מה קורה כשעבודת-יד בחומרים מורכבים פוגשת עיצוב נשי ורך של שמלות מקסי? זהו בדיוק הקונספט מאחורי הסטודיו החדש של זוג המעצבות טל יפת ומיה שלו, שנפתח לאחרונה ברחוב לילינבלום בתל-אביב.

[related-posts title="כתבות נוספות:"]

מעצבת הבגדים, טל יפת סיימה לימודי תואר ראשון במחלקה לעיצוב גרפי ב"ויטל-שנקר" וזכתה בשנת 2002 בפרס קרן שרת לאמנים צעירים. מעצבת התיקים והאקססוריז מיה שלו היא בוגרת המחלקה לעיצוב תלת מימד באקדמיה לעיצוב 'אוטרכט' בהולנד, שהספיקה כבר להציג סדרת תיקים לילדים במוזיאון הצילום באמסטרדם.

איך הגעתן מהתחומים השונים שלמדתן לעיצוב אופנה?

טל: אני למדתי עיצוב גרפי ופרויקט הגמר שלי היה מעיל שכלל הרבה עבודה גרפית. הפרויקט אמנם עסק בכלל בחומר ותלת מימד, אבל סיקרן אותי איך זה לעבוד עם חומרים אחרים, ומשם בעצם באה ההחלטה לטעום משהו חדש – עבודה עם חומר באופן פיזי שתהווה שבירת שגרה מהתחום הגרפי. עם המעיל הזה ועוד כמה פריטים מאותה קולקציה פניתי לחנויות, זה היה בשנת 2005, ומצאתי שיש לזה קהל. העבודה עם החומר הייתה חסרה לי בעיצוב הגרפי.

ואיך נוצר החיבור ביניכן?

טל: הכרנו כקולגות למקצוע. מצאתי אצל מיה שימוש בצבעים רבים והדפסים שדיברו אלי מאוד ושאני לא רואה הרבה אצל מעצבים אחרים. יחד עם הצבעוניות הייחודית בעבודות שלה, התרשמתי מאוד גם מהעיצוב היחסית מינימליסטי, שזו נקודה שמקשרת בינינו.

אתן עובדות כקולקציה בהתאמה, או כל אחת עובדת לבד ואז משלבים?

מיה: כרגע כל אחת מעצבת את הקו שלה, אבל בגלל שאנחנו עובדות באותו חלל יש באופן טבעי השפעה הדדית. אנחנו מביטות כל הזמן על העבודה של השנייה וזה תורם גם למחשבות על קווים עתידיים.

קשה להתעלם מהאווירה הקסומה בחנות, שבה לכל בגד ותיק יש פינה משלו והתייחסות אינדיבידואלית. עד כדי כך שכל אחד מהפריטים בחנות זוכה לשם. 

מיה: "זה אדוארד וזו פה האפורה, זו מרי פופינס!"

התיקים הגיאומטריים והאלגנטיים של מיה מכוונים לאישה בעלת היום העמוס. שמלות המקסי הרכות של טל מוסיפות להן נופך נשי ואירופאי. ביניהן בולטת במיוחד שמלת המקסי בעלת השם האירופאי "ביאטריס". זו גם השמלה שבחרה השחקנית האמריקאית קלייר דיינס לרכוש ממיה במהלך ביקורה בישראל בשנה שעברה לצורך צילומי סדרת הדרמה "הומלנד".

מהו סגנון הלבוש שמאפיין את הסטודיו?
טל: בגלל שאני באה מהפן הגרפי אני באופן טבעי אוהבת להתעסק עם גזרות. בעיקר גזרות מחויטות שמחמיאות לגוף. לא תראי אצלי מחשופים גדולים או גב חשוף. זה כנראה נובע מהעובדה שגדלתי במשפחה דתית וזה נשאר אצלי בתת-מודע. עם זאת, חשוב לי מאוד שהגזרות יהיו מאוד נשיות ואני חושבת שיש משהו מאוד נשי ומאוד מתאים ליומיום בלחשוף דווקא זרועות ולא בהכרח גב או חזה. אני מתאימה את עצמי למגוון רחב של נשים ועם זאת שומרת על סגנון אחיד.

מי הלקוחה שלכן?

מיה: לרוב הייתי אומרת שהלקוחה שלי היא אישה שמאוד מבינה עניין . היא אישה למודת ניסיון שמבינה באסתטיקה ומאוד יודעת לשלב את הפריטים שלי במלתחה שלה.

טל: הלקוחות שרוכשות את הפריטים שלי הן נשים שהן ברובן אמהות וגם נשים עובדות, שבמקומות העבודה שלהן לא מתאפשר להן להגיע חשוף או צמוד מדי או שקוף. אני שמה דגש על הפרקטיות של הבגד. קיבלתי לאחרונה פידבקים חיוביים מלקוחות שלא נעים להן להגיע חשופות מדי לעבודה והשמלות שלי נותנות להן פתרון במקום העבודה, מבלי לאבד את תחושת הנשיות.

הלקוחה שלי יודעת מה היא רוצה: היא רוצה שהלבוש שלה יהיה גם פרקטי, גם אופנתי, גם מחמיא וגם שיהיה אפשר להגיע עם זה לעבודה. כמעצבות, אנחנו אמנם כאן כדי לגעת בטרנדים, אבל אני לא אעצב דגמים בצבעי ניאון שאמנם טרנדיים מאוד אבל לא מתאים לקהל שלנו.

מה מקורות ההשראה שלכן?

מיה: אני הגעתי מלימודי צורפות בבצלאל שהתחלתי ב-2001. אחרי שלוש שנות לימודים נסעתי במסגרת פרויקט חילופי סטודנטים להולנד. זו הייתה תקופה קסומה שבה התנסיתי הרבה ביצירות בעבודת יד וגם בשיפוץ רהיטים. הולנד השפיעה עלי רבות כי מצאתי שם המון מרחב תנועה למעצבים ועושר רעיוני ואפילו יצרתי לאחרונה תיק שנראה כמו כד חלב.

גם העבודה בשיפוץ רהיטים בשילוב עם הצורפות פיתחה אצלי סיפור אהבה לעבודת כפיים עם חומרים וכלי עבודה כמו מתכות שונות ועורות. העורות הכבדים שעבדתי איתם קסמו לי מאוד. לכן, כשחזרתי לארץ פתחתי את הסטודיו בהתחלה כסטודיו לתיקון תיקים מעורות ייחודיים. דרך העבודה עם העור נמשכתי לעולם הסוסים והאוכפים. אני מאמינה בשימוש בחומר עד סופו וכשנשארות לי שאריות עור מהתיקים והבטנות אני מכינה מהן חגורות קלועות.

קריצות לעולם הסוסים מורגשות בכל פינות החנות: לצד טוניקות מבדים נשפכים תלויות חגורות עור דמויות רתמות סוסים. החגורות תלויות על ווי מתכת שמזכירים פרסות. שילוב מרתק.

איך הלקוחות הישראליות מגיבות למוצרים מעור?

מיה: אני עובדת המון עם שילובים של בד ועור, וזה לא פשוט באקלים הקיצי שלנו. אבל יש אנשים שמבינים את המשמעות של עבודה עם עור ויודעים להעריך את אריכות הימים של תיק עור טוב. זה גם יוצר אמון ביני לבין הלקוחות כי הן יודעות שפה זה "הבית של התיק": אם קורה משהו, יוכלו לבוא ואני אתקן אותו בצורה שנכונה לעור הספציפי של התיק. הלקוחה הישראלית מאוד פתוחה לחידושים. בכלל, התחושה בישראל ביחס למה שחוויתי בהולנד הוא שפה הכול מאוד אינטנסיבי. גם הלקוחה הישראלית שבשנים האחרונות נוסעת המון לחו"ל, מתעניינת ורואה דברים, גם היא רוצה כל הזמן למצוא משהו חדש.

מה החידושים שלכן לקולקציות הבאות?

טל: אני החלטתי שלפחות חלק מהקולקציה הקרובה תהיה בד בצביעה ידנית שלי והדפסים שאני עושה כדי שתהיה ייחודיות לבד.

מיה: אני אתעמק יותר בהשראה של כלי עבודה, כמו פטישים וסרגלים בעיצוב התיקים. כמובן שאמשיך גם עם הצבעוניות שמאפיינת את התיקים שלי. נראה לי שבארץ קצת מפחדים מצבע, אבל תמיד אהבתי צבעים ואני חושבת ששילובי הצבעים שלנו ישרתו גם את הקהל הישראלי.

אם הייתן יכולות לתת שם כולל לכל הפריטים שמופיעים כאן איזה שם הייתן נותנות?

מיה: "מי אתה לילינבלום?" (צוחקת)
טל: כן. זה באמת מתאים כי הסגנונות הנפרדים שלנו עדיין בתהליך הולך וחובר שאנחנו מנסות להבין את זהותו.

טל, סיפרת על פרויקט מרכזי שלך ב"שנקר" ששילב טקסטים מאגדות ילדים: האם יש דמות ספרותית, תיאטרלית, או קולנועית מסוימת שהייתן רוצות להלביש בחנות?

טל: דווקא בעיני לא. אני מאמינה שכל דמות ידועה כבר מייצגת משהו וכבר יש לה סגנון. אבל באופן כללי אני מאוד מתחברת לאגדות האירופאיות כי הן מאוד קשורות גם לסגנון המחויט שלי.

מיה: (בצחוק) רסקולניקוב. למרות שאני לא בטוחה שהוא יתרום למוניטין שלי …

למרות שדווקא רסקולניקוב עם הגרזן מאוד מתאים להשראת כלי העבודה שלך…

טל: אולי משהו של אגתה כריסטי.

עוד אישה אלגנטית ומחויטת שעבדה בעולם של גברים…

טל: כן. כנראה שזה באמת טבוע אצלי בתודעה.

הסטודיו של טל יפת ומיה שלו מתהדר בשילוב של נשיות אירופאית עם אביזרי עור ומתכת הבנויים בקפידה. השילוב בין האביזרים לבגדים מציג מינימליזם אלגנטי נדיר במחוזות הלבנט שלנו ועל אף הניגודיות בין רכות הבגדים לקשיחות האביזרים ניכר כי הפריטים בסטודיו מתחברים באופן מושלם לניגודיות הייחודית המרכיבה את האישה הישראלית.

* * *

הסטודיו של טל יפת ומיה שלו. רחוב לילינבלום 14, תל-אביב. פתוח לקהל הרחב בימים שלישי עד שישי, בין השעות 10:00-18:00. בימים ראשון ושני – בתיאום מראש.

 * * *