומדובר במשמרת כל כך קצרה, פחות משלוש שנים. והנה, לא מספיק גיוס החרדים, פינוי מתנחלים, וכאבי הראש הרגילים, הוא צריך להתמודד גם עם אלשייך.

אפשר כמובן להתפתל, לומר שאין מדובר בזיוף אלא רק בתיקון של מסמך, אפשר גם לומר שהפרוטקול ששינתה הוא רק משופץ ולא מזויף. אבל מה לעשות שהמציאות לא נוחה. השופטת שינתה מסמך רשמי, באופן לא חוקי, שלא לפי ההליך הקבוע בדין לתיקון פרוטוקול. במקרים אחרים היינו קוראים לזה זיוף. אבל פה מדובר בשופטת. ולא סתם אחת. שופטת מנוסה ומעולה. המומחית בהא הידיעה לפשיטות רגל ופירוקים. אפשר לנסות לומר שהתיקון בא להעמיד דברים על דיוקם, וזה צריך להיות הפרוטוקול הנכון, אבל האמת היא שאנו לא יודעים באמת מה התרחש באולם בית המשפט. הדברים לא התבררו עד תום. להפך, יש עדויות שדווקא השינוי שערכה השופטת לא משקף את הדברים כהווייתם. באמת צרה צרורה.

הבעיה היא שציבור השופטים כולו עומד וצופה, ומחכה לתמיכה וגיבוי של הנשיא באחת מבכירות השופטים. הוא לא יכול להיכנע לפופוליזם של לשכת עורכי הדין, של כמה עורכי דין פרועים, ושל התקשורת הכלכלית שרוקדת על הדם של השופטת. זה יהיה אסון למערכת המשפט. גם ככה היא נמצאת ברגעי משבר. ירידה נמשכת באמון הציבור בשופטים. פסיקות שנויות במחלוקת. נשיא עליון אפרורי. המצב לא טוב. לתת את הראש של אלשייך, משמעו כניעה לגל העכור, הפופוליסטי, המתנכל לשופטים ולמעמדם. מנסה להשפיל אותם, למדוד אותם במשובים, לחייב אותם לפעול לפי הכללים שמחייבים את כולם. לא יקום ולא יהיה. לא במשמרת שלי.

אם כל עורך דין קטן יכול להדיח שופטת, אם כל תלונה מוצדקת לנציב התלונות נגד שופטים תגרום להדחה של שופטים, מי ירצה להיות שופט? מה יהיה על אמון הציבור במערכת? ו-ורדה אלשייך. גם כן עקשנית. במקום להוציא את הערמונים מהאש, לצאת לחופשה, שבתון, לימודים, משהו. היא מתעקשת להישאר ולחזור לשיפוט. מה, אין במשפחה שלה מישהו חולה שזקוק לטיפול? אין לימודים שהיא צריכה להשלים? מאיפה העקשנות הזו.

אין ברירה, צריך לתת לה גיבוי. שתיחנק. עכשיו גם אני אזכה לכותרות צמאות הדם, הוא אומר לעצמו. גרוניס יכול היה ממש לדמיין את הכותרת עם משחק המילים: "פשיטת רגל מוסרית – נשיא העליון מגבה את זיוף הפרוטוקול". ואולי יהיו כמה עיתונאים או פרשנים שיבינו לליבי. לא יכולתי לנהוג אחרת. אני רק מקווה שיהיה לוורדה אלשייך את השכל לקחת את הגיבוי שלי, ליהנות ממנו עד תום הפגרה, ולצאת לשבתון לפני הפרישה המתוכננת לה בעוד שנתיים.

נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס נאנח אנחה עמוקה. בשביל מה הוא היה צריך את זה? מדוע לקח על עצמו להיות נשיא בית המשפט העליון. מה רע היה לו קודם לכן, להיות עוד שופט אנונימי בערכאה הגבוהה בישראל. עכשיו כבר מאוחר מדי, חוק גרוניס עבר, הוא כבר נשיא, והוא חייב להחליט מה הוא עושה עם השופטת ורדה אלשייך. באמת חוצפנית. הייתה חייבת לזייף את הפרוטוקול דווקא במשמרת שלו. ומדובר במשמרת כל כך קצרה, פחות משלוש שנים. והנה, לא מספיק גיוס החרדים, פינוי מתנחלים, וכאבי הראש הרגילים, הוא צריך להתמודד גם עם אלשייך.

אפשר כמובן להתפתל, לומר שאין מדובר בזיוף אלא רק בתיקון של מסמך, אפשר גם לומר שהפרוטקול ששינתה הוא רק משופץ ולא מזויף. אבל מה לעשות שהמציאות לא נוחה. השופטת שינתה מסמך רשמי, באופן לא חוקי, שלא לפי ההליך הקבוע בדין לתיקון פרוטוקול. במקרים אחרים היינו קוראים לזה זיוף. אבל פה מדובר בשופטת. ולא סתם אחת. שופטת מנוסה ומעולה. המומחית בהא הידיעה לפשיטות רגל ופירוקים. אפשר לנסות לומר שהתיקון בא להעמיד דברים על דיוקם, וזה צריך להיות הפרוטוקול הנכון, אבל האמת היא שאנו לא יודעים באמת מה התרחש באולם בית המשפט. הדברים לא התבררו עד תום. להפך, יש עדויות שדווקא השינוי שערכה השופטת לא משקף את הדברים כהווייתם. באמת צרה צרורה.

הבעיה היא שציבור השופטים כולו עומד וצופה, ומחכה לתמיכה וגיבוי של הנשיא באחת מבכירות השופטים. הוא לא יכול להיכנע לפופוליזם של לשכת עורכי הדין, של כמה עורכי דין פרועים, ושל התקשורת הכלכלית שרוקדת על הדם של השופטת. זה יהיה אסון למערכת המשפט. גם ככה היא נמצאת ברגעי משבר. ירידה נמשכת באמון הציבור בשופטים. פסיקות שנויות במחלוקת. נשיא עליון אפרורי. המצב לא טוב. לתת את הראש של אלשייך, משמעו כניעה לגל העכור, הפופוליסטי, המתנכל לשופטים ולמעמדם. מנסה להשפיל אותם, למדוד אותם במשובים, לחייב אותם לפעול לפי הכללים שמחייבים את כולם. לא יקום ולא יהיה. לא במשמרת שלי.

אם כל עורך דין קטן יכול להדיח שופטת, אם כל תלונה מוצדקת לנציב התלונות נגד שופטים תגרום להדחה של שופטים, מי ירצה להיות שופט? מה יהיה על אמון הציבור במערכת? ו-ורדה אלשייך. גם כן עקשנית. במקום להוציא את הערמונים מהאש, לצאת לחופשה, שבתון, לימודים, משהו. היא מתעקשת להישאר ולחזור לשיפוט. מה, אין במשפחה שלה מישהו חולה שזקוק לטיפול? אין לימודים שהיא צריכה להשלים? מאיפה העקשנות הזו.

אין ברירה, צריך לתת לה גיבוי. שתיחנק. עכשיו גם אני אזכה לכותרות צמאות הדם, הוא אומר לעצמו. גרוניס יכול היה ממש לדמיין את הכותרת עם משחק המילים: "פשיטת רגל מוסרית – נשיא העליון מגבה את זיוף הפרוטוקול". ואולי יהיו כמה עיתונאים או פרשנים שיבינו לליבי. לא יכולתי לנהוג אחרת. אני רק מקווה שיהיה לוורדה אלשייך את השכל לקחת את הגיבוי שלי, ליהנות ממנו עד תום הפגרה, ולצאת לשבתון לפני הפרישה המתוכננת לה בעוד שנתיים.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן